(הצעת מערכת שיעורים בדינים בכתה י')
מבוא
השיעורים במקצוע דינים בביה"ס התיכון, מהווים כידוע בעיה קשה אשר רבים מתלבטים בה. אין הכוונה במסגרת זו, לנתח ולפרט את הדברים, אך נסתפק בהצבעה על הבעיות העיקריות:
א, חומר הלימודים בדרך כלל יבש ומשעמם.
ב. חומר מסוים - דיני חגים ומועדים - חוזר על עצמו בכל כיתה (בכל שנת לימוד).
ג. ספר הלימוד הבסיסי הוא לרוב "קיצור שולחן ערוך" של ר' שלמה גנצפריד, שחובר על ידו לפני למעלה ממאה שנים, כמותאם לחיי היהודים בגולת מזרח אירופה אז, אך אינו הולם עוד במידה מסויימת את הדינים הנהוגים בארץ ישראל, במיוחד שכיום בדרך כלל נוהגים על פי פסקי ה"משנה ברורה".
בשנת תשל"ט הופיעה החוברת "תכנית לימודים בדינים" מאת יהודה איזנברג שעמד בראש ועדה משותפת של המרכז לתוכניות לימודים במשרד החינוך והתרבות והמחלקה לתלמוד באוניברסיטה "בר-אילן".
תוכנית מוצעת זו באה לפתור ולהתגבר על בעיות רבות שבהוראת מקצוע זה, ואכן היא ראויה לברכה ולהסכמה, אם כי לצערנו, ספק באם רבים הם המורים והמוסדות המלמדים לפי תוכנית זו.
להלן ניתנת הצעה של מערכת שיעורים בדינים בכיתה י', אשר מבוססת על תוכנית הלימודים הנ"ל. הנושא: הוידוי ביום הכיפורים, אשר צריך להילמד בתחילת שנת הלימודים. לקראת הימים הנוראים.
שיעור ראשון:
מספר ימים לפני השיעור ינתן לתלמידים כשאלת רקע לקרוא את פרק ט"ז בספר ויקרא, ולהשיב על השאלות:
א) להוכיח מהכתוב, שהפרק עוסק בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.
ב) לציין אותן פעולות בעבודת הכהן הגדול הקשורות ישירות עם מהות היום (כפרה). התלמידים יתבקשו להביא לשיעור הבא מחזור ליו"כ !
פתיחה - המורה פותח בשאלה מה מייחד את יום הכיפורים ?
אחר קבלת התשובות השונות מפי התלמידים. יסכם את שלושת הדברים העיקריים :
א. חשבון הנפש.
ב. וידוי.
ג. כפרה וסליחה.
העינוי מביא לחשבון הנפש - חשבון הנפש מביא לידי וידוי על חטאים - וידוי מביא לידי חשובה
תשובה מביאה לכפרה.
עבודת-בית - כאן עובר המורה לביקורת השאלות שניתנו כעבודת-בית. ומתפתח דיון על עבודת הכהן-הגדול ביום הכיפורים. תוך כדי כך ידגיש המורה ע"י כתיבה על הלוח :
א. את הפסוקים העוסקים בכפרה ובוידוי:
"וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם" (ט"ז).
"בבואו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל" (י"ז).
"והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם" (כ"א).
"ועשה את עולתו ואת עולת העם וכפר בעדו ובעד העם" (כ"ד).
ב. את מהותו וייחודו של יום הכיפורים כקביעה לדורות:
"והייתה לכם לחוקת עולם בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם... כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם... ועיניתם את נפשותיכם חוקת עולם" (כ"ט-ל"א).
"והייתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה" (ל"ד).
מקורות - בסיום השיעור יתבקשו התלמידים לעבור בבית על קטעי המקורות המפורטים בשיעור השני, לקראת השיעור הבא.
שיעור שני:
בשיעור זה נעסוק בלקט מקורות הערוכים לפי סדר מכוון, על פיו ננתח את הוידוי ותפילת "על חטא" מבחינות שונות.
(למרות שהתלמידים קבלו את המקורות ונתבקשו לעבור עליהם. רצוי גם בכיתה טובה, לעבור לפחות על חלק מהם בכיתה. אחרי קריאת כל קטע, ישאל המורה : מה אנו למדים מהקטע? או: מה מוסיף לנו הקטע?)
לקט מקורות
(הערה : לאחר כל קטע בסוגריים, מצוין מה נלמד או מה מחדש לנו הקטע. - בדפי המקורות שיינתנו לתלמידים, לא יצוין הדבר, אלא המורה יחתור וישתדל להגיע לכך, ע"י הלימוד בכיתה).
