המאמר שלפנינו בא לבדוק את תרומת שמירת המסורת הדתית להסבר וניבוי תחומים שונים במבנה הערכים של מתבגרים. מתוך הספרות המחקרית עולה, כי המושגים: ערכים ותוויות, מוגדרים באופן שונה ע"י חוקרים שונים, עם זאת, כיוון הקשר בין דתיות לבין תחומים שונים של ערכים הוא עקבי למדי.
השוואה שנערכה על ידי רוקח (1973 ROKEAH ) בין מבוגרים על ערכים כעקרונות מנחים בחיים, העלתה, כי דתיים שהוגדרו כך על פי מידת השתתפותם בטקסים דתיים, היו פחות חומרניים, פחות הדוניסטים ופחות מתעניינים בחופש אישי ובעצמאות. הם נמצאו יותר בעלי אורינטציה קונפורמית, נכונים לסלוח ומדגישים יותר את רווחתם של האחרים.
כיוונים תכניים דומים, נמצאו במחקר ערכים ועמדות של בני נוער בישראל (לוי וגוטמן, 1974 ,1976), כאשר התלמידים הדתיים, שהוגדרו כך על-פי סולם מידת שמירת המסורת הדתית, נטו קצת יותר מהחילוניים להחמיר בהערכת רוב פעולות "אל תעשה" לחברה הישראלית. הם נטו קצת יותר לדווח על עשייה בכיוון החיובי לחברה, כמו-כן הם בילוי עניין רב יותר בבעיות של דת, מדינה וציונות. בנושאי ערכים לרווחה אישית נמצא כי תלמידים דתיים נטו לייחס חשיבות רבה יותר ללימודים ולתעסוקות המדגישות את הכלל. לעומת זאת, הדגישו החילוניים יותר את חשיבות הבילוי החברתי והצריכה בהווה ובעתיד.
מיקוד על ערכים מוסריים, העלה גם-כן, על-פי רייט (1976 ,wright ) שסקר את הספרות המחקרית בנושא, כי אמונה ופעילות דתית משפיעים על ההתנהגות בכיוון של קונפורמיות חברתית. עם זאת לא נמצאה השפעה בכיוון של גדילה מוסרית אישית. לעומתו, טוענים קולברג ופאואר (POWER & KOHELBRG ,1981) כי מצאו הקבלות ברורות בין שלבים מוסריים לבין התפתחות שלבית של חשיבה דתית.
בעבודה המקיפה שערכנו (מסלובטי, תשמ"ז) התדר המושג "ערך" כמושג רב-מימדי הכולל בתוכו תכנים, סוגי התנהגות ורמות חשיבה ערכית, הגדרה זו נבנתה בדרך אקלקטית בעקבות השוואת גישות שונות העוסקות בערכים (אדר,1976 לוי וגוטמן 1976; לוי 1984;
;kohelberg ; 1970 Caning 1976 Wright ;
1980 , Windmiler et al
(1972 Muusey; Rokeach 1976).
הוכחנו שם (מסלובטי, תשמ"ז) באופן אמפירי את תוקפם של ממדי הערך השונים ואת מערכת היחסים שביניהם, כדלקמן:
1) שנים-עשר תכני הערכים שנחקרו, התקבצו באופן עקבי לארבעה תחומי תוכן: בין אדם לחברו, חברה ולאום, לימודים וכישורים והנאות. ממצא זה תואם את ממצאי רוקח (,Rokeach 1973 ,1972 ).
נמצא גם סדר מארגן בין נושאי הערכים בתחומי התוכן השונים, כאשר הוכחה משמעות הרצף של תחומי התוכן בסדר שהוצג לעיל, דהיינו, מה"ראוי" ל"רצוי". כלומר, מתחומים המציינים מחויבות חברתית לערך, על פי הנורמה המקובלת בחברה, עד לערכים הנתונים לבחירתו האישית של כל פרט. רצף זה הולם את גישת התיאוריה של למידה חברתית (אדר, 1976; 1980,al et Windmiller ,1980).
2) תכני הערכים שנחקרו הוצגו בשלושה סוגי התנהגות: עקרונות, פעילויות ודילמות. סוגי התנהגות אלה נמצאו סדורים באופן עקבי בנושאי הערך ובתחומי התוכן, על פי הרצף מכללי לספציפי. כלומר, מהתנהגות אבסטרקטית של עקרון המנחה את האדם במצבי חיים, בדרך-כלל, דרך פעילויותיו השגרתיות, עד להכרעה דיפרנציאלית בין פעילויות המייצגות את תכני הערך הנחקרים במצבי דילמה ספציפיים. הרצף מכללי לספציפי נמצא גם במחקרים שבדקו התנהגויות ונושאים אחרים (1981, Levy).
