חיים מיליקובסקי
בשנים האחרונות הרבו חוקרים לדון במסורות על אליהו הנביא, במיוחד לאור המקום שהוא תופס בברית החדשה[1]. במחקרים אחדים בולטת הנטייה להכחיש את קיומה, ביהדות של המאות הראשונה והשנייה לספירה, של מסורת בדבר בואו של אליהו כמבשר המשיח[2]. ברצוני לסקור כאן את העדויות השונות על מסורת זו. אף-על-פי שאין לנו ראיה מפורשת, עיון מדוקדק בהן יוכיח שאכן היתה אמונה יהודית קדומה שאליהו הנביא יקדים את המשיח ויבשר את בואו.
המקור המורכב ביותר החשוב לענייננו הוא הברית החדשה. ג' א"ט רובינסון, במאמר רב השפעה, טען שבאוונגליון של יוחנן מזוהה ישו, ולא יוחנן המטביל,
כאליהו[3]. טענה זו עוררה ויכוח, שהרי באוונגליונים הסינופטיים יוחנן המטביל הוא אליהו[4], ואפילו באוונגליון של יוחנן אין זיהוי מפורש של ישו כאליהו.
רובינסון יוצא, לאמיתו של דבר, נגד התפיסה שהאפשרות היחידה להבין את תפקידו של אליהו הוא כמקדים את המשיח[5]. אפשרות אחרת היא, שאליהו יחזור כנביא אסכטולוגי באחרית הימים ויבשר על ביאת "יום ה' "[6]. כך הובן תפקידו של אליהו באוונגליון של יוחנן, וכך זוהה ישו כאליהו הנביא. לטענתו של רובינסון, לא היתה תפיסה אחידה של תפקידו של אליהו באחרית הימים, והתקיימו אמונות שונות בדבר מטרת שובו של אליהו בעתיד.
אליבא דרובינסון, האוונגליון של יוחנן משקף נאמנה את האירועים ההיסטוריים ; יוחנן המטביל נתן לישו את התואר אליהו, כלומר, הנביא שיבוא באחרית הימים, וישו אמנם קיבלו. רק מאוחר יותר בחייו דחה ישו תואר זה והעבירו ליוחנן המטביל, כפי שמשתמע מן האוונגליונים הסינופטיים[7]. חוקרים אחדים הרחיקו לכת על בסיס שחזור זה וטענו, שהאמונה שאליהו יקדים את המשיח התפתחה בנצרות הקדומה בגלל העובדה שיוחנן המטביל הקדים את ישו. כלומר, מכיוון שיוחנן המטביל הוא אליהו, ויוחנן הקדים את ישו שהוא המשיח, נוצרה הדעה שאליהו יבוא לפני המשיח. כך כותב פיצמאייר במפורש: אמונה זו "התפתחה בחוגים נוצריים . . . [לא] לפני יוסטיניס מרטיר"[8].
אבל נדמה לי שגישה זו אינה מייחסת משקל מספיק לחומר המצוי באוונגליונים הסינופטיים. שם מופיעה באופן ברור האמונה שאליהו "יבוא תחלה", והיא מיוחסת ל"סופרים"[9]. כלומר, מחבר פיסקה זו אינו רואה בכך שאליהו "יבוא ראשון" מסורת נוצרית, אלא מסורת יהודית, מיוסדת היטב וחזקה דיה כדי להטיל ספק במשיחיותו של ישו. הטוען יכול לטעון שכאשר כתוב "יבוא ראשון" באוונגליונים של מרקוס ומתי הכוונה אינה שאליהו יבוא "ראשון" לפני ביאת המשיח, אלא "ראשון" לפני אירוע אחר. לרוע המזל ההקשר אינו עוזר לנו להבין למה מתייחס המשפט "יבוא ראשון". באופן שטחי נראה, שהשאלה מתייחסת לאמונת הסופרים שאליהו יבוא לפני תחיית בן האדם[10]. ואולם, ניתוח קצת יותר מעמיק מראה, שההקשר הנוכחי של קטע זה באוונגליונים מרקוס ומתי אינו מקורי[11]. כשמתבוננים בקטע עצמו, בלי קשר לפסוקים הקודמים, נראה שכאשר התלמידים שואלים "מדוע אומרים הסופרים כי אליהו צריך לבוא תחילה" (מרקוס ט 11), הם תוהים : אם ישו הוא המשיח, מדוע אליהו, שלדעת הסופרים יבוא תהילה, לא בא ?[12]
אם כן המסקנה היא שמרקוס ומתי מעידים על מסורת יהודית, ולא פנים-נוצרית, שלפיה יקדים אליהו ויבשר על ביאת המשיח. אם ניתוח זה אמנם נכון, מוכחשות שתי ההשערות של פיצמאייר שהזכרנו לעיל : (1) שהאמונה שאליהו יקדים את המשיח התפתחה אצל נוצרים ; (2) שאמונה זו התפתחה לא לפני זמנו של יוסטינוס מרטיר. ברם, גם מקורות חז"ל מסייעים לבסס את המסקנה שרעיון זה אינו נוצרי במקורו[13].