1 . "והתוודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו" (במדבר, ה', ז), "כל המצוות שבתורה בין עשה ובין לא-תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון ובין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני הא-ל ברוך הוא, שנאמר : איש או אישה כי יעשו וגו' והתוודו את חטאתם אשר עשו
- זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה. כיצד מתוודין? - אומר: אנא השם, חטאתי עוויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי... שעיר המשתלח לפי שהוא כפרה על כל ישראל, כהן גדול מתוודה עליו על עוון כל ישראל, שנאמר : "והתודה עליו את כל עוונות בני ישראל" (רמב"ם, תשובה, פ"א. א-ב)
(למדים מכאן : שהוידוי הוא על זדונות ועל שגגות ; שחייבים להתוודות : שהוידוי צריך להיות בפה ! )
2. "שנצטווינו להתוודות לפני ה' על כל החטאים שחטאנו בעת שנתנחם עליהם ; וזהו עניין הוידוי, שיאמר האדם בעת התשובה : אנא השם, חטאתי עוויתי ופשעתי כך וכך. כלומר, שיזכיר החטא שעשה בפירוש בפיו, ויבקש כפרה עליו, ויאריך בדבר כפי מה שיהיה צחות לשונו. ואמרו ז"ל, שאפילו החטאים שחייבה התורה קרבן עליהם, צריך האדם אל הוידוי עם הקורבן, ועל זה נאמר : "דבר אל בני ישראל, איש או אישה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה', ואשמה הנפש ההיא והתוודו את חטאתם אשר עשו"... וכן אמרו שם (במכילתא): "יכול בזמן שהם מביאים (קרבן) מתוודין. ומנין אף בזמן שאין מביאין? שנאמר: "בני ישראל... והתוודו", כלומר, שהקבלה באה לדרוש כן. ועדיין הייתי אומר, שאין הוידוי אלא בארץ, כלומר : אף על פי שמתוודין בלא קרבן, מכל מקום שלא יהיה חיוב הוידוי אלא בארץ, כי שם עיקר הכפרה, ושם הקורבנות ועיקר הכל בה, מניין אף בגלויות ? דכתיב: "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם" (ויקרא, כ"ו, מ), כלומר: עוון אבותם שחטאו וגורשו מן הארץ. וכן אמר דניאל בחוצה לארץ : "לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים" וגו' (דניאל, ט', ז) ; הנה התבאר שהוידוי מצווה בפני עצמה, ונוהג בכל מקום". (ספר החינוך, מצווה שס"ד)
(מכאן : שחייבים בוידוי בין על חטא שמביאים עליו קורבן ובין על חטא שאין מביאים עליו קורבן : ושחייבים בוידוי גם אחרי חורבן בית-המקדש, וגם בחוץ-לארץ)
3. "... והכהן עומד במזרח ופניו למערב, וסומך שתי ידיו ומתוודה, וכך היה אומר: אנא השם, עוויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי, אנא השם, כפר נא לעוונות ולפשעים ולחטאים שעוויתי ושפשעתי..." (מכאן: שנוסח הוידוי עתיק, וידוע מימי התנאים !) (יומא, פ"ג, מ"ח).
4, "כל המתוודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב, הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו, שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ. וכן הוא אוסר: "ומודה ועוזב ירוחם" (משלי, כ"ח, יג). וצריך לפרט החטא שנאמר: "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלוקי זהב" (שמות, ל"ב, ל"א)
(מכאן: שוידוי ללא עזיבת החטא אינו מועיל; ושיש לפרט החטא) (רמב"ם, הלכות תשובה, פ"ב. ה"ג)
5. "ת"ר מצות וידוי ערב יום הכיפורים עם חשכה, אבל אמרו חכמים : יתוודה קודם שיאכל וישתה, שמא תיטרף דעתו בסעודה, ואף על פי שהתוודה קודם שאכל ושתה, יתוודה לאחר שיאכל וישתה, שמא ארעה קלקלה בסעודה. ואף על פי שהתוודה ערבית, יתוודה שחרית, שחרית יתוודה במוסף, במוסף יתוודה במנחה, במנחה יתוודה בנעילה. והיכן אומרו? - יחיד, אחר תפילתו. ושליח-ציבור, אומרו באמצע".
