מהם חופש, אוטונומיה ואחריות? ספר זה מציע שאדם חופשי, אוטונומי ואחראי הוא אדם שמעצב בעצמו, באופן רפלקטיבי ומתוך דיאלוג תבוני עם אחרים, את חייו והתנהגותו, ובעיקר את אישיותו. עיצוב עצמי – והחופש והאחריות הכרוכים בו – אינו מתרחש בחלל ריק אלא מתהווה בתוך רשת סבוכה של נסיבות, סיבות ומסובבים: בנסיבות מבורכות בני אדם נעשים – בהיבטים מסוימים של חייהם, לתקופות זמן מסוימות, במידה רבה או מועטה – חופשיים, אוטונומיים ואחראיים. אבל גם אז אין הם מוגנים מהשפעות חיצוניות, סגורים ומסוגרים מפני העולם על לקחיו ומסריו. השיח-ושיג שלהם עם אחרים ועם העולם, והיותם חשופים להשפעותיהם, הם היבט מהותי של חירותם. הספר מתמודד עם אתגר כפול: הוא מבקש להראות שתפיסת החופש המוצגת בו אכן מתיישבת עם היות האדם יצור טבעי שעלילותיו ניתנות לביאור על יסוד חוקי הטבע, בדומה לעלילותיהם של שאר יצורי תבל, בהסבר סיבתי-מכניסטי; וכן שהיא נאמנה למהותם העמוקה של חופש ואחריות ולמובנם האמתי של מושגים אלו בלשוננו. לסוגיית החופש והאוטונומיה יש השתמעויות אתיות, קיומיות ורוחניות. מאחורי הקלעים של הפולמוס התאורטי ניצבים חזונות אתיים וקיומיים שונים בעבור האדם, וחשיפת הכוח האידאולוגי, מבקש-ההתמרה, מאחורי החזות הניטרלית של הבהרת המושגים הפילוסופית מאפשרת למחבר לבחון את העמדות התאורטיות בהיבט אתי וקיומי
מסעו של רבי נחמן מברסלב לארץ ישראל, בסוף המאה השמונה-עשרה, הוא פרשה שהנסתר בה רב על הגלוי. מניעיו וכוונותיו של רבי נחמן ביציאתו למסע, המטרות שהציב לעצמו וגם ההישגים שהשיג בו, אפופים ערפל של רמיזות סתומות. למסע היה תפקיד מרכזי בהתפתחותו הרוחנית, ומזמן ששב מן המסע ועד מותו שתים-עשרה שנים לאחר מכן, הוא חזר אליו שוב ושוב בהגיגיו, באמירותיו ובדרשותיו.. מלבד היותו אירוע ביוגרפי קונקרטי מתוחם בזמן ובמקום, המסע לארץ ישראל הוא פרויקט חיים תמידי, תנועה קיומית שמאפיינת חיים שלמים, 'כל עוד נפשי בי אסע לשם', 'המקום שלי הוא רק ארץ-ישראל, מה שאני נוסע אני נוסע רק לארץ-ישראל'. המסע הוא הזמנה לעולמו הרוחני של רבי נחמן, והעיון בו מפלס שבילים להבנת אישיותו. אבל מעבר לזה ולעומקו של דבר, המסע לארץ ישראל הוא הזמנה למושג הסוד בכלל ולממד הסוד בחיים ובמציאות. רבי נחמן היה בעל סוד --'רבנו אמר: אני סוד, ואפלו כשאני כבר מלגה את הסוד אף על פי כן אני נשאר סוד''. מסעו לארץ ישראל, והגילוי המתמשך של משמעויותיו הנסתרות של מסע זה ביתרת חייו, ממחישים באופן עמוק ומאלף מהי 'תודעת סוד' ומהי 'עמידה נוכח סוד'. האזנה לרמזים האופפים את סיפור המסע ואת 'בחינת נסיעת ארץ ישראל' והארת הממד הנסתר של המסע והמשמעויות הסמויות בו (סמויות גם מעיניו של הנוסע עצמו), פותחות צוהר להשלכותיה הקיומיות והרוחניות של עמדת סוד כהתגלמותה בחייו של בעל סוד אחד מובהק, רבי נחמן. מתוך כך העיון פותח לנו צוהר גם לתוקפו ולממשותו של הסוד בחיינו ובעולם בכלל.