דגש מיוחד הושם במחקר בעובדה שרק בספרות חז"ל מאוחרת קשורה שיבת אליהו לביאת המשיח[14], ובשל כך הוצע לראות במסורות יהודיות אלה שאילה מן הנצרות[15]. הצעה כזו, שבספרות חז"ל תימצאנה מסורות מ ש י ח י ו ת שהושאלו מן הנוצרים, נראית לי מוטלת בספק[16], אבל ידיעתנו על הקשר בין נצרות ליהדות במאות הראשונות הספירה קלושות למדי וקשה להוכיח שאין זה נכון. עם זאת ברור, שככל שירבו עדויות לאמונה זו בספרות חז"ל, ובמיוחד אם תופיע במקור קדום יחסית, כן תתמעט הסבירות של הנחה זו. לפיכך ראויה לעיון פיסקה זו בסדר עולם :
ובשנה השניה לאחזיהו ניגנז אליהו ואינו נראה עד שיבוא משיח ובימות המשיח נראה וניגנז שנית ואינו נראה עד שיבא גוג ועכשיו הוא כותב מעשה כל הדורות כולן[17].
אף-על-פי שבעבר הועלו שאלות לגבי תאריכו של סדר עולם[18] נדמה לי שאפשר להוכיח בנקל את מקורו התנאי של הספר[19], ואם כן - כאן הוא המקום היחיד בקורפוס התנאי ששיבת אליהו קשור לביאת המשיח.
סדר עולם טוען שאליהו ייראה פעמים. לנו חשובה חזרתו הראשונה - "בימות המשיח נראה". בחזרה זו, כמו בחזרה השנייה כשיבוא גוג, לא כתוב במפורש שאליהו יבוא תחילה. אבל, מכיוון שהקשר בין אליהו לאחרית הימים נובע מהמקרא - "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא ל פ נ י בוא יום ה ' " (מלאכי ג כג) - ברור שייראה ראשון[20].
מה שמייחד פיסקה זו הוא "החזרה הכפולה" של אליהו - בימות המשיח ובימות גוג. כיצד התפתחה מסורת זו ?
ממלאכי ג כג ומבן סירא מח י יוצא, שהקשר בין שיבת אליהו לאחרית הימים היה קיים כמה מאות שנה לפני הספירה. תפקידו של אליהו לבוא לפני יום ה' ולבשר על בואו. ברם, מהמקורות ששרדו מתקופת בית שני וקצת לאחריה יוצא, שרווחו דעות שונות לגבי האירועים של אחרית הימים, וביניהם היו כאלה שהדגישו את תפקידה של דמות משיחית או דמות מושיע במאורעות שיתלוו לבריאת "שמים חדשים וארץ חדשה". אם כן, ניתן לשער שכאשר דמות זו מועתקת מהתקופה האסכטולוגית לתקופה מיוחדת משלה, קרי ימות המשיח, הקשר בין דמות זו לאליהו ישמר, ואליהו ייראה כמקדים את המשיח. אופיים המשתנה של המושגים אחרית הימים ומשיח מסביר אפוא בנקל את קיומן של שתי ציפיות שונות, אם לא יותר, לגבי שובו של אליהו[21]
בניגוד למצב זה, בסדר עולם אנו רואים ניסיון ליצור גישה כוללת. מחבר פיסקה זו ידע שקיימות שתי דעות לגבי שובו של אליהו, אחת המקשרת אותו לביאת המשיח ואחת-לאחרית האסכטולוגית (מלחמת גוג). בנסותו לשלב שתי ציפיות אלה לא נותר למחבר הפיסקה אלא להסיק שאליהו ישוב פעמיים. מכיוון שהוא סבר שימות המשיח יקדימו את מלחמת גוג[22] הוא כתב שאליהו יבוא ראשון בימות המשיח ולאחר מכן בימות גוג.
