סקירת רקע

יחידה אחרונה זו בספר שופטים, היא הגדולה ביותר בהיקפה (‎103 פסוקים - כשישית מכל הספר) והקשה ביותר בתוכנה. מבחינות רבות היא המשכה של היחידה הקודמת, וכבר עמדו על הקשר ביניהן מפרשים שונים (ראה על הקשר הספרותי-החיצוני ועל הקשר התוכני-הפנימי באברבנאל בפירושו על פילגש בגבעה, עמוד ק"נ). אף-על-פי כן סיפור פילגש בגבעה מדהים את הקורא. המעשים המתוארים, שונים לגמרי מכל מה שקראנו ולמדנו עד כה בספר שופטים. הפעם, אין אוייב חיצוני כלשהו, שבטי ישראל הם האוייבים אלה לאלה.

הפילוסוף וולתר וגויים אחרים, מבליטים לא פעם את מעשי פילגש בגבעה כדי לנגח אותנו ולהצביע על קלוננו ברבים. אך, על כגון אלה אמר הנביא הושע "מי חכם ויבן אלא, נבון וידעם, כי ישרים דברי ה' וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם" (הושע י"ד-י').

אנחנו, שהמקרא משמש נר לרגלינו, נשאל קודם כל מה רוצה המקרא להגיד לנו, מדוע הוא מספר לנו על כל האירוע הזה?

מה המסרים והלקחים שהוא מבקש שנפיק מסיפור זה?

אם ניגש למעשה פילגש בגבעה מתוך התייחסות של קדושה וללא דעות קדומות, הרי, בסופו של דבר נגלה שגם בסיפור קשה זה "ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם" וכו'.

להלן שתי הערות פתיחה במעשה פילגש בגבעה שהן מרכזיות להבנת ההתרחשויות:

א. הדבר המרכזי שמושך את. תשומת לבנו כבר במפגש הראשון עם מעשה פלגש בגבעה הוא הכוח העצום של הלוחמים (ארבע מאות אלף רגלי שולף חרב) שמתאסף כדי להלחם בנבלה שנעשתה בעיר מערי ישראל. נגד שום אוייב חיצוני לא מצליחים השופטים לרכז כוח רב כזה ומכל השבטים (פרט לבנימין ויבש גלעד). בכל מלחמה שהכרנו עד כה, משתתפים הרכבים שונים של שבטים ולעתים משתתפים עד ששה שבטים. אך הפעם הגיוס הוא טוטלי ובכמות מירבית "כל ישראל כאיש אחד חברים".

ההתארגנות הספונטנית הזאת מלמדת אותנו, עד כמה נפגעו כל שבטי ישראל ממעשיהם של אנשי הגבעה. המשפט המבטא את תחושתם ואת התיחסותם "לא נהייתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים - ועד היום הזה", וגו'.

ב. כדי שנוכל להבין ולהעריך את הרקע לכל האירוע הזה, ננסה לתאר עובדות מימינו. נעיין בעתונות של שבוע אחד בלבד, ונראה את הפגיעות הרבות והקשות במוסר בחברתנו. לפלא הוא כיצד אנו עוברים לסדר היום: זנות, מעשי סדום, מעשי נבלה אחרים מתרחשים לצערנו לעיתים קרובות. אין הפגנות, אין יום צום ועצרת ואין נביא שיזעק "כסדום היינו ולעמורה דמינו".

אין זאת אלא שהערבות ההדדית נתרופפה בתחומי המוסר (היא אמנם חזקה בתחומים אחרים, בטחון וכד'), בימי הגבעה היתה רגישות הרבה יותר גבוהה. השבטים נדהמים מן האירוע "הקטן" הזה ומבינים שבנפשם הדבר, ולכן הם מוכנים לנער את הרע בעודו באיבו. הם אמנם לכתחילה פונים לאנשי השבט שימסרו להם את האשמים, אך כאשר בני השבט אינם עושים כן, והם עצמם אינם מבערים את הרע בקרבם, הרי באין ברירה, מוכנים השבטים להעניש את כל בני שבט בנימין. (השיקולים של שבט בנימין אינם מפורשים, ראה הצעתנו לדיון בכיתה בשיקולי שבט בנימין).

