רשימת השיעורים בחוג ללימודי ארץ ישראל – תואר ראשון נשים

במהלך הקורס נערוךהיכרות עם הממצא האמנותי היהודי הבולט מימי בית שני ועד לשלהי העת העתיקה. נדון בהבנתהממצא על רקע: התקופה, ההלכה ויחסה לאומנות הדמות, אומנות התקופה הכללית והקשריםנוספים כגון המדרש והפיוט. נדון בפולמוס היהודי-נוצרי כפי שהוא משתקף באמנות בתיהכנסת העתיקים וננסה לאפיין את החברה היהודית לאור הממצא האמנותי ומקורות נוספים.

המשפחה היא ערך עליון בחברה היהודית, והחינוך הוא המטרה העילאית שלגידול הילדים. נשמע פשוט ומובן מאליו, וודאי שלא צריך עיון? נכון, אבלהאמת היא שאם לא נבין איך יושמו הערכים הללו בתולדות העם היהודי, לא נדע להעריךאותם כראוי. אנחנו היום, שמקדישים לא מעט מחיינו לערכי המשפחה והחינוך, איננו אלאחולייה אחת בשרשרת דורות ארוכה, ובקורס נכיר כמה מן החוליות שחיברו את אותה שרשרתלפני כ-500 שנה בארץ ישראל.

בראשית המאה ה-16 התחוללו בארץ ישראל תהליכים היסטוריים שחוללו תמורותרבות בהתיישבות היהודית בה. השלטון העותמאני הוחל ורבים ממגורשי ספרד עלו לארץ והתיישבובעריה, ובפרט בצפת. מקבץ איכותי במיוחד של חכמים הפך את אי למרכז רוחני ודתיבעל השפעה עצומה בעולם היהודי. נפגשו בה יוצאי עולמות רוחניים שונים, מספרדומאשכנז, מאיטליה ומצפון אפריקה, מהבלקאן ומן המזרח, ומפגש זה הוליד מזיגה ייחודית.בצפת ובשאר יישובי אי התפתחה חברה יהודית עם מאפיינים ייחודיים.

איך נראתה מערכת החינוך היהודית באותם ימים? מה לימדו, ומי היוהמורים? האם בנות הלכו לבית הספר? איך נראו אתרי ההיכרויות בתקופה העותמאניתהמוקדמת? איך נראו תהליכי הילודה וההורות? הקורס ייתן מענה לשאלות מרתקות אלו, ולרבותנוספות.

במהלך הקורס נלמד אודות מקורות מים שונים הזמינים לאדם ועל השתכללות מפעליאספקת המים בארץ ישראל מתקופת הברונזה ועד לימי הביניים. נבחן את אספקת המים אלמול הצריכה ונערוך מאזני מים. משתתפי הקורס ירכשו דרכים לבחינת והערכת מפעלי מיםעתיקים ויציגו במהלך הקורס ממצאים.  

מאז שבו ראשוני הגולים מבבל לירושלים, והחלו לשקם אותה מחורבותיה,הלכה העיר והתפתחה, תחילה תחת שלטון הפרסים, ולאחר מכן תחת שלטונות ההלניסטיםוהרומים. במקביל להתפתחות העיר התעצם בית המקדש, וחדר עמוק אל לב התודעה הלאומית.בית המקדש היה למרכז רוחני, משפטי, לימודי ולאומי של העם היהודי בארץ ובתפוצות.במקביל להתעצמותה ההדרגתית של ירושלים עברה החברה היהודית תמורות חברתיות ורוחניותעזות, על רקע דתי, פוליטי, משיחי וכלכלי. התמורות הללו בקעו סדקים חברתיים עמוקים,שלא התאחו עד החורבן. בקורס נבחן לעומק את התהליכים החברתיים, הרוחניים והפיזייםשעברו על ירושלים בתקופת הבית השני.

המאה ה-17? ה-18? לא הורדוס, לא חיזקיהו, לא הרב קוק, לא רבי יהודההנשיא. מה כבר אפשר לומר על תקופה כל כך אפורה בתולדותיה של ארץ ישראל? עיוןבסיפורה של התקופה העותמאנית המוקדמת יגלה שיש גוונים רבים לאפור.אנחנו נחפש את הגוונים הללו, ונתעמק בקורות היהודים בארץ ישראל בתקופה זו.