לסיכום, מסורת זו בסדר עולם, המקשרת בין שיבת אליהו לביאת המשיח, מראה שאליהו כמקדים את המשיח כבר היה ידוע בתקופה התנאית. יתרה מזו, הופעתה של אמונה זו בסדר עולם כחלק ממערכת שבוודאי מבוססת על מסורות קדומות על אודות אליהו מעידה שדעה זו רווחה בציבור והיתה לסמכותית קודם ליצירת סדר עולם. ולבסוף, אם מוסיפים עדות זו לעדויות של האוונגליונים הסינופטיים, יוסטינוס מרטיר ומקורות חז"ל המאוחרים, נראה שכבר במאה הראשונה לספירה ציפו לבואו של אליהו כמבשר המשיח.
[2] ראה: מרטין, שם, עמ' 190; Text 'God Of EIect' Aramic'. ,Fitzmyer .A .J New the of Background Semitic the on Essays ,"4 Cave Qumeran from -Faier .M.M ;137 .p ,1974 Montana ,Missoula ,(5 ,SBLSRS) Testament ,JBL ,"?First Come Must Elijah That say Scribes The do Why" ,stain 75-86 .pp ,(1981) 100.
[3] : in ,"Dettction in Essay An : Jesus and John ,Elijah" ,Robinson .T .A .J 28-52 .pp 9621 London ,Studies Testament New Twelve [4] מתי יז 13--10; מרקוס ט 13-11; לוקס א 17. הפיסקאות אצל מתי ומרקוס מקבילות, אבל בראשונה ,הזיהוי מפורש ובשנייה כתוב רק "אליהו כבר בא". ממרקוס א 4-2 ברור, שהכוונה ליוחנן המטביל. על סיבת הסתרת הזיהוי ראה: ,(7 ,SNISMS) Tradition Gospel The in Baptist The John ,Wink .W 16-17. .pp ,1968 Cambridge לגבי לוקס אני הולך בעקבות בראון: Brown .E .R 276 .p ,1977 ,York New city Garden ,Messiah The of Birth The נגד וינק, עמ' 42. [5] רובינסון (לעיל, הערה 3), עמוד37. [6] זה כמובן תפקידו באזכור המקראי היחיד לשובו של אליהו - מלאכי ג כג. הוא יבוא "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" להשיב "לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" (פסוק כד). [7] שחזור היסטורי זה קשה לקבלו. לפיו האוונגליון של יוחנן שמר לנו את ההתרחשויות האמיתיות של תחילת תקופת פעולתו של ישו (כלומר, שקיבל את התואר אליהו) והאוונגליונים הסינופטיים - את ההתרחשויות ,האמיתיות של סוף תקופת פעולתו של ישו (כלומר, התכחשותו לתואר זה שקיבל מכבר). מכיוון שאין באחד משני המקורות רמז למסורת הנמצאת בשני, שחזור זה נראה בעיני כניסיון של התאמה מלאכותית, שיש בה בנוסף הדים תיאולוגיים. ראה רובינסון (לעיל, הערה 3), עמ' 42. אני מסכים לעיקר טענתו של רובינסון, שמסורות שונות משתקפות מהסינופטיים מחד גיסא ומיוחנן מאידך גיסא, אבל מנקודה זו עד לניסיון לדעת מה בדיוק קרה בחייו של ישו רחוקה הדרך.
[8] פיצמיאייר (לעיל, הערה 2), עמ' 137; מרטין (לעיל, הערה 1), עמ' 190--189, הערה 17. יצוין, שרובינסון עצמו לא שלל שמסורת זו היתה קדומה ויהודית במקורה. אלא שהדגשתו את דמותו של אליהו המופיעה באוונגליון של יוחנן השפיעה על חוקרים אחרים, והם כבר טענו שרק כאן השתמרה מסורת אמיתית על אודות ישו והתואר "אליהו". הסתמכות זו על האוונגליון של יוחנן תואמת גישה חדשה של חוקרים אחדים בברית החדשה: נטייה לראות באוונגליון זה עד מהימן למה שאירע לישו, ולא לשלול ממנו מהימנות בגלל עיבודו התיאולוגי הנראה מאוחר יחסית.
[9] ראה הערה 4 לעיל.