המקרא מכניס אותנו לאווירה של הימים הקשים ההם על-ידי משפט פתיחה ומשפט סיום.

בפתיחה הוא אומר: "ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל".

ובסיום הוא אומר: "ובימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".

במילים אחרות, אילו היה מלך ושלטון מרכזי, היה השלטון דואג להעניש את בני הבליעל לבדם. וכל המלחמה הבין שבטית הזאת היתה נמנעת. הכתוב מדגיש איפוא את חשיבותו של "מורא מלכות", שהיה חסר אז. זאת ועוד, עלינו להעזר גם במה שנמסר לנו בפרקי הפתיחה לספר שופטים. למעשה, מכיל אותנו הספר לאפשרות של התהוות מצב כזה. בפרקים אלה קראנו כיצד קיים ה' את חלקו בברית עם בני-ישראל ואיך הפרו הם חלקם בברית זאת. אחרי מות יהושע והזקנים, סרים בני-ישראל מדרכם המיוחדת ולומדים מהר מאוד ממעשי הכנענים. הם עובדים את אליליהם וכן מתערבים בהם בנישואי תערובת (שופטים ג', ו').

הנביא הזהיר אותם מפני המצוקה התרבותית והרוחנית שהם נכנסים לתוכה (נוסף למצוקה המדינית והצבאית ראה פרטים ביחידה א'). הנביא משתמש בביטוי רב משמעות "ואלוהיהם יהיו לכם למוקש". פירוש הדבר, שיש אירוע שכבר מתפתח, אך עדיין אינו מורגש בשטח, כפי שהציפור אינה יודעת מה מחכה לה בפח היקוש שטמנו לה, כך בני-ישראל אינם מרגישים במוקש שטמון אי שם בעתיד (גם "המוקש' של ימינו - למרות שהוא פועל בפתאומיות, אלה שטמנו אותו יודעים זה מזמן שהוא נמצא שם ועתיד להתפוצץ בעיתוי כל שהוא) "הפח לא נשבר ואנחנו לא נמלטנו". גם מעשה פילגש הגבעה לא קורה בפתאומיות וביום אחד. תועבות הכנענים מוכרות לנו מימי אבותינו, וכך מזהירה אותנו התורה להיזהר מהם, "... כמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו וגו'.,." (ויקרא י"ח, ג', ראה גם ספרא, ויקרא קל"ב שהיכרנו אותו כבר ביחידה הראשונה). ההתבוללות נמשכת אט אט מתחת לפני השטח, אך ההתפרצות מתגלה במעשה הגבעה, אף-על-פי שלא כל בני העיר חוטאים, כי רק אנשי בליעל נסובו על ביתו של המארח הזקן - לא כמו בפרשת סדום - בכל זאת הם שותפים בשתיקה למעשים הקשים הקורים בעירם.

הרקע, אם כן ברור ולכן יש להתפעל מן ההזדעזעות האמיתית של כל שבטי ישראל. לאחר שנודע האירוע וניתן לו פומבי, והתגובה של אנשי העיר ואנשי השבט בוששה לבוא - מחליטים כל שבטי ישראל לפעול יחדיו ולצאת אפילו למלחמת אחים כדי לבער הנגע מישראל. לפנינו עדות בלתי רגילה לרגש המוסרי החזק בעם ישראל בראשית תקופת השופטים (זמן האירוע) בהקשר זה נציין עוד שאיש הלוי בוחר מרצונו ומתוך כוונות לאומיות להתאכסן בגבעה ולא ביבוס, העיר הנוכרית, שהיתה קרובה ונוחה לו ביותר. הוא מסתמך על מידת הכנסת האורחים הנפוצה והמקובלת בישראל, אך אין הוא מתאר לעצמו עד היכן חדרה כבר ההשפעה הכנענית לעיר זו.

שיקולים דידקטיים

א. לאור האמור עד כה, נראה לנו, שלא צריך להיות קושי מיוחד להכניס את תלמידינו לאווירה של כל האירועים האלו.

