ר יהודה הלוי התפרסם בתקופתו בראש ובראשונה  כמשורר. רבים הכירוהו והתפעלו משירי הקודש והחול שכתב.  בגיל מבוגר יחסית כתב ריהל את  ספר הכוזרי, ספר מחשבתי  אשר השפעתו על מחשבת ישראל נודעת עד לימינו. 

מטרת הקורס הזה היא להפגיש בכל נושא מחדש את השניים, את ריהל המשורר וריהל ההוגה. ולבחון את היחס שביניהם.

נראה בעה, כיצד בחינה של כתביו משני הצדדים הללו, מעשירה את הבנתנו את דמותו, עמדותיו והגותו.

ברוךאתה ה גאל ישראל

מהי גאולה?

מושג הגאולה תופס מקום חשוב בחיי המאמין.

תפיסת הגאולה קשורה במישרין לתפיסת המצב הבעייתי שהיא עתידה לפתור: גלות, חורבן, גלות השכינה, ועוד, כלומר לחוסר הקיים במציאות העכשווית.

בקורס נלמד מקורות החל מהתנך וכלה בדברי חזל, ראשונים ואחרונים, העוסקים בשאלה מהי גאולה, ומה משמעותה הדתית בחיי המאמין. בדרך כלל מושג הגאולה כרוך במושגים נוספים כמו אחרית הימים, משיח, תורת הגמול, תיקון עולם,  ננסה להבין את הזיקה בין המושגים הללו.

הלימוד בקורס יהיה במתכונת של בית מדרש שבו יש לימוד מונחה בחברותא ואחר כך לימוד של הקבוצה כולה.

המחשבה היהודית פעלה נוצרה לאורך כל הדורות מתוך מגע עם רוחות העולם. כיצד בא לידי ביטוי המפגש בין המחשבה היהודית לבין העידן הפוסטמודרני?

הקורס יעסוק בנקודות חיכוך בין המסורת היהודית לבין רוחות העולם בחמישים השנים האחרונות, בסוגיות כגון הערעור על מושגים מטפיזיים כמו אמת וקדושה, אפשרותן של אמונה וודאות דתית בעולם רב-תרבותי, דת ומוסר מול המחשבה הרלטביסטית ועוד. הקורס יערך במתכונת של מפגשים ארוכים, סדנאיים, אשר במוקדם קריאה במקורות של הוגים כגון הרב יונתן זקס, הרב שגר, הרב מנחם פרומן, אליעזר גולדמן, הרב אליעזר ברקוביץ, דוד הרטמן, ישעיהו ליבוביץ ועוד. 

ברוך אתה ה גאל ישראל

מהי גאולה?

מושג הגאולה תופס מקום חשוב בחיי המאמין.

תפיסת הגאולה קשורה במישרין לתפיסת המצב הבעייתי שהיא עתידה לפתור: גלות, חורבן, גלות השכינה, ועוד, כלומר לחוסר הקיים במציאות העכשווית.

בקורס נלמד מקורות החל מהתנך וכלה בדברי חזל, ראשונים ואחרונים, העוסקים בשאלה מהי גאולה, ומה משמעותה הדתית בחיי המאמין. בדרך כלל מושג הגאולה כרוך במושגים נוספים כמו אחרית הימים, משיח, תורת הגמול, תיקון עולם,  ננסה להבין את הזיקה בין המושגים הללו.

הלימוד בקורס יהיה במתכונת של בית מדרש שבו יש לימוד מונחה בחברותא ואחר כך לימוד של הקבוצה כולה.

מטרתהמפגשים תהיה לנסות ולחלץ מהמקורות החסידיים שפה, העשויה לאפשר לנו לבצע אתחולשל העולם הדתי המצוי. באמצעות מקורות אלה יתאפשר לנו לבחון מהו אמנם קיום רוחני,והאם ניתן להפוך את העמידה מול האלוהי לממשות, וזאת בשונה מאידיאולוגיה. לאמור,לייצר תודעה ואפשרות של ההוויה הדתית בו האדם מוצא עצמו עומד מול האלוהי, שומע אתהקריאה הקונקרטית אליו ומצליח להיענות לקריאה זו.

לאופיקיום זה יש ייצוג בולט בתורת איזביצה–לובלין, אבל לא נימנע מלעיין במורים חסידייםבולטים אחרים כגון הבעשט, רבי נחמן ורבי שמחה בונם מפשיסחה. לחיפוש דתי זהמקבילות במרחבים הגותיים בהגות האקזיסטנציאלית ובפרט בפילוסופיה הדיאלוגית שלמרטין בובר. 

מטרתהמפגשים תהיה לנסות ולחלץ מהמקורות החסידיים שפה, העשויה לאפשר לנו לבצע אתחולשל העולם הדתי המצוי. באמצעות מקורות אלה יתאפשר לנו לבחון מהו אמנם קיום רוחני,והאם ניתן להפוך את העמידה מול האלוהי לממשות, וזאת בשונה מאידיאולוגיה. לאמור,לייצר תודעה ואפשרות של ההוויה הדתית בו האדם מוצא עצמו עומד מול האלוהי, שומע אתהקריאה הקונקרטית אליו ומצליח להיענות לקריאה זו.