[10] לפני שאלת התלמידים ישו אומר להם "שלא יגידו לאיש מה שראו עד אשר יקום בן-אדם מן המתים" (מרקוס ט 9; ובמקבילה מתי יז 9). אצל מתי באה מיד שאלת התלמידים; אצל מרקוס מפריד ביניהם ט 10: "הם [התלמידים] שמו לבם לדבר וחקרו בינם לבין עצמם מה פירוש לקום מן המתים". קשה לדעת אם כוונת מרקוס שהתלמידים חקרו מה מובן "תחיית המתים" 'בכלל או שחקרו מה מובן תחיית המתים של בן-האדם. האפשרות השנייה נראית סבירה יותר. גם אם מרקוס מביא לנו אירוע מחייו של ישו וגם אם אין זו אלא מסורת שהתפתחה בנצרות הקדומה לא מסתבר שתלמידי ישו תהו: מה זה תחיית המתים? כך גם רוב מפרשי מרקוס. ראה לדוגמה: -W.L. Lane, The Gospel Accordind to Mark )New International Com pp ,1974, Michiga'n ,Rapids Grand ,(Testament New the on mentary 322-324
[11] הסיבה פשוטה: איו זה סביר להניח שמסופר לנו כאן כי הסופרים האמינו שאליהו חייב לבוא לפני תחייתו של בן-האדם מן המתים. ניתוק זה, בין מרקוס ט 13--11 ובין הפסוקים הקודמים, מקובל על דעת הרבה חוקרים. ראה בין השאר: .H .B London ,(New Testament Moffatt The) Mark of Gospel The ,Branscomb Neue Das) nach Markus Evangelium Das ,Schweitzer ;E ;641 .p ,1937 Mark Saint ,Nineham .E .D ;104 .p ,1967 Gottingen (Deutsche Testament England Harmondsworth ,(Commentaries Testament New Pelican The) (Bible Anchar The) C.S. Mann, Matthew & W.F. Albridht;239 .p ,1969 204 .p ,1971..Y.N city Garden. קטע זה הובא כאן, אף-על-פי שאין לו קשר עם מה שבא קודם, משום שהוא עוסק באליהו הנזכר פסוקים אחדים לפני כן, אם כי כהקשר אחר.
[12] אפילו חוקרת כמו הוקר, המניחה שההקשר הנוכחי של שאלת התלמידים במרקוס הוא ההקשר המקורי, מסכימה שהתלמידים "בוודאי חשבו במונחים 'משיחיים' ". ראה: 129-131 .pp ,1967 London ,M.D. Hooker, The son of man in Mark. [13] חשוב לזכור גם את עדותו של יוסטינוס מרטיר, דיאלוג עם טריפון ח 4, מט 1. ברור שחלק מן הדברים שיוסטינוס מייחס לטריפון היהודי אינם יכולים להתקבל כמשקפים דעות יהודיות של המאה השנייה לספירה. ראה מאמרו של היגינס: Dialogue Mastvr's Justin in Belief Messianic Jewish" ,A.J.B. Higgins 298-305.pp ,(7196) 9. Trypho",Novum Testamentum With אבל טענתו של טריפון, שהמשית אינו ידוע כלל ואין לו כוח עד שיבוא אליהו וימשח אותו, שיוסטינוס מביא בניגוד לאמונתו הוא במשיח שכבר קיים לפני בריאת העולם, אינה נראית כדעה נוצרית שהושמה בפיו של טריפון.
[14] כך מרטין (לעיל, הערה 1), עמ' 190. פיירשטיין (לעיל, הערה 2), עמ' 85, כותב שבכל ספרות חז"ל מופיע אליהו כמקדים המשיח רק שלוש פעמים: עירובין מג ע"ב, פסיקתא רבתי (מהדורת איש-שלום), עמ' קסא ע"א, ופרקי דרבי אליעזר, פרק מג. חוץ מהקטע בסדר עולם שאין הוא מזכיר (ראה למטה) כדאי לציין את אגדת שיר השירים ה ב (מהדורת שכטר, לונדון תרנ"ו), עמ' 38 (ועיין 'בהערות עמ' 85) [=מדרש זוטא (מהדורת בובר, הל-אביב. תש"ד), עמ' 31-30]. פיירשטיין טועה כאשר הוא מביא את הקטע בעירובין וקוראו ברייתא ולפיכך קדום. הקשר בין אליהו למשיח נמצא רק 'בסוגיא סתמית הדנה בברייתא ואין הוא מתחייב מהברייתא עצמה. לפיכך כל שלשת המקורות שמביא פיירשטיין הם מאוחרים (וזה היה מחזק טענתו), ולא רק שניים כמו שכותב הוא (קצת קודם, בעמ' 83, פיירשטיין כותב משפט המעורר פליאה: "שהמונח תיקו. . . מסיים שמונה עשרה סוגיות").
[15] פיירשטיין (לעיל, הערה 2), עמ' 86,הוא היחיד הטוען זאת במפורש, אבל גם מרטין (לעיל, הערה 1), ופיצמאיר (לעיל, הערה 2), חייבים לשיטתם לטעון טענה דומה.