לצערנו, הרי גם ילדינו "בתוך עמם הם יושבים" ולא יתקשו להבין את הרקע להתרחשויות וכן גם את פרטי האירוע. אף-על-פי-כן ממליצים אנו מאד שהמפגש הראשוני עם יחידה זאת יעשה בתיווכו המלא של המורה. התלמידים יוכנו ללימוד יחידה זו על-ידי שמיעת עיקרי הסיפור מפי המורה תוך כדי תוספת פרשנות ראשונית של המורה. המורה לא יעמיד שאלות לדיון (לא תמיד השאלות המעסיקות אותנו המבוגרים, הם גם שאלותיו של ילד בגיל זה, הוא עשוי להתעניין באספקטים אחרים ושונים של הסיפור). אנחנו נציע למהלך רשימה של נושאים ושאלות שהתעוררו בחלקם בכיתת הניסוי בעת הוראת יחידה זה. אך השאלות האלה הם בבחינת קו מנחה בלבד ויש שאלות שיש לנהוג לגביהן בחינת "אל תעירו "ואל תעוררו עד שיחפץ".

ב. בדורות ההם היו לחלק מהאנשים נוסף לנשים גם פילגשים, איש הלוי לא היה יוצא דופן בכך לא בספר שופטים ולא בכל המקרא. אמנם נכון הוא שאילו הסתפק באשתו הרי היה נמנע כל האסון הזה, אך את האסון אין להשיב.[‎1] לגבי הביטוי "ותזנה עליו פילגשו", אין לנו אלא להעזר בפירוש שנתנו חז"ל לענין זה, הגמרא בגיטין (דף ו' עמוד ב') דנה בנושא זה ומובאות שם שתי דעות. לפי דעה אחת היא לא הקפידה על נקיון ביתה ("זבוב מצא לה") והמילה "תזנה" היא מלשון מזון ולפי דעה אחרת שלא היתה מקפידה על נקיון גופה ("נימה מצא לה" באותו מקום) הרלב"ג סובר שבעצם עזיבתה את בעלה היא מרדה בו, ולכן קורא הכתוב: "ותזנה". בכל מקרה, קשה לפרש ביטוי זה כפשוטו שהיא זנתה עם איש אחר. ראשית משום שהכתוב אומר "ותלך מאיתו" סימן שהוא היה הגורם לעזיבה, וכן אילו היא זנתה בפועל, הרי הוא לא היה חוזר ומבקשה לשוב אליו, הוא כנראה מתגעגע אליה וביוזמתו הוא בא אל בית אביה לבקש לשוב אליו.

גם היחס של אבי הפילגש ("אבי הנערה") אל איש הלוי חיובי ומלבב. אמנם לדעת הרמב"ן בפירוש המפורסם שלו על פילגש בגבעה (בראשית י"ט ה')

מסביר את הביטוי ותזנה כפשוטו, אך הוא בדעת מיעוט בנדון.

אם הסבר ביטוי זה יעשה כאמור בתיווך המורה, הרי לא יהיה כל קושי לספר את גירסת הגמרא: שבעלה הקפיד איתה הקפדה יתרה בעניני מזון והיא לא רצתה לסבול ולכן חזרה לבית אביה.[‎2]

חשוב שנדגיש שהפילגש לא עשתה מעשה נבלה, כי אם כן הרי היא כביכול הפותחת בשרשרת האירועים הנוראית ואין הדבר כן.

קווים מנחים להוראת היחידה

בהתאם לכל הנ"ל נראה לנו שהלימוד יתנהל בשלושה מעגלים: -

במעגל הראשון ימסור המורה בלשונו את עיקר תוכן הסיפור - במעגל הגלוי,

במעגל השני יעבדו התלמידים לפי דפי עבודה ביחידים או בקבוצות, חלקם בכתה וחלקם כעבודות הכנה והשלמה בבית. חלק מן השאלות במעגל זה יעסקו כבר בתחום המעגל הגילוי אך גם במעגל זה נתעכב רק בענינים מרכזיים ולא נכנס לפרטים על סדרי המלחמה ועל פרטי הנצחונות והכשלונות. השאלות ירוכזו רק בענינים הכרחיים להבנת הנושא. ואין חובה לענות על כל השאלות בדפי העבודה.

