רשימת השיעורים בחוג למחשבת ישראל- תואר ראשון גברים

הקורס יעסוק בתורת חייו של המהרל. עיון משווה של מהלך חייו של המהרל עם לימוד תורתו מלמד על התנהלותו המנהיגותית והחינוכית של המהרל. במהלך המסע הלימודי נחשוף את תפיסותיו של המהרל באשר להתנהלות היהודית הנכונה של הפרט בתוך ביתו, קהילתו והיותו חלק מהמהלך ההיסטורי של דורות. עיון זה יאפשר לנו לעמוד על דרכו ותפיסותיו החינוכיות - הצלחות ואכזבות חינוכיות כפי שמתאר אותם המהרל עצמו. התהליך כולו פותח אפשרויות להבנה חינוכית רוחנית משמעותית אקטואלית לימינו.

נושאי הקורס אשר יילמדו, המחשבה הקדם סוקראטית ועיקרי המחשבה של אפלטון ואריסטו. בתוך כך, תוקדש התייחסות לחשיבות ידיעת הפילוסופיה היוונית כיסוד למחשבה הפילוסופית כפי שהתהוותה במהלך הדורות. כמו כן תופנה שימת לב להבנת החשיבות של הפילוסופיה היוונית להכרה מעמיקה של הפילוסופיה היהודית.

מטרת הקורס היא לעסוק בכמה סוגיות עקרוניות הנמצאות ברקע תוכנית הלימודים במחשי, עיסוק אשר ייעשה בכמה מישורים: הכרת ולימודים כמה טקסטים יסודיים$$ שימת לב מתודולוגית ביחס לאופן הלמידה$$ תביעת תרגום הנלמד לכלל תודעה או לעיתים חוויה דתית. דגש יושם על אופן קריאת הטקסט, מתוך רצון מחד לעבור לקריאות עומק ומאידך לנהל דיאלוג עם הטקסט מתוך הכרה שבאמצעות דיאלוג זה הטקסט הופך למנוף בעל משמעות בחיי הלומד. בנוסף, על הלומד להיות קשוב לדרישות של המערכת, ולהיות מודע למתבקש ממנו בעת העמידה שלו בכיתה כמורה למחשבת ישראל.

הקורס יעסוק במיקום קבלת הארי על רצף תורת הקבלה, ויעסוק בקוי הרצף וחידוש שהביאה איתה. ביחסה לדורות שקדמו לה, ובמשמעות שנתנו הארי ותלמידיו לחידוש שבתורתם. בחלק השני של הקורס נעסוק בתהליכי יסוד שחידשה קבלת הארי, ובמשמעות שניתנה להם במאות הבאות על ידי הדורות הבאים.

בשיעורי הקורס נתבונן בשאלות ובאתגרים של עולם האמונה האישיוהציבורי הן לנוכח הצרות בהתהוותן והן במבט לאחור, אחרי המבול. נחשוף את קשייהאמונה ושמירת המסורת לאחר השואה. נציג גישות שונות, בעד ונגד, ביחס לעיצוב ומיסודזיכרון השואה. נציג את דעתם של רבנים חשובים ביחס לסיבות אפשריות לבוא הפורענותונדון בהן. נבחן את שאלת לקחי השואה מן הפן האמוני והדתי. את הקורס ילוו, לכלאורכו, דפי מקורות.

הקורס יעסוק בהכרת דתיות בעלת אופי דיאלוגי, כלומר הכרה המציגה עשייה אשר מקורה בהקשבה ובפנייה לאחר. מתיחות זו מובלטת במקורות העוסקים במעשים שמקורם פנימי, אך עומדים במנוגד לנקודת המבט של החוק, זה התובע ציות אחיד ומחייב לכל. השיעור יעסוק באגדה, ויציע כי קיימת בספרות חזל מגמה דיאלוגית ברורה, שהשפיעה ללא ספק על מגמות דומות בספרות החסידית המאוחרת (הבעשט ותלמידיו). ההקשר של הלימוד יהיה גם ההיבטים חינוכיים: הקורס יעמוד בזיקה ישירה עם אותם מחקרים העוסקים בחינוך כחוויה קיומית, ובכך יציע דרך של תרגום הגות הפילוסופיה-הדיאלוגית למשנה רוחנית-חינוכית. בין השאר נבהיר את החשיבות של דרך זו בלימוד תורה ובפיתוח עולמם של התלמידים. השיעור יראה כי תודעה זו לא רק מחוללת תמורה עמוקה בעולמו הרוחני של הפרט, אלא מחוללת שינוי בסביבה: קרי יצירת עולם של סבלנות. סבלנות היא נקיטת קו פנימית של אחריות כלפי הכל, של פתיחת הלב בקֶשֶב אמיתי כלפי כל תופעה, ורק כך ניתן לחיות בדיאלוג עם השונה, כל שונה! בהיותה יוצרת מערכת יחסים חדשה עם החוץ, היא מהווה בסיס לעמדה חינוכית אחרת.

נושאי הקורס אשר יילמדו : זרמי המחשבה המרכזיים בהגות הפילוסופית בעת החדשה ובחינתם כהמשך ושינוי ביחס להגות הפילוסופית בעת העתיקה. פרק נרחב יוקדש לעיון במחשבתם של ההוגים הבאים : דקארט, שפינוזה, קאנט, הגל, קירקגור.

במהלך הקורס נעמוד על האתגרים השונים העומדים בפני המתפלל בן-זמנינו ועל המגמות השונות הקיימות בעולם התפילה העכשווי. 

כמו כן, נבחן את היחס הרבני-הלכתי למגמות השונותואת דרך ההתמודדות של מחנכים ומנהיגי ציבור בני הדור האחרון עם האתגרים הגדולים שעולם התפילה מעורר.

קורס זה יתאר את תהליכי ההטמעה של הקבלה, על צורותיה השונות, בחברה היהודית המזרח אירופית מן המאה השש עשרה ועד לראשית החסידות בעשורים האחרונים של המאה השמונה עשרה. ממעבר המסורות המיסטיות האשכנזיות הוותיקות ממרכז אירופה, דרך חדירת ספרות הזוהר עם ראשית הדפוס וקבלת הארי, ועד לתנועות המינות השבתאית והפרנקיסטית. יתוארו תהליכים אליטיסטיים ועממיים, ויינתן דגש על שרטוט המובחנות המזרח אירופית (ובעיקר איזורי פולין – לימים, גליציה) בתוך התהליכים הללו.

בקורס נערוך היכרות ולימוד של שיטות הוראה מגוונות במחשבת ישראל, תוך כדי הדגמה והתנסות בטקסטים מתכנית הלימודים במחשבת ישראל (לבגרות) בחינוך העל יסודי.

הקורס יעסוק בשתי הסוגות המרכזיות של כתיבתריהל$$ פילוסופיה ושירה. בקורס נעמוד על תפיסתו של ריהל את הפילוסופיהואת השירה כפי שהיא משתקפת בספר הכוזרי, נבחן את היחס בין הגותו כפי שהיא משתקפתבספר הכוזרי לבין הגותו כפי שהיא משתקפת בשירתו בנושאים שונים: ארץ ישראל, נבואהוהשגחה.

זהותה של מדינת ישראל נשענת על היותה יהודית. הפרשנות המסורתית מזהה את המונח יהודית בהלכה היהודית. כיצד מתמודדת ההלכה עם מדינת ישראל אשר ניצבת גם על אדניה של דמוקרטיה,חילוניות וליברליזם?
מטרתו של קורס זה היא לנסות ולהבין מנקודת מבט תורנית-הלכתית מקצת מהסוגיות העומדות לנגד עיניה של החברה היהודית במדינת ישראל. זאת מתוך הנחה כי יציקת תשתית דתית-רעיונית בסיסית תביא להרחבת הידע, ותיתן כלים להתמודדות אמיתית וכנה עם האתגרים העומדים לנגד עיניה של ההלכה בעידן הריבונות היהודית המתחדשת.

הקורס יסקור את הגותם של הראשונים תוך התמקדות בשלש דמויות מרכזיות : רסג, ריהל והרמבם. לקורס כמה מטרות מרכזיות:
~א. היכרות עם הרקע ההיסטורי והפילוסופי להיווצרות ספרות המחשבה,
~ב. עיון במספר סוגיות יסוד בהגות הראשונים והתמצאות בהם. (היחס לשכל, מצוות, עם ישראל, תפיסת אלקים, ייעוד האדם,
~ג. התנסות בקריאה ועיון בספרים עצמם תוך הכרת המינוח, הסגנון וכיווני המחשבה.

ההגות היהודית התפתחה ברוב תקופותיה משני מקורות מקבילים. מצד אחד תוך ניסיון להציע משנה מחשבתית סדורה המעוגנת בתנך, בתלמוד ובמדרשים ומצד שני תוך שיג ושיח גלוי או נסתר עם עולם הפילוסופיה הכללית. בעת החדשה חלו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לאפשרות של יהודים לפנות אל מקורות הפילוסופיה הכללית באופן פתוח יותר מכפי שהיה בדורות קודמים במקומות רבים. הדבר הביא לידי תגובות מגוונות. בקורס הזה נבחן תחילה את מרכיביה הרוחניים של המודרנה. לאחר מכן נבחן את משנתם של הוגים המייצגים גישות שונות ביחס למודרנה: המהרל$$ עזריה מן האדומים$$ הרמא$$ רבי יעקב עמדין$$ משה מנדלסון ובני חוגו$$ רבי נחמן קרוכמל$$ רשר הירש$$ הרמן כהן $$פרנץ רוזנצוויג$$ הרב קוק, הרב סולובייציק, ועמנואל לוינס. חשוב להדגיש כי הקורס יישא אופי של סקירה יותר מאשר עיון מעמיק בהוגה זה או אחר. מטרת הקורס להציג מגוון השיטות שהתפתחו במחשבה היהודית בעידן המודרני וזיקתן אל ההגות הכללית שבתקופה זו.

החסידות במאה העשרים (בין השנים1900-2000) נצבת מול אתגרים שונים, התפתחות המודרנה, היחס לציונות ולארץ ישראל, מלחמות העולם והשואה הנוראה, שינויים במצב המשפחה, הקהילה ועוד. נפגש עם דמויות מופת בחסידות המאה העשרים על ידי עיון בסוגיות נבחרות מתוך התייחסות לאתגרים אלו ומתוך השוואה לחסידות הראשונה של  הבעשט ותלמידיו. גם נבחן תופעות ניאו חסידיות שהתפתחו  במאה זו. נשים לב להיכרות עם העבודה הרוחנית המיוחדת של תקופה זו ונוכל לקבל כלים לעבודת ה שלנו.

מן המנהיגים עמם ועם תורתם נפגש: הרביממונקטש, אדמורי גור, הרבי מפיאסצנה, האדמורים משושלת רוזין,אדמורי חבד, האדמור מסאטמר, ואחרים.

הקורס גם מיועד  לסייע למי שצריך לכתוב עבודה סמינריונית במחשבתישראל, אך פתוח גם למי שרוצה קורס עומק בחסידות.