3) הנימוקים לבחירה בהתנהגות ספציפית בדילמות, סווגו בעקבות הגישה הקוגנטיבית ההתפתחותית (1976 ,1969 ,Kohlberg) לשלוש רמות חשיבה ערכית:
רח"ע -1 הדוניסטית ואגואיסטית, רח"ע 2 - חברתית, רח"ע - 3 - עקרונית ואוטונומית.
אנו החלנו והכללנו את סווג הנימוקים הקוגניטיביים, מעבר לנושאי מוסר - על תכנים ערכיים נוספים, כפי שהוצע ע"י איזנברג - ברג (1979 BERG -EISENBERG), פתר (1980, FEATHER) , ואחרים.
במאמר זה, הוגדרה דתיות כשמירת המסורת הדתית, שנמדדה באופן כוללני וסובייקטיבי לפי תחושת הנחקר, כפי נעשה במחקרם של לוי וגוטמן (1974 ,1976). במאמר הנוכחי לא פירטנו את ממדי האמונה וההתנהגות כפי שנחקר ע"י אחרים (בר-לב וקדם, 1984, גוטמן ומן, 1977; דור-שב ורנד 1984, צוקרמן - בראלי, 1972).
שאלות המחקר
1) האם קיימת תרומה של שמירת המסורת הדתית להסבר תכני הערכים, מעבר למשתני רקע הבית ומין הנחקר?
2) האם קיימת תרומה של שמירת המסורת הדתית להסבר התנהגויות ערכיות, מעבר למשתני רקע הבית ומין הנחקר?
3) האם קיימת תרומה של שמירת המסורת הדתית להסבר נימוקי רמות חשיבה ערכית, מעבר למשתני רקע הבית ומין הנחקר?
האוכלוסייה
מדגם המחקר מנה 910 תלמידים, שלמדו ב42- כיתות י"א מ14- בתי-ספר על יסודיים בעיר תל אביב. בתי-הספר התגוונו לפי תואר: ממלכתי וממלכתי דתי, ולפי סוג: עיוני, מקיף ומקצועי. בדגימת שכבות של בתי-הספר, נעזרנו בחוברת "בתי-הספר העל-יסודיים בשנת תש"מ" בהוצאת משרד החינוך והתרבות.
במחקר השתתפו 53.3% בנות ו % 47 בנים. מוצאם העדתי היה: כשליש אשכנזים, מעל מחציתם מזרחיים וכ15%- שהגדירו עצמם כמעורבים. השכלת האב התפלגה כלהלן: קצת פחות משליש דיווחו כי לאביהם השכלה של 8 שנות לימוד או פחות. 9-12 שנות השכלה היו לכ40%- מהאבות ואילו רבע מהאבות למדו במוסד על-תיכוני או גבוה.
כלים
1) מדד שמירת המסורת הדתית - דיווח אישי סובייקטיבי, בן 4 דרגות.
2) מדדי עקרונות ופעילויות - דיווח על התנהגות הנחקר עצמו.
3) מדדי דילמות ורמות חשיבה ערכית - דיווח על התנהגות "אחר סתמי".
הליך
כלי המחקר היה שאלון אנונימי בכתב, שהועבר באופן קבוצתי בכיתות, ללא נוכחות המורים. משך ההעברה היה כ60- דקות.
מימצאים
1) שמירת המסורת הדתית
לוח 1 מציג את התפלגות מידת השמירה של המסורת הדתית ע"י נחקרי מחקרנו, ובצד התפלגות זו, לשם השוואה, מופיעה גם התפלגות שמירת המסורת הדתית במדגם מייצג של כלל הנוער היהודי הלומד בישראל, על-פי מחקרם של לוי וגוטמן (1976)[*].