(מכאן : שיש להתוודות בערב יום כיפור במנחה לפני הסעודה המפסקת ; ומתוחים בכל התפילות של
יום כיפור; יחיד מתוודה בסוף תפילתו, ושליח ציבור מתוודה באמצע).
עיון בתפילה - התלמידים יתבקשו לפתוח את המחזור ליום הכיפורים, ולעיין בתפילת הוידוי שב"שמונה עשרה" של יום הכיפורים.
המורה ישאל: מה מאפיין את תפילת הוידוי של יום הכיפורים, ואילו שאלות מתעוררות בה ?
המורה יסכם: (אחר קבלת התשובות מפי התלמידים)
כפול.
א. התפילה ערוכה לפי סדר א, ב (אשמנו, בגדנו, גזלנו וכו'). ותפילת "על חטא" ערוכה לפי: א, ב כפול
ב. תפילת "על חטא" כתובה בלשון רבים, "שחטאנו"!
השאלות העיקריות המתעוררות:
א. מדוע אנו מתוודים על חטאים שאולי לא חטאנו,
כגון: בכפת שוחד! (למי שאינו רב)
בנשך ומרבית! (למי שלא לווה ולא הלווה)
ב. מדוע אנו מתוודים על חטאי אבותינו!? .
ג. מדוע אנו מתוודים כל שנה מחדש, למרות שקודם לכן, קבלנו על עצמנו לא לחזור על חטאים
אלה !?
עבודת-בית - לקראת השיעור הבא, יתבקשו התלמידים למצוא תשובות לשאלות שהתעוררו, על פי
לקט המקורות שבהמשך.
שיעור שלישי:
הערה : בשיעור זה נשתדל למצוא הסברים - לפי המקורות שבהמשך - לשאלות בהם עסקנו . בשיעור הקודם.
6. "וצריך לפרט את החטא, שנאמר: "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלוהי זהב" (שמות. ל"ב, לא) דברי רבי יהודה בן בבא. רבי עקיבא אומר : "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (תהילים, לב, א) (רש"י: כיסוי חטאה שלא נתגלה עוונו) (יומא, פ', ע"ב)
(מכאן: המקור לדברי הרמב"ם לעיל (קטע מס: 4), שיש לפרט החטא; מוסיף על כך דברי רבי עקיבא : שאין לומר את הוידוי בפני הזולת, ויש לשמור על כבודו של החוטא שלא יתבזה ברבים).
7. "עבירות שהתוודה עליהם ביום הכיפורים זה, חוזר ומתוודה עליהן ביום הכיפורים אחר, אף על פי שהוא עומד בתשובתו, שנאמר : "כי פשעי אני אדע. וחטאתי נגדי תמיד" (תהילים, נ"א, ה)
(מכאן: המקור והסיבה שיש לחזור ולהתוודות כל שנה) (רמב"ם הלכות תשובה. פ"ב ה"ח)
8. "מצאתי בכתיבת יד מכבוד הרב ר' חיים סרגוסי ז"ל בעל הנס, ששמע מהרב הגדול ר' אברהם סכנדרי ז"ל, ששמע מפי סופרים, איש מפי איש, מפי הרמב"ם ז"ל. שחסיד אחד אמר לרמב"ם, שאינו רוצה להתוודות ביום הכיפורים כסדר בוידוי המסודר, שהוא יודע שלא חטא באלה, ואין לדבר שקר לפני המלך ! - השיבו הרמב"ם : אילו ידעת אתה הנלבב, כמה חמורה עבודת ה' יתעלה, וכמה צריך לעבוד האלוקים, היית בודאי יודע שאין כל יום שאין אתה עושה כל האמור בוידוי, ועוד נוסף כהנה וכהנה".
