ספרי מורים

המונח ״עולם הבא״ במשנה תורה לרמב״ם – הופעות רבות לו. מגוון הקשת בו הוא מופיע רחב ומורכב עד כדי סתירות וניגודים. מאמר זה עומד על ניגוד אחד, שנראֶ ה כי לא קיבל את ההתייחסות הראויה, ומעט ההתייחסות שקיבל אינה לכבודו של הרמב״ם. הבחנה בין המושגים ״חלק לעולם הבא״ ו״חיי העולם הבא״ בלשון הזהב של הרמב״ם ובאופן עקבי, מובילה הן לישוב הסתירות שנציג והן להבנה תפיסתו של הרמב״ם את העולם הבא כבעל רמות ומדרגות שונות.

This book is an attempt to describe the development of imagery techniques, a central type of mystical experience, in Jewish mysticism. In contrast to the nature of linguistic imagery techniques in medieval Kabbalah – imagery techniques in late Hasidism and 20th century Jewish mysticism have the characteristics of a full screenplay, a long and complicated …

מעמד הדמיון תופס תאוצה בתרבות העכשווית עד שפעמים הדמיון מקדים ומכתיב את המציאות. אני הדמיון: סופרים, שחקנים וזמרים משמשים דמויות מפתח בחברה האנושית בזמן שאנשי הגות מאבדים את מעמדם והשפעתם. דימויים מכתיבים פעולות, היוצרות מציאות אשר משקפת את הדמוי וחוזר חלילה. התפתחות זו לא החלה יש מאין אלא הנה מרכיב תרבותי רב-שנים המאפיין כבר את …

רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור, אדמו"ר חסידי מפורסם במחצית השנייה של המאה התשעה עשרה, כתב אוסף משפיע של דרשות בעברית, שפורסמו לאחר מותו בשם שפת אמת. ואולם לא רק הרבי מגור כתב את דרשותיו, כי אם גם תלמידיו שומעי לקחו, שסיכמוהו בשפה שדרש – ביידיש. ספר זה מביא לפני הקורא מהדורה סינופטית של כתב יד לא ידוע, המכיל כ-150 דרשות של הרבי מגור, בהשוואה לדרשות שנדפסו בספר שפת אמת. פונטים שונים נבחרו כדי להמחיש את השינויים בין הגרסאות השונות וכדי לעמוד על היווצרותן ודרכי עריכתן של הדרשות, משלב הדיבור ביידיש לשלב הכתיבה בעברית. ככלל, כתיבת דרשות ביידיש נדירה בספרות החסידית, דבר שאִפשר לנו במבוא לפתח דיונים היסטוריים ועיוניים יותר רחבים, כמו היחס בין טקסטים כתובים לתרבות אוראלית, התפתחות היידיש הספרותית, טבעם של תרגומים וגבולותיהם, והתהליך המורכב של העברת תורה מן המורה לתלמיד.

Kalonymus Kalman Shapira (1889–1943) was a remarkable Hasidic mystic, leader, and educator. He confronted the secularization and dislocation of Polish Jews after World War I, the failure of the traditional educational system, and the devastation of the Holocaust, in which he lost all his close family and eventually his own life. Thanks to a new …

Kazania cadyka z Piaseczna wygłaszane pod okupacją niemiecką, a od listopada 1940 r. w getcie warszawskim, to dokument o wyjątkowym znaczeniu i wielu poziomach przekazu. Należą one do kanonicznych dzieł dotyczących ortodoksyjnej myśli żydowskiej czasu Zagłady. Chociaż w kazaniach nie znajdziemy odniesień do konkretnych wydarzeń okupacyjnej rzeczywistości, to nie brak tam refleksji na jej temat. Liczne są wzmianki o „złoczyńcach”, cierpieniu i mękach, fizycznej i psychicznej udręce, bólu po stracie ukochanych osób oraz o kryzysie religii i wiary. Jest to pierwsza kompletna publikacja tego dokumentu w języku polskim w przekładzie z hebrajskiego oryginału, na nowo odczytanego i z komentarzami Daniela Reisera, wnikliwego badacza Kabały, filozofii chasydyzmu, współczesnego mistycyzmu i teologii Zagłady.Autorką tłumaczenia i redakcji polskiej wersji językowej jest Regina Gromacka.

"למען האמת עליך להקריב את הכל – את עצמך, את ביתך, אפילו את חלקך בעולם הבא, לימד ר' מנדל. יכול יהודי להישמר מכל העבירות ואפילו להיות טוב ואדוק, אבל אם אין בו אמת – כל עבודתו הדתית אינה אלא משחק." ספר זה לא היה אמור להיכתב כלל. הרבי מקוצק שרף את כתביו, ובשנות חייו האחרונות אף הסתגר מפני חסידיו. אבל אברהם יהושע השל, מגדולי הפילוסופים היהודים במאה ה-20, לא היה יכול שלא לכותבו. המפגש עם תורתו של רבי מנחם מנדל שינה את חייו של השל, ובקוצק – המופיע לראשונה בשפה העברית – מבקש השל לשנות גם את חיי קוראיו.