המורה יבחר בנושאים ובשאלות הנראות לו. מעטנו גם בפרשנות הלשונית כדי לא להכביד על התלמיד גם בתחום זה.

המעגל השלישי ידון באותן שאלות עקרוניות שיעלו התלמידים בשני מעגלי הלימוד הקודמים. להלן נתרכז בנקודות ובמשימות לדיון במעגל השלישי, אנו נרשום כאן רק את השאלות העשויות להתעורר. המורה יעזר במקורות הבאים:

א. רמב"ן בפירושו בספר בראשית למעשה סדום "שדרך גררא" מסביר את כל נושא פילגש בגבעה וכן עומד על ההבדלים שבין פרשת סדום לפרשתנו (בראשית יט', ח').

ב. רמב"ן ויקרא כ"ז, כ"ט בקשר לענישת אנשי יבש גלעד.

ג. מסכת גיטין דף ו' עמוד ב'.

ד. ילקוט שמעוני שופטים סימן ע'ו (המרכז את מדרשי חז"ל בנדון).

ה. הרלב"ג "בתועלות" המגיעות מאילו הסיפורים" בסוף ספר שופטים.

המורה יגלה גישות שונות ולעתים אף נוגדות ועליו יהיה לנקוט עמדה כהבנתו.[‎3]

היוצא לנו מכל הפרושים, שכל הדמויות הנזכרות בסיפור אשמות בדרך כלשהיא בהשתלשלות האירועים. בסיכום

היחידה נערוך טבלה ובה ננסה למצוא אשמה או טעות בכל אחת מהדמויות הנ"ל (פרט כמובן לבנות יבש גלעד ולבנות החטופות). הטבלה דלהלן מיועדת בראש ובראשונה למורה והוא ירשום לעצמו גם את עמדתו והתיחסותו האישית; לאחר מכן (אם ירצה) יעשו גם התלמידים כמוהו ובכך יסכמו את היחידה. וכמובן מותר ואף רצוי שיהיו חילוקי דעת גם בין התלמידים לבין עצמם.

מי הם המעורבים במעשה הפילגש בגבעה	במה ניתן להאשימם או במה טעו?	נקיטת עמדה אישית
‎1. הפילגש ‎2. איש הלוי ‎3. חותנו של איש הלוי ‎4. בני בליעל ואנשי הגבעה ‎5. איש הזקן מכניס האורחים מגבעה ‎6. ראשי העיר גבעה ‎7. ראשי השבט ושבט בנימין כולו ‎8. שבטי ישראל ומנהיגי הדור ‎9. אנשי יבש גלעד

וכעת למשימות ולשאלות

(מעגל שלישי)[‎4]

‎1. מצא קשרים בין פילגש בגבעה לפסל מיכה (מדוע נסמכו פרשיות אלו?)

‎2. אם הפילגש זנתה, מדוע הולך איש הלוי להחזירה?

‎3. מדוע אבי הפילגש מעכב את האורח? ולבסוף האורח יוצא בשעות מאוחרות ולא יודע להגיע לביתו.

‎4. כיצד מציל האיש הזקן את בתו הבתולה ואת פילגש האורח במקום האורח עצמו.

‎5. מדוע הקריב בעל הפילגש את פילגשו כדי להינצל.

‎6. מדוע אין אנשי העיר ושבט בנימין מוכנים ורוצים לדון את בני הבליעל בעצמם ומדוע הם מסרבים למסרם לשבטי ישראל.

משימה

נקיים בכיתה כנס של ראשי שבט בנימין ובכנס נשמעות דיעות לכאן ולכאן. התלמידים הם ראשי השבט והם משתדלים להביא את הנימוקים. רצוי לקרב את הנושא לתלמיד על-ידי דוגמא מעולם הילדים (למשל: מספר תלמידים בכיתה עושים מעשה רע והנה המנהל דורש את הסגרתם וכו') ראה הצעה מפורטת וכן הצעות אלטרנטיביות בנספח "מוזיאון לתקופת השופטים" משימה מספר ‎6.[5]

‎7. מדוע אנשי הגבעה אכזריים כל כך לגבי הפילגש, מדוע לא מגישים לה לפחות "עזרה ראשונה"?

