רשימת השיעורים בחוג לתושב"ע – תואר ראשון גברים

היכן, איך ומתי כונסו האגדות והמדרשים? למה חזל ספרו וכתבו סיפורים ואגדות? איך להבין מדרשים הסותרים את פשטי המקראות? איך לפענח אגדות תמוהות? בקיצור: מהי אגדה, מה חשיבותה והשפעתה? על כל אלה נענה בקורס לאור הפרשנות הקלאסית רשי, מהרשא, מהרל, ר נחמן, הבן איש חי ועוד] והפרשנות המודרנית [אורבך, פרנקל ועוד].

בקורס נעלה את הבעתיות המיוחדת בהוראת משנה והלכה. נציג שיטות שונות להוראת משנה והלכה אשר ינסו לתת מענה לקשיים אלו. כמו כן נכיר וננתח את תוכניות הלימוד של מקצועות אלו בחינוך הדתי ובחינוך הכללי.

הקורס יעסוק בנושאי היסוד בתחום לשון חזל: השוואתה ללשון המקרא, השכבות השונות המרכיבות אותה, הראיות להיותה לשון חיה ומה השפעתה על

תפקידו המרכזי של המורה לגמרא הוא מציאת הדרך הנאותה שתתאים לתלמידיו בלימוד גמרא. בקורס נעסוק בשני המוקדים העיקריים בהוראת תלמוד הם: מחד, פיתוח מיומנויות אצל התלמיד. מיומנויות העוזרות לפענוח את פשט הסוגיה התלמודית. מאידך, הפיכת הגמרא למשמעותית לחיי התלמיד. תחום נוסף שנעסוק בו בהרחבה היא באיזו מתודה עדיף ללמד. וגם פה נציע שתי שיטות מנוגדות, מחד לימוד שבו התלמיד במרכז הלמידה (לימוד עצמי או חברותות) והמורה משמש בעיקר כמנחה, מאידך לימוד שבו המורה במרכז הלמידה, והתלמיד יותר פאסיבי. ניבחן את היתרונות והחסרונות של כל מתודה. הדרכים השונות יודגמו עי לימוד בשיעור של סוגיות שונות.

קורס זה מטרתו לחשוף אתהסטודנטים לשיטות שונות כיצד להתכונן לשיעורי משנה וגמרא, וכיצד ללמד את התלמידיםכך שהם ידעו, יבינו, יזדהו עם הנלמד, יפנימו אותו ויהיו מסוגלים ללמוד בעצמם משנהוגמרא. הקורס הוא יותר מעשי (ופחות תאורטי) ועל כן הוא מורכב פחות מהרצאות ויותרמתרגול של הסטודנטים והשתתפותם הפעילה בזמן השיעור.

דומה שקשה להפריז באשר למעמדו המרכזי המכריעשל הרב עובדיה יוסף כפוסק המרכזי בעולם הספרדי של שני השלישים האחרונים של המאההעשרים ותחילת המאה ה21. ואף דומה שמשקלו בין כלל הפוסקים האחרונים הוא עצום, ובעלמשקל מעצב מכריע. בשיעור נעסוק במגוון נושאים: הביוגרפיה המעצבת, אישיות ואידיאולוגיה,חזון ומנהיגות ציבורית, פסיקה – דרכיה, מטרותיה, מניעיה, היבול הספרותי לסוגיו:ספרות פסק, ספרות פרשנות הגות ואגדה. בשיעור נבקש להכיר את יחסי הגומלין ביןהביוגרפיה של הרב עובדיה, האידיאולוגיה החינוכית התורנית, ומנהיגותו הציבורית,להכיר את חידושיו המשמעותיים, העקרוניים והפרטניים, בפסיקת ההלכה, מניעיו הגלוייםוהסמויים, הכרת עולמו הפרשני, הדרשני וההגותי, והערכת השפעתו על דורו.

המדרשים מעיינים בפסוקי המקרא ומאירים אותם, הם מספרים סיפורים, הם מלמדים מוסר, הם גם הגות וגם פיוט, גם רגש וגם שכל, הם משחקים בלשון או הם רציניים? בקורס הזה נרצה ללמוד איך המדרש קרא במקרא ואיך אנחנו צריכים לקרא במדרש.

הקורס יעסוק בהכרת דתיות בעלת אופי דיאלוגי, כלומר הכרה המציגה עשייה אשר מקורה בהקשבה ובפנייה לאחר. מתיחות זו מובלטת במקורות העוסקים במעשים שמקורם פנימי, אך עומדים במנוגד לנקודת המבט של החוק, זה התובע ציות אחיד ומחייב לכל. השיעור יעסוק באגדה, ויציע כי קיימת בספרות חזל מגמה דיאלוגית ברורה, שהשפיעה ללא ספק על מגמות דומות בספרות החסידית המאוחרת (הבעשט ותלמידיו). ההקשר של הלימוד יהיה גם ההיבטים חינוכיים: הקורס יעמוד בזיקה ישירה עם אותם מחקרים העוסקים בחינוך כחוויה קיומית, ובכך יציע דרך של תרגום הגות הפילוסופיה-הדיאלוגית למשנה רוחנית-חינוכית. בין השאר נבהיר את החשיבות של דרך זו בלימוד תורה ובפיתוח עולמם של התלמידים. השיעור יראה כי תודעה זו לא רק מחוללת תמורה עמוקה בעולמו הרוחני של הפרט, אלא מחוללת שינוי בסביבה: קרי יצירת עולם של סבלנות. סבלנות היא נקיטת קו פנימית של אחריות כלפי הכל, של פתיחת הלב בקֶשֶב אמיתי כלפי כל תופעה, ורק כך ניתן לחיות בדיאלוג עם השונה, כל שונה! בהיותה יוצרת מערכת יחסים חדשה עם החוץ, היא מהווה בסיס לעמדה חינוכית אחרת.