לאופיקיום זה יש ייצוג בולט בתורת איזביצה–לובלין, אבל לא נימנע מלעיין במורים חסידייםבולטים אחרים כגון הבעשט, רבי נחמן ורבי שמחה בונם מפשיסחה. לחיפוש דתי זהמקבילות במרחבים הגותיים בהגות האקזיסטנציאלית ובפרט בפילוסופיה הדיאלוגית שלמרטין בובר. 

בסדנא נרכוש ידע הבנותוכלים שיאפשרו לנו אנשי החינוך להנחות קבוצות שונות במסגרות החינוכיות בהן אנופועלים. בסדנא נשלב ידע מתחום התיאוריה של קבוצות, התנסות ביחסים ובתהליכיםבקבוצה, הקניית מיומנויות הנחיה, והנחיית עמיתים. דגש מיוחד ינתן למיומנויותהנחיית חבורות לימוד.

במהלך הסדנא ניפגשעם  נושאים אישיים ובינאישיים הרלוונטיים לעולם החינוך.

מסעם של שבי ציון מנהרות בבל אל חורבות ירושליםהמתואר בספרי עזרא-נחמיה, נשקף מבעד לנבואות ראשית הבית השני (חגי זכריה ומלאכי)ומנוגן בכמה ממזמורי התהלים עיצב את המוסדות והתפיסות של החברה היהודית העתיקה.בין שברי ההריסות של ירושלים הגדולה בנו שבי ציון קהילה חדשה שבתוכה התגבשו מוסדותהנהגה ומשפט שהתגבשו בזיקה לזכרונות העיר החרבה. בשיעורים נתכנס לקריאה לימוד ועיון בספרי המקראהמתארים את התקופה ונבקש להכנס בשערי ירושלים הנבנית מחדש כדי לחשוב לעומק עלשאלות יסוד הקשורות בזהות הנבנית מתוך שיבה מנכר למכורה: מי בפנים ומי בחוץ ואלותשובות נתנו השבים לשאלה מיהו יהודי?? מהי קדושה וכיצד מכוננים אותה בעיר חרבה?כיצד נבנית סמכות דתית בקהילה פצועה? מה משמעותה של כתיבת ההיסטוריה לאור היעלמותהשל הנבואה? לאן נעלמה מלכות בית דוד וכיצד קמה הנהגת הזקנים החדשה? מטרות הקורס: אני מקווה שתצאו מהמפגשים המשותפים שלנו עם היכרות מעמיקה יותר לא רק עם תולדות ישראל בתקופה הפרסית (538 – 332 לפנהס) ובעיקר עם ספרי המקרא הרבים שעוסקים בתקופה זו אלא גם עם מבט עומק הקשור ביחס שבין חכמה לנבואה, סופרים וכוהנים, דרישת התורה וחתימת המקרא. 

בתוך התוכנית מהוראה להפנמה, סדנת הכתיבה הינה מרחב ליצירה ולהתגלות הלב שבכתיבה. מטרתה הראשונה התנסותית וחווייתית, ומטרתה הנוספת - הקניית כלים להוראה מסוג זה. נבקש לפתח את הרגישות כלפי הטקסט הכתוב, ליצור היכרות מעמיקה עם עולמה של הכתיבה, להתנסות בצורות כתיבה שונות, להקנות כלים וגמישות בעבודה על טקסט, וכאמור ובנוסף -לעמוד מתוך מבט מושכל על אפשרויות שונות של המורה להתנעת כתיבה, התבוננות וביטוי, וצורות שיתוף ומשוב מגוונות.

הקורס יעסוק באפיונים של נוער במצבי סיכון ונשירה  מהיבטים חינוכיים , פסיכולוגיים וסוציולוגיים. בחלק הראשון יוצגו המאפיינים הבולטים של נוער זה כמו הישגים נמוכים,בעיות משמעת ושוטטות, מעברים רבים בין מסגרות חינוך ודפוסי התנהגות אנטי חברתייםועברייניים. בחלק השני של הקורס  ידונואספקטים של הכשרה, מניעה, חינוך וטיפול וכן שיקום של נערים ונערות אלו בתחוםהחינוך הפורמלי והחינוך הבלתי פורמלי בארץ ובעולם ומקומו החשוב של מחנך הכתהבתהליכים אלה.

בשיעור זה נתבונן יחד על הקשרים שניתן למצוא בין עולם האומנות והיצירה לבין מעשה ההוראה. וזאת תוך למידה סדנאית וחווייתית והתנסות בערוצי יצירה והבעה מגוונים

הקורס יעסוק באפיונים של נוער במצבי סיכון ונשירה מהיבטים חינוכיים , פסיכולוגיים וסוציולוגיים. בחלק הראשון יוצגו המאפיינים הבולטים של נוער זה כמו הישגים נמוכים, בעיות משמעת ושוטטות, מעברים רבים בין מסגרות חינוך ודפוסי התנהגות אנטי חברתיים ועברייניים. בחלק השני של הקורס ידונו אספקטים של הכשרה, מניעה, חינוך וטיפול וכן שיקום של נערים ונערות אלו בתחום החינוך הפורמלי והחינוך הבלתי פורמלי בארץ ובעולם ומקומו החשוב של מחנך הכתה בתהליכים אלה
~