‎8. מדוע מתאכזר איש הלוי ומנתח את גופת פילגשו ( בזיון המת!) וכי לא היתה לו דרך אחרת לפרסם המעשה ברבים?

‎9. אם המלחמה בשבט בנימין כל כך צודקת, מדוע נכשלים בני ישראל בשתי ההתקפות הראשונות ומשלמים מחיר יקר באבידות? יתר על כן, הרי ה' ציוום לצאת למלחמה!

‎10. מה טעם השבועה שאיש לא יתן את בתו לבן בנימין (מדוע הם חפצים להעניש גם את אלה שבודאי אינם אשמים?)

‎11. מדוע הפכו אנשי יבש גלעד את החרם על אנשי שבט בנימין?

משימה

מועצת העיר של אנשי יבש גלעד מתיעצים ומחליטים לא להענות לבקשת שבטי ישראל, התלמידים משתתפים בדיונים ומעלים נימוקים שונים (ראה גם "שחות מקרא" מ‎120- במאמרו של י. קיל).

‎12. מדוע מתאכזרים שבטי ישראל כל כך לאנשי יבש גלעד, הרי היו צריכים לשמוח שישארו נשים לשבט בנימין (עיין גם בפירוש המלב"ים).

‎13. מדוע הכריחו שבטי ישראל את אנשי יבש גלעד להינשא על כורחן לנותרים שבשבטי ישראל.

‎14. מדוע הנותרים משבט בנימין אינם מחפשים לעצמם פתרונות משלהם (ראה "במוזיאון לספר שופטים" משימה מס' ‎1, הצעה לפתרון בעיה זו)^‎5

‎15. לשם מה שיטת החטיפה?

ועוד משימה דמיונית

א. פגישה ושיחה בין בת יבש גלעד לבין בת משבט אפרים שנחטפה.

ב. בת משבט אפרים כותבת מכתב להוריה ולאחותה הצעירה, זמן מה לאחר שנחטפה (ראה דוגמא בנספח "מוזיאון לספר שופטים" משימה מספר ‎1).⁵

הלקחים והמסרים - ס י כ ו ם

נסיים יחידה זו בסיכום הלקחים החיוביים ונקודות האור שבפרשת פילגש בגבעה, שאותם נבליט במשך השיעורים בנושא זה, הן בדרך החיוב והן בדרך השלילה .

א. שתי המסקנות החשובות ביותר הנלמדות מהסיפור והאקטואליות עד ימינו אלה הן: -

‎1. חשיבות המלכות - שלטון מרכזי בישראל עלינו לשמור מכל משמר על מרכזיותו של השלטון ולהיזהר מהתפוררות הסמכות של השלטון המרכזי, כי אם אין מלך בישראל (מלכות) אם איש הישר בעיניו יעשה והתוצאות עשויות-להיות הרות אסון לכולם .

‎2. עלינו להגיב בחומרה רבה על אירועים בולטים הנוגדים את המוסר הציבורי-חברתי ולא להיות אדישים כלפי אירועים אילו כי בנפשנו הדבר.

ב. להלן עוד ‎10 מסקנות מסיפור זה: -

‎1. לעולם לא יטיל אדם אימה יתרה בתוך ביתו, שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתרה והפילה כמה רבבות מישראל (מאמר רב חסדא בגיטין ו' ע"ב).

‎2. הבעל מצטער שפילגשו ברחה והולך לפייסה.

‎3. הפילגש פוגשת אותו ומכניסה אותו לתוך בית אביה ומוכנה לשכוח את העבר.

‎4. אבי הפילגש מגלה מידה יפה של הכנסת אורחים ומשתדל לפייסם ולהרגילם שוב לחיות ביחד (המושג שלום-בית !)

‎5. איש הלוי (בעל הפילגש) מעדיף את הישוב היהודי אף-על-פי שהוא קצת מרוחק - "לא נסור אל עיר אשר לא מבני ישראל המה".

‎6. האיש הזקן מכניס אורחים ומסתכן בכך ("צדיק בסדום").