"כי הוא היה איש חי באמת, אשר לא היה דוגמתו, והוא חי תמיד חיים אמיתיים ובכל פעם חי חיים חדשים" תורותיו, אמירותיו וסיפוריו של רבי נחמן הם לעולם צוהר וביטוי ללבטי חייו, ובכולם משמשים האישי והמטפיזי יחדיו, ללא התר. במרכזו של ספר זה עומדים המתח והתנועה שבין מידת החכמה למידת התמימות. הם שוזרים כחוט השני לא רק את מבחר התורות והסיפורים שלוקטו בספר, אלא את מכלול יצירתו של רבי נחמן , ומהווים מפתח לעולמו הרוחני. חכמה ותמימות הם קטבים שביניהם נעים גם חייו של כל אדם, מושגים אלה- בלבושים לשוניים שונים- הם מרכזיים בהגותם של פילוסופים וביצירתם של סופרים, המתמודדים באמצעותם עם שאלות היסוד של היקום האנושי: הזדהות וניכור, קביעות וחירות, השתייכות והתבדלות, אמונה וכפירה.סדנא דארעא חד הוא,והדרמה הקיומית הנפרשת בדברי רבי נחמן נוגעת בכולנו. חכמה ותמימות בנוי במתכונתם של ספרי פרשנות קלאסיים, שהטקסט במרכזם. לטקסט עצמו אין תחליף: תוכנו הרוחני והדרמה הקיומית שנפרשת בו אינם ניתנים להפרדה מצורת הבעתו הספרותית. הפרשנות היא מורה דרך המלווה את הקוראים במפגשם הבלתי אמצעי עימו.
חיינו הנפשיים והמנטליים אינם ניתנים לתפיסה ולהבנה מנקודת מבט ניטרלית המנסה להתערטל מערכים ומנורמות. הם ניתנים לתפיסה רק מנקודת מבט אנושית, שהיא במהותה נורמטיבית ומעריכה. התחום הסובייקטיבי מציב אפוא אתגר בפני הפילוסופיה: כדי שהפילוסופיה תוכל להכיל אותו בתמונת העולם שהיא מנסה להעמיד, עליה ללמוד לראות בנורמות המעצבות את נקודת המבט האנושית דבר הפותח את עינינו לממשות, ולא תבלול המפריע להן לגלות את הדברים כפי שהם באמת. לדרך ראייה זו השלכה גם לתחומי דעת ומציאות אחרים. האיום שנשקף לסובייקטיביות מנקודת ראות פילוסופית החותרת לניטרליות וכן השלכותיו של האיום הזה על הסובייקטיביות ועל דרכי הבהרתה הפילוסופית עומדים במרכזו של ספר זה. הפילוסוף שראה איום זה לעומקו הוא לודוויג ויטגנשטיין: פילוסופיית הפסיכולוגיה שלו, וגישתו הפילוסופית בכלל, מדגימות את כוחה של הבהרה פילוסופית צנועה – שבטיפולה בתחום הסובייקטיבי אין היא מתיימרת לחרוג מאופק ההבנה האנושי. דרך ליבון האיום ולקחו ואגב התמודדות עם גישות אחרות בפרשנות ויטגנשטיין הספר פורש, לראשונה בעברית, את היריעה הרחבה של גישתו הפילוסופית המאוחרת של ויטגנשטיין, פילוסוף שהשפעתו חורגת בהרבה מתחום הפילוסופיה ואפילו מתחום האקדמיה.