מתוך לוח 1 עולה כי רק 9% מהנחקרים מדווחים כי הם שומרים על המסורת הדתית על כל דקדוקיה. כ31%- מעידים על עצמם כי הם שומרים במידה רבה על המסורת, כ40%- שומרים במקצת ואילו 20% הנותרים אינם שומרים כלל. התפלגות זו דומה להתפלגות שמירת המסורת הדתית כפי שנמצאה על אותו סולם מדידה
השוואת התפלגות שמירת המסורת הדתית (באחוזים)
| שמירת המסורת | אוכלוסייה - תלמידי כיתות י"א במחקרנו (1981) | מדגם תלמידי על-יסודי (1976) |
| 1) שומר על המסורת על כל דקדוקיה 2) שומר במידה רבה 3) שומר במקצת 4) איני שומר כלל |
9.0 30.8 39.4 20.7 |
11 27 41 21 |
| סה"כ | 100% | 100% |
במדגם מייצג של תלמידי בתי-הספר העל-יסודיים היהודים בישראל (לוי וגוטמן, 1976).
השוואה שנערכה בין תואר ביה"ס - דתי וכללי, לבין שמירת המסורת הדתית, העלתה קשר חיובי גבוה למדי ומובהק
(000.>p ; 62=v Carmer's) עם זאת, ראוי לציין ש 17% - מתלמידי בתי-הספר הכלליים הצהירו על שמירת המסורת במידה רבה, ואילו מעל 20% מתלמידי בתי-הספר הדתיים הצהירו שהם שומרים את המסורת רק במקצת. על הטרוגניות בשמירת המסורת הדתית בקרב תלמידי בתי-הספר הדתיים מדווחים גם חוקרים אחרים (דור-שב ורנד, 1984, לוי וגוטמן, 1976, לסלוי ושורצולד, 1985).
2) תכנים והתנהגויות
תרומת שמירת המסורת הדתית להסבר השונות בממדי הערכים אשר הוגדרו באמצעות תכנים והתנהגויות שונים, הופקו מניתוחי רגרסיה מרובה בצעדים. מכיוון שהשפעת המסורת הדתית נראית לנו כמופיעה, מבחינה כרונולוגית, אחרי הופעת השפעת הרקע החברתי-תרבותי של הבית ומין הנחקר, הוכנסה שמירת המסורת הדתית למשוואת הרגרסיה רק לאחר ש"ניקו" את ההבדלים הנובעים מהמשתנים האחרים שהוזכרו.
לוח 2 מציג את תחומי הערכים בהם תורמת שמירת המסורת באופן מובהק להסבר השונות בערכים. הלוח מציג את הערך המצטבר של המיתאם המרובה ואת הערך המסביר כתוספת למשתני רקע הבית ומין הנחקר. כמו כן, מוצג כיוון הקשר.
מתוך לוח 2 עולה כי בסה"כ נמצאו 25 הבדלים מובהקים על פי מידת שמירת המסורת מתוך 48 מדדי תחומי הערכים שנחקרו, כלומר כ52%-. מהם 18 שכיחים יותר בקרב שומרי המסורת ו7-בקרב החילונים.
1) באשר לשאלת המחקר הראשונה, בולטת העקביות בהדגשת תחומי התוכן השונים על-פי שמירת המסורת. מספר ההבדלים הרב ביותר קיים בתחום שבין אדם לחברו. כל תשעת ההבדלים היו ל"טובת" שומרי המסורת הדתית. התחום השני במספר ההבדלים היה מדד הנאות ובו שבעה הבדלים, מהם בששה, מרבים החילוניים בהערכתו ורק "אופני לבוש" מוערך יותר ע"י הדתיים, בתחום חברה ולאום נמצאו ששה הבדלים מובהקים, כאשר רק אחד - שוויון - מוערך יותר ע"י החילוניים. בתחום לימודים וכישורים נמצאו, שלושה הבדלים בלבד והם הצביעו על הערכה רבה יותר של נושאים אלה בקרב הדתיים יותר.
בשלושה נושאי ערך לא נמצאו כלל הבדלים על-פי שמירת המסורת הדתית: דמיון, השגיות ובטחון לאומי. בשלושה מדדים נמצאה עקביות בהערכה, כלומר, בכל שלוש ההתנהגויות באותו נושא ערך - היה כיוון דומה, כאשר שומרי המסורת מרבים בהם, והם: נאמנות למדינה, בטחון משפחתי והמדד הכולל שבין אדם לחברו.