‎7. התאחדות כל ישראל לבעור הרע (כל ישראל ערבים זה לזה כאיש אחד חברים) מלחמה אידאולוגית בלבד, הכעס על שדבר כזה יכול לקרות בתוך שבט מישראל.

‎8. הצעת שבטי ישראל ששבט בנימין ימסור מרצונו את האנשים החוטאים ובכך למנוע מלחמת אחים.

‎9. החרטה הגדולה והדאגה שלא ימחה שבט מישראל (מציאת פתרון הלכתי ומעשי כאחד, ראה את הדיוק ההלכתי במסכת תענית ל' עמ' ב').

‎10. יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל נזכר לדורות כיום חג (שם, שם). "ומעז יצא מתוק".

ביבליוגפיה (חלקית)

‎1. מקורות חז"ל כפי שצויינו בגוף העבודה, וכן מסכת תענית דף ל' עמ' ב'.

‎2. "פרשת פילגש בגבעה והערכתה בדברי הנביאים", קיל יהודה, מתוך שיחות במקרא בעריכת צביאלי, הוצאת החברה לחקר המקרא עמ' ‎94-96.

‎3. "הבנת האירועים והאישים מתור התבוננות בהשתלשלות המאורעות", מתוך פרקי הדרכה להוראת נביאים ראשון, עמ' נ"א -נ"ד, קיל יהודה, מוסד הרב קוק, תש"ל.

המחבר משווה בטבלה את שלושת ימי הלחימה ומצביע על השלבים השונים בלחימה באמצעות טבלה זו הוא עונה על השאלה מדוע נגפו בני ישראל בשני הימים הראשונים.

‎4. "דרך להוראתן של פרשיות מיוחדות בתורה", שנלר רפאל. מתוך בשדה חמד - תשרי, חשוון תשכ"ט עמוד ‎52-72.

המחבר מתאר כיצד ללמד על מעשים ודמויות חריגים במקרא כולל מעשה פילגש בגבעה.

דף עבודה מספר ‎1

(פרק י"ט)

לתלמיד: השאלות בדף זה מיועדות לחזרה ולהעמקה, קרא מחדש את כל הפרק וענה על השאלות הבאות:

‎1. ספורנו פותח במשפט "בימים ההם ומלך אין בישראל", שער מדוע הקדים הכתוב הערה זו?

‎2. איש הלוי גר בירכתי הר אפרים (בסביבות שילה). מדוע אין הוא גר יחד עם בני שבטו.

‎3. מנין הפילגש של איש הלוי?

‎4. הוכח ודייק מן הכתוב שאיש הלוי לא גרש את הפילגש, אלא היא עזבה אותו (פסוק ב').

‎5. אבי הנערה (-אבי הפילגש) שמח לקראת איש הלוי כאשר הוא בא לבית לחם יהודה - מדוע, לדעתך, הוא שמח?

‎6. מדוע לדעתך מעכב אבי הפילגש את איש הלוי ופילגשו לשוב לביתם?

‎7. כמה ימים נמשכו העיכובים האלה?

‎8. הרלב"ג (פרשן מקרא) כותב "שאין ראוי לעכב הליכת אורחים מביתו בעבור תשוקתו לכבדם, אבל ראוי כשיראה רצונם שיניחם להשלים רצונם" - איך הגיע הרלב"ג למסקנה זו?

‎9. באיזה שעה (בערך) משעות היום יוצא הלוי לדרכו? (רמז בפסוק ט').

‎10. אילו יצא איש הלוי השכם בבוקר מבית לחם יהודה, האם יכול היה להגיע לביתו בו ביום, לפנות ערב.

עיין במפה וכתוב דעתך.

‎11. נערו של איש הלוי הציע הצעה הגיונית - מה היתה הצעתו?

‎12. מדוע דחה איש הלוי את הצעתו?

‎13. מדוע לדעתך לא החליט איש הלוי ללון באמצע הדרך, כאשר ראה

שמחשיך והולך?

‎14. מצא פסוק בפרק י"ט האומר בפירוש שמעשה אנשי הגבעה היה מעשה יוצא דופן ולכן לא תיאר לעצמו איש הלוי שדבר כזה יכול לקרות.