(מכאן : הסבר נוסף לוידוי החוזר כל שנה). (החיד"א בספרו -מדבר קדמות")
9. "ת"ר, מצות וידוי ערב יום הכיפורים עם חשכה... ואף על פי שהתוודה ערבית, יתודה שחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה. היכן אומרה, אחר תפילתו, ושליח ציבור אומר באמצע התפילה. זהו וידוי חמש תפילות של יום-הכיפורים : אתה יודע, ועל חטא, וסליק יהיו לרצון". (שאילתות, קט"ז)
(אנו לומדים כאן על מבנה תפילת הוידוי של יו"כ, ודרך אגב יכירו התלמידים את ספר "שאילתות דרב אחאי" והשתלשלות ההלכה)
10 . "אבל אנחנו ואבותינו חטאנו". כך הוא הנוסח הקדמון, וכן הוא בספרי אשכנזים הישנים, ומקרא מלא הוא בתורה : "והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם" (ויקרא, כ"ו, מ), ושנוי בירמיה (י"ד, כ) : "ידענו רשענו עוון אבותינו כי חטאנו"... וכן דניאל עזרא ונחמיה בוידוייהם, כולם התוודו גם על חטא האבות. גם הכרח לומר כן, משום "דובר שקרים לא יכון" (תהילים, ק"א, ז). הגע עצמך, שאנו אומרים כולנו יחד : מרדנו, ואנו יודעים בעצמנו שלא מרדנו מעולם, וכן בשאר לשונות שנזכרו בנוסח הוידוי. אלא על כורחך שאנו מתוודים גם חטאת אבותינו ואבות אבותינו, ולשון אשמנו נקשר אל אנחנו ואבותינו (ונמשך כל הנוסח אחריו), כלומר: עימהם בגדנו וכו'. וכעניין חטאנו עם אבותינו העווינו הרשענו, הכל ביחד, מתייחס להם ולנו כאחד. ועל דדך הסוד, הכוונה גם בגלגולים הקודמים, והנה גם הם קרויים "אבות". (סידור ."בית יעקב" ליעב"ץ, עמוד שמ"ג)
(מכאן: הסברים להזכרת חטאי אבות בוידוי).
11. "ובאשר לעובדה שמונים בוידוי עוונות, שאולי כלל לא עווינו, מבאר רש"ר הירש (כנראה בפירושו לסידור - ש.א.) על פי הכלל : "כל ישראל ערבים זה לזה", והנה הוידוי מונה את הצדדים הרבגוניים ביותר של סטיות ואשמות, וזאת בלשון רבים, כדברים אשר בודאי אינם נעדרים מחיי הציבור הישראלי. יתרה מזו, גם מי שאינו מודע לכך, שאמנם. עבר עבירה מן העבירות הללו, מן הדין הוא שיהרהר, שמא חטא על ידי שנמנע מלעשות דבר, אשר עשוי היה למנוע את אחיו היהודי מעשות עבירה זו. שהרי אמרו חז"ל (שבת, נ"ה, ע"א, ועבורה זרה, ד', ע"ב), שגם אלו אשר לא מיחו בידי עוברי עבירה אינם פטורים מעוון אחיהם". ("עולם התפילות". מאת הרב אליהו מונק, ח"ב, ע' רס"ר)
(מכאן : מדוע אנו מתוודים על עוונות שאולי לא חטאנו ; ומדוע הוידוי בלשון רבים).
12. "למה תיקנו הוידוי בלשון רבים, לומר: חטאנו, ולא : חטאתי? משום שכל ישראל גוף אחד וכל אחד מישראל הוא אבר מן הגוף, וזה ערבות שאנו ערבים זה בזה אם יחטאו, וכאשר חברו עושה איזה חטא, כאילו עשהו הוא, ולכן אף על פי שאין בו אותו עוון, צריך להתוודות עליו, שכשחברו עשהו הרי כאילו עשהו הוא עצמו". ("יסוד התשובה" להרב יצחק עלים, פרק ו'. בשם האר"י הקדוש)
(הספר . "יסוד התשובה" נדפס בשנת תרנ"ז במונקץ, תשע שנים אחרי פטירת הרב הירש שנפטר בתרמ"ח, ומעניין שההסבר דומה).
13. "לפי שהחוטא מאבד את העולם שנברא באותיות התורה, ניתקן הוידוי באלפא ביתא".. ("עשרת מאמרות לר' עזריה מפאנו", מאמר חיקור הדין, חלק א', פרק ו')
(מכאן: מדוע הוידוי ערוך לפי סדר א.ב.)
14 . "הנה וידוי זה אשמנו, ניתקן על פי הפוסקים, שאין צריך לפרוט החטא, ולכן תיקנו אותו על שם הכינויים הרעים שנתכנו בהם ישראל לגנאי.., ולפי שהחוטא פוגם בכ"ב אותיות התורה. כגון ב"אשמנו" יאמר: אכלתי דבר איסור, וכן כולם". ("חיי-אדם" לר' אברהם דאנציג, כלל קמ"ג)
(מכאן: טעם נוסף לעריכת הוידוי לפי סדר א.ב.).
15. "והחי יתן אל לבו" (קהלת, ז', ב). אמר רבי מנא : אלו הצדיקים שנותנים מיתתן כנגד ליבן. ולמה כותשין על הלב, מימר דכולא תמן, (= כאומר שהכל בא משם)". (קהלת. רבה, פרשה ז', ט)
(מכאן : מדוע נוהגים להכות עם היד כנגד הלב בעת הוידוי).
עבודת-בית - (הערה : מאחר ומספר השיעורים בדינים, הוא בדרך כלל, אחר בשבוע, רצוי לכוון שהשיעור השלישי יתקים בעשרת ימי תשובה, והשאלות לעבודת-בית דלהלן, יינתנו לשם הכנה עד אחר יום הכיפורים. בגלל הכמות, רצוי עוד יותר, לאחר את המועד עד אחר חופש סוכות).
1. תפילת הוידוי ביום הכיפורים -
א. מדוע הוידוי ערוך לפי סדר א"ב?
ב. מדוע נוסח הוידוי בלשון רבים ?
ג. מדוע אנו מתוודים על חטאים שכלל לא עברנו עליהם ?
ד. מדוע אנו מתוודים על עוונות של אבותינו ?
ה. מדוע חוזר האדם ומתודה על חטאים שכבר התוודה עליהם, וקיבל על עצמו לא לחזור עליהם עוד, ביום הכיפורים שעבר?
2. תפילת הוידוי של יום הכיפורים מורכבת מששה חלקים - עיין יפה בתפילה, ובספר "חיי אדם"
כלל קמ"ג, ובסידור "אשי ישראל" שעפ"י הגר"א בפירוש פני ארי' לתפילת הוידוי של יוה"כ - וענה על השאלות הבאות:
א. קבע את החלוקה, ותן כותרת לכל יחידה.
ב. במה שונה היחידה השישית מיתר היחידות?
ג. סווג את החטאים המוזכרים בתפילת הוידוי - עפ"י הפירוט המובא ב"חיי אדם" ובסידור הגר"א,
- כדלהלן:
חטאים שבין אדם לחברו.
חטאים שבין אדם למקום.
חטאים שיש בהם מעשה.
חטאים שאין בהם מעשה.
ד. על אילו עבירות חייב אדם : עולה, חטאת, קרבן עולה ויורד, אשם ודאי, אשם תלוי, מכות מרדות,
מלקות ארבעים, מיתה בידי-שמים, כרת וערירי, ארבע מיתות בית-דין?
3. לימוד עצמי - (כחזרה על דיני הימים הנוראים, תוך התמקדות במספר דינים ונקודות עיקריים).
ללמוד קיצור שולחן ערוך:
סימן קכ"ח, דיני חודש אלול - סעיף א.
סימן קל"ב, סדר ליל יום הכיפורים - סעיפים: א-ג.
סימן קל"ג, הלכות יום הכיפורים - סעיפים: כו, כח, לא.
בתום הלימוד יענו התלמידים על השאלות הבאות:
א. כל יום מתאים לתשובה, מה המיוחד בחודש אלול, ומדוע נקבע י' בתשרי דווקא כיום הכיפורים ?
ב. לסכם את סדר התפילה בליל יום הכיפורים, לפי קיצור שו"ע, ולציין ההבדלים - במידה שיש כאלה - בין הכתוב בקיצור שו"ע, למה שנהוג בעדה או בבית הכנסת בו התפללת.
ג. לסכם את סדר התפילה בסיום תפילת נעילה לפי קיצור שו"ע, ולציין ההבדלים - באם היו כאלה בין הכתוב בספר לנהוג בעדה או בבית הכנסת בו התפללת.
ד. במה שונים דיני ההבדלה על הנר במוצאי יום הכיפורים, מהמקובל ביתר מוצאי שבת? (השתדל למצוא גם את ההסבר לכך).
הערה : ספר "חיי אדם" מצוי בדרך כלל בבית ההורים, בבתי כנסת ובספריות. אולם סידור הגר"א אינו
מצוי כל כך. לכן רצוי לצלם את הדפים הכוללים את תפילת הוידוי ביום הכיפורים או לפחות לסכם, את הביאור ל"על חטא" שבפירוש "פני ארי'", ולהמציא עותק לכל תלמיד.
2 הערה : ספר "חיי אדם" מצוי בדרך כלל בבית ההורים, בבתי כנסת ובספריות. אולם סידור הגר"א אינו מצוי כל כך. לכן רצוי לצלם את הדפים הכוללים את תפילת הוידוי ביום הכיפורים או לפחות לסכם, את הביאור ל"על חטא" שבפירוש "פני ארי'", ולהמציא עותק לכל תלמיד.
בתוך: שמעתין, שבט-ניסן תשל"ט, עמ' 14-18.