[16] ראוי לציין שספרים אלה, המניחים שאליהו יקדים את המשיח, מקורם בבבל ובארץ-ישראל. עובדה המעידה על תפוצתה הרחבה של דעה זו.
[17] הטקסט לקוח מן המהדורה המדעית של סדר עולם שאני מכין לדפוס. אין הבדל של ממש בין טקסט זה לזה שמביא ד"ב רטנר במהדורתו (וילנה תרנ"ז), עמ' 72-71. אבל שם, בהערה יג, הוא שוגה בהבאת נוסחתו של כת"י מינכן, וזה הטעה את ח' אלבק, המטיל ספק במקוריותה של גירסת הדפוסים, בהערתו לב"ר, כרך ב, עמ' 858. אמנם צודק רטנר לגבי כת"י אוקספורד וילקוט שמעוני, אבל אין הם אלא עדות אחת (כך יוצא מניתוח סיסטמטי), ואין זה אלא השמטה על-פי דומות.
[18] עיין דבריו של ח' אלבק בשני מקומות: י"ל צונץ וח' אלבק, הדרשות בישראל, ירושלים תשל'"ד, עמ' 268-267, ובמבואו לב"ר, ירושלים תשכ"ה, עמ' ' 65-64.
[19] בנוסף לייחוסו המסורתי של סדר עולם לרבי יוסי (יבמות פב ע"ב; נדה מו ע"ב), יש לציין כמה נקודות נוספות: (1) אי הזכרתם של אמוראים בסדר עולם; (2) ציטוטים מסדר- עולם בתלמוד בבלי בדרך המקובלת לציטוט תנאי; (3) לשון עברית צחה המתאימה לקורפוס התנאי; (4) 'השימוש של עורך תוספתא סוטה בסדר עולם (עיין מאמרי "סדר-עולם והתוספתא", תרביץ מט lתש"ב], עמ' 263-246). ראה גם הדיון הקצר בחיבורי לשם קבלת תואר דוקטור: Seder" .Milikowsky .C ,(1981 ,University Yale .diss .D .Ph) "Chronography Rabbinic Olam : A -2421 .p.
[20] מלחמת גוג קשורה כאן לביאת יום ה', כלומר יום הדין שבא באחרית הימים (ראה מלאכי ג יט-כא). מסורות כאלה מצויות בעוד מקורות חז"ל: על התגלות ה' במלחמת גוג ראה "תני רבי חייא" באסתר רבה, פתיחתא ד (ועיין במקבילה מגילה יא ע"א); על הקשר בין יום הדין העתיד לבוא ומלחמת גוג ראה פסחים קיח ע"א. בספרי במדבר עו (מהדורת הורוביץ, עמ'. 70) מסופר, שאחרי מלחמת גוג ומגוג לא יהיה שעבוד, כלומר זו תהיה המלחמה האחרונה ובעקבותיה תיפתח תקופה חדשה. במיוחד כדאי לעיין בחזון יוחנן פרקים כ-כא: שם מלחמת גוג באה אחרי בוא המשיח, ומיד אחריו יהיו יום .הדין הגדול וביאת "השמים החדשים והארץ החדשה".
[21] ולפיכך אין זה תמוה אם האוונגליון של יוחנן מכיר את אליהו כנביא האסכטולוגי והאוונגליונים הסינופטיים מכירים אותו כמבשר המשיח.
[22] כמצופה, בספרות חז"ל מצויות דעות שזנות ומגוונות לגגי היחס בין ימות המשיח לאחרית הימים. בכל זאת נראה שסדר זה - ימות המשיח כתקופה נפרדת שתקדים אח העולם הבא - הוא הנפוץ ביותר, במיוחד בספרות התנאית. ראה, לדוגמה, ספר דברים לד (מהדורת פינקלשטיין, עמ' 62), מז (עמ' 104), שנב (עמ' 410), ע"ז ג ע"ב. דעה זו תואמת את מה שאנו מוצאים בספרות הפסבדואפיגרפית של תקופה קצת יותר קדומה. ראה: עזרא הרביעי ז 44-26, ברוך השני לו-מ; וגם חזון יוחנן כ--כא. סדר זה-משיח ואחר-כך גוג-נמצא גם בבראשית רבה פח ה (מהדורת טיאודור-אלבק, עמ' 1083), אבל בתקופה מאוחרת אוחדו ימות המשיח ומלחמת גוג, כך שהמשיח ילחם בעד ישראל בזמן מלחמה זו. ועיין במקורות שמביא אלבק שם.
doc. no =0021040"