דף עבודה מספר ‎2

עבודת רשות (להעשרה)

לתלמיד: דף זה מיועד להשוואה בין שני סיפורים דומים, אך הם שונים.

לפניך פסוקים אחדים מפרשת סדום ועמורה בספר בראשית. עליך למצוא להם "בני זוג" (מענין ששניהם בפרק י"ט. פרק י"ט בבראשית ופרק י"ט בשופטים). לאחר סיום העבודה כתוב על שני ההבדלים היסודיים שמצאת בין פרשת סדום לפרשתנו.

פרשת סדום (בראשית פרק י"ט)	פרשת פילגש בגבעה (שופטים פרק י"ט)
‎1. ויבואו שני המלאכים סדומה בערב (א).	_____________________________
‎2. סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרכם (ב)	_____________________________
‎3. כי ברחוב נלין	_____________________________
‎4. אנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן, כל העם מקצה (ד')	_____________________________
‎5. הוציאם אלינו ונדעה אותם (ה')	_____________________________
‎6. ויצא אליהם לוט... (ו')	_____________________________
‎7. הנה לי שתי בנות אשר לא ידעו איש... רק לאנשים האל אל תעשו דבר... (ח')	_____________________________
‎8. וה' המטיר על סדום ועמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים (כ"ה)	פרק כ' פסוק מ"ח

שני ההבדלים היסודיים הם:

א. ____________________________________________

ב. ____________________________________________

מעשה פילגש בגבעה

דף עבודה מס' ‎3

לתלמיד: השאלות בדף זה מיועדות להכנת פרק כ' או לחזרה לאחר השעור.

‎1. איך דאג איש הלוי להפיץ את סיפורו?

‎2. מה היתה תגובת בני ישראל כאשר שמעו את סיפור המעשה?

‎3. רשום משפטים אחדים המצביעים על אחדות ישראל נגד מעשה הנבלה.

(רמז פרק כ' פסוקים ח'-"'א).

‎4. מה מספר החיילים מבני ישראל המתגייסים לביעור הרע?

‎5. מה היתה הצעת בני ישראל למניעת מלחמת אחים (כ', י"ב-י"ג)?

‎6. מדוע לדעתך לא אבו בני בנימין לשמוע בקול אחיהם בני ישראל?

‎7. מה מספר החיילים המתגייסים משבט בנימין נגד שבטי ישראל?

‎8. לשבט בנימין היתה גם יחידה צבאית נבחרת, מה מספר החיילים ביחידה הזאת ובמה הם הצטיינו?

‎9. שבטי ישראל נהלו ‎3 קרבות כבדים נגד שבט בנימין בשלושה ימים. מה היו התוצאות של הקרבות האלה.

א. התוצאות ביום הראשון:

ב. התוצאות ביום השני:

ג. התוצאות ביום השלישי:

‎10. באילו תכסיסים השתמשו שבטי ישראל בקרבות של יום השלישי?

‎11. מי השתמש בתכסיסים אלה הרבה לפני כן (כתוב פרטים)?

‎12. מה היה מספר שארית צבא בנימין עם תום הקרבות?

מעשה פילגש בגבעה

דף עבודה מספר ‎4

לתלמיד: דף זה מיועד לחזרה על פרק כ"א.

‎1. בני ישראל נשבעו במצפה עוד לפני התחלת הקרבות שתי שבועות, מה תוכנם? (רמז בפסוק א' ובפסוק ה').

א.

ב.

‎2. "ויבא העם בית אל (אחרי הנצחון!) וישבו שם עד הערב לפני האלקים וישאו קולם ויבכו בכי גדול".

מדוע לדעתך הם בוכים לאחר נצחון?

‎3. מה היה חטא אנשי יבש גלעד?

‎4. מה היה עונשם?

‎5. שבטי ישראל מתחרטים על כל מה שגרמו לשבט בנימין (והעם נחם לבנימין) מדוע הם מתחרטים כל כך? הרי לדעתם הגיע להם העונש שקבלו?

‎6. "ולא ימחה שבט מישראל" תאר כיצד פתרו שבטי ישראל את בעית שיקום שבט בנימין?