ערך מסביר ומצטבר ברגרסיה רב-צעדית של משתנה שמירת המסורת הדתית לתחומים שונים של ערכים (568-511 = N).
| התנהגויות | עקרונות | פעילויות | דילמות | ||||
| תכנים | ערך מסביר | ערך מצטבר | ערך מסביר | ערך מצטבר | ערך מסביר | ערך מצטבר | סכ"ה |
אופני לבוש הנאה חיים מרתקים מדד הנאות |
20.* |
33. |
0.2. 10. 06. |
27. 10. 18. |
04. 07. 12. |
21. 24. 28. |
3 1 1 2 |
דמיון השגיות לימוד לשמו מדד לימודים וכישורים |
17.* 14.* |
37. 23. |
0.3.* |
16. |
|
|
1 2 |
בטחון לאומי נאמנות למדינה שוויון מדד חברה ולאום |
11.* |
11. |
07. 03. 03.* 06.* |
33. 17. 30. |
08.* 05.* |
27. 34. |
3 1 2 |
בטחון משפחתי יושר נכונות לעזור מדד בין אדם לחברו |
03.* 09.* 05.* |
20. 29. 32. |
05.* 05.* |
22. 15. 15. |
10.* 19.* 18.* |
10. 37. 28. |
3 1 2 3 |
| סה"כ תורמים מובהקים | 7 |
|
10 |
|
8 |
|
25 |
* כיוון הקשר - גבוה יותר אצל שומרי מסורת.
2) באשר לשאלת המחקר השניה, ההשוואה על-פי סוג ההתנהגות מצביעה על-כך שבעקרונות יש את המספר הקטן ביותר של הבדלים. אולם, בכל שבעת העקרונות בהם יש את המספר הקטן ביותר של הבדלים. אולם, בכל שבעת העקרונות בהם יש תוספת תרומה להבנת השונות לפי רמת הדתיות של האוכלוסייה - הם מוערכים יותר ע"י שומרי המסורת הדתית. בפעילויות היה המספר הרב ביותר של הבדלים, מתוכם ארבעה שכיחים יותר בקרב החילוניים - שלושה בנושאי הנאות ואחד בפעילויות שוויון. יתר ששת ההבדלים מצביעים על תרומת שמירת המסורת הדתית לפעילות רבה יותר בעיקר בנושאים בעלי אוריינטציה חברתית. בהתנהגויות של בחירה בדילמות נמצא ששלושה מתון שמונת ההבדלים הוסברו על-ידי אי-שמירת המסורת הדתית והם היו בנושאי הנאות. הדתיים לעומת זאת, בחרו יותר בנושאי חברה ולאום ובין אדם לחברו.
3) באשר לשאלת המחקר השלישית, נמצא ששמירת המסורת הדתית תורמת באופן דיפרנציאלי להסבר השונות במדדי רמות החשיבה הערכית. חילוניים יותר בחרו באופן מובהק בנימוקים של רח"ע 1 - אגואיסטית והדוניסטית, (ערך מסביר - ,10. ערך מצטבר 20.) ואילו דתיים יותר בחרו באופן מובהק בנימוקים של רח"ע 2 - חברתית, (ערך מסביר וערך מצטבר 12.).
דיון
ממצאי מחקרנו מאשרים את הכיוונים שהסתמנו גם במחקרים אחרים על הקשר שבין שמירת המסורת הדתית לבין תחומים שונים של ערכים. בשונה מאחרים השתמשנו בשיטת ניתוחי רגרסיה מרובה בצעדים (975 Nie at al) אשר מספקת מדע על התרומה "הנקיה" להסבר השונות של משתנה הדת, מעבר למשתני רקע הבית ומין הנחקר ש"נוטרלו" בניתוח הסטטיסטי.
בתחום ההנאות נמצאו עיקר ההבדלים ששכיחותם רבה יותר בקרב החילוניים. ממצאים אלה מאששים את ממצאי רוקח (1973, Rokeach) על כיוון הקשר בין דתיות לבין ערכים של חיים מרתקים והנאה, ואת ממצאי לוי וגוטמן (1976) על הדגשת החילוניים יותר את חשיבות הבילוי החברתי והצריכה בהווה ובעתיד.
בתחומי התוכן של לימודים וכישורים, חברה ולאום ובין אדם לחברו, כל ההבדלים הם ל"טובת" שומרי המסורת, כלומר, ככל שהנחקרים שומרים יותר את המסורת הדתית כך עוצמת התנהגותם הערכית, על סוגיה השונים, רבה יותר. נמצאה גם עקביות בבחירת לפחות שתי התנהגויות ערכיות באותו התוכן, בששה מתוך נושאי הערכים. סביר שהרציונל לכיוון הקשר שנמצא טמון במצוות