תפקידו המרכזי של המורה לגמרא הוא מציאת הדרך הנאותה שתתאים לתלמידיו בלימוד גמרא. בקורס נעסוק בשני המוקדים העיקריים בהוראת תלמוד הם: מחד, פיתוח מיומנויות אצל התלמיד. מיומנויות העוזרות לפענוח את פשט הסוגיה התלמודית. מאידך, הפיכת הגמרא למשמעותית לחיי התלמיד. תחום נוסף שנעסוק בו בהרחבה היא באיזו מתודה עדיף ללמד. וגם פה נציע שתי שיטות מנוגדות, מחד לימוד שבו התלמיד במרכז הלמידה (לימוד עצמי או חברותות) והמורה משמש בעיקר כמנחה, מאידך לימוד שבו המורה במרכז הלמידה, והתלמיד יותר פאסיבי. ניבחן את היתרונות והחסרונות של כל מתודה. הדרכים השונות יודגמו עי לימוד בשיעור של סוגיות שונות.

קורס זה מטרתו לחשוף את הסטודנטים לשיטות שונות כיצד להתכונן לשיעורי משנה והלכה, וכיצד ללמד את התלמידים כך שהם ידעו, יבינו, יזדהו עם הנלמד, יפנימו אותו ויהיו מסוגלים ללמוד בעצמם משנה והלכה. הקורס הוא יותר מעשי (ופחות תיאורטי) ועל כן הוא מורכב פחות מהרצאות ויותר מתירגול של הסטודנטים והשתתפותם הפעילה בזמן השיעור.

(תפקידו המרכזי של המורה לגמרא הוא מציאת הדרך הנאותה שתתאים לתלמידיו בלימוד גמרא. בקורס נעסוק בשני המוקדים העיקריים בהוראת תלמוד הם: מחד, פיתוח מיומנויות אצל התלמיד. מיומנויות העוזרות לפענוח את פשט הסוגיה התלמודית. מאידך, הפיכת הגמרא למשמעותית לחיי התלמיד. תחום נוסף שנעסוק בו בהרחבה היא באיזו מתודה עדיף ללמד. וגם פה נציע שתי שיטות מנוגדות, מחד לימוד שבו התלמיד במרכז הלמידה (לימוד עצמי או חברותות) והמורה משמש בעיקר כמנחה, מאידך לימוד שבו המורה במרכז הלמידה, והתלמיד יותר פאסיבי. ניבחן את היתרונות והחסרונות של כל מתודה. הדרכים השונות יודגמו עי לימוד בשיעור של סוגיות שונות.)
~

בקורס זה נעסוק בסוגיות חברה ומשפחה שבתורה, ובמדרשן במדרשי התנאים, בעיקר המכילתות על שמות והספרי על במדבר ודברים. מבחר סוגיות יעסיקו אותנו, כגון: מקומה ומעמדה של הבת במשפחה, מקומה של האישה, נישואין וגירושין, אמהות עבדות ופילגשות, חקיקה חברתית ועוד. בין השאר יידונו בקורס מתחים שבין פשט המקרא לבין הדרשה וההלכה.

האנומליות של ימי השואה ומצבי החיים הבלתי צפויים והבלתיאפשריים, יצרו מציאות הלכתית ודתית חדשה ומאתגרת בכל הנוגע לקיום המצוות, ההלכהוכללי המסורת. הקורס יעסוק בדילמות הלכתיות ועקרוניות שאפיינו את החיים בגטאותובמחנות כמו: העדפות בהצלת נפשות, נישואין וחיי משפחה בשואה, הקפדה על אכילת בשרכשר בשואה, קיום מצוות תוך כדי סכנה וכיוב. נצביע על תשובות שהשיבו רבניםפוסקי הלכה לשואלים ונראה שחלק מן השאלות נותרו ללא תשובות וללא מענה.

מטרת השיעורים היא לתת בידי העוסקים בלימוד גמרא עם ראשונים תמונה בהירה של הגאונים והראשונים וחיבוריהם לזמניהם ולבתי המדרשות שלהם. יושם דגש על הבנת השתלשלות לימוד התורה שבעל פה בין מרכזי התורה השונים בארץ ישראל ובבבל עד לארצות צפון אפריקה ואירופה. יושם דגש מיוחד על הזיקה בין הכרת החכמים ותורתם ובין דרכים שיטתיות ללימוד חיבוריהם כך שהלומד יוכל לשלב את הידיעות שירכוש בלימודיו בבית המדרש.

הקורס יעמוד על השתלשלות התורה שבעל פה, מתקופת המקרא ועד לתקופת הגאונים, תוך היכרות יסודית עם ספרות התורה שבעל פה - מדרשי ההלכה, המשנה והתוספתא, התלמודים ומדרשי האגדה. בשיעור ילובנו שאלות יסוד הקשורות בנושא, כגון: מהותם של מדרשי ההלכה ויחסם לפשוטו של מקרא, היחס בין התלמודים ובין המשנה, היחס לאגדה וכדומה. הקורס מחולק לשישה פרקים: א. השתלשלות התורה שבעל פה תקופת המקרא ועד חורבן הבית השני. ב. מדרשי ההלכה. ג. המשנה. ד. התלמודים. ה. מדרשי האגדה. ו. הגאונים.
~