שלב א'

שלב ב'

‎7. מה דעתך על הצעת זקני העדה לפתרון הבעיה (שלב ב').

דף עבודה מספר ‎5

לתלמיד: דף זה מיעד להעשרה ולביצוע משימות מיוחדות. ענה על ‎3-4 שאלות כבחירתך:

‎1. הוכח שמעשה פילגש בגבעה ארע עוד בראשית תקופת השופטים. רמז:

כ, כ"ח ‎2. מדוע לדעתך מובא אם כן, סיפור זה רק בסוף ספר שופטים?

‎3. מדוע לדעתך מסתיים הסיפור בהערה: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".

‎4. עליך לתת הרצאה לאנשים שלא למדו סיפור זה, בסיום ההרצאה אתה נשאל שאלה על-ידי אחד השומעים .

שאלתו: בשביל מה מספרים לנו את

כל הסיפור הזה, מה רוצים שנלמד מן הסיפור?

ענה לו בקצרה:

‎5. אתה העורך-דין של שבטי ישראל (קטיגור) כתוב את כתב האישום נגד שבט בנימין :

או

אתה העורך-דין של שבט בנימין (סניגור) כתוב את כתב ההגנה של השבט.

‎6. לצערנו גם בחברתנו יש לעתים ארועים שליליים מסוגים שונים. איך לדעתך אנו צריכים להגיב על אירועים אלה כדי לקיים מצוות "ובערת הרע מקרבך"?

‎7. עד עתה ענית כבר על שאלות רבות שנשאלת בענין פילגש בגבעה, וכעת הרשות בידך לשאול שאלות המענינות אותך (ולא נשאלת עליהם בדפי עבודה). רשום שאלותיך (אם יש לך!)

‎8. בחר ‎5 משפטים (או ביטויים) מן הסיפור שלנו שלדעתך הם חשובים במיוחד ורצוי לשנן אותם ולזכרם.

[‎1] אין הכרח לדון עם התלמידים בהבדלים שבין אשה לפילגש (עיין סנהדרין כ"א עמ' א' וכן רש"י בראשית כ"ה, ו') אעפ"י כן עשויים התלמידים לשאול, למה לו לאדם לקחת גם פילגש? יש חושבים שמבנה החברה והמשק המשפחתי באותם הימים גרמו לריבוי נשים, כולל פילגשים. יתכן גם שהרצון לשמירת טהרת המשפחה גרם לכך (וד"ל) בכל אופן, ברור ומובן שמושג פילגש במקרא שונה מן המושג הזה בשפת ימינו.

[‎2] אגב, בדרך זו נקטנו גם בהסבר לתואר שניתן לרחב, לפי המסופר במקרא, קרוב לודאי שהיה לה מזנון בתוך החומה. המרגלים באים לשם, כי המקום הוא תחנת מעבר, בית פתוח, ומפגש לאנשים שונים כולל חיילי המשמר. המרגלים נמשכים למקום הזה, כי כאן הם יעוררו פחות תשומת לב וכאן הם יובלו להקשיב ולשמוע על מה מדברים האנשים כטוב לבם ביין ובמזון. במקום כזה מתנהלים גם עסקי גבול שונים, וכאן יוכלו הם להשיג אינפורמציה הנחוצה להם. (אין זה סותר כמובן את האפשרות שעלית הגג של המזנון הזה ישמש גם כבית-זונות כפשוטו). [‎3] אל יראה המורה חובה לקבל גישה אחת לאורך כל הפרק, וכבר כתב האברבנאל נגד הרמב"ן: "אין לנו עסק בשאר הדמיונות שהוציא מליבו, ולמה נבלבל הדברים עם השקר החזק עם הרפה" [‎4] לחלק מן השאלות האלה ימצא המורה הדים בדפי העבודה של התלמידים והוא יעסוק בהן כרצונו ובהתאם לצורך שיתעורר. [‎5] תאור הפרוייקט "מוזיאון לספר שופטים" שנערך באביב תשמ"ה במכללת תלפיות יצורף, אי"ה, לספרו של המחבר - "מדריך ללמוד ולהוראת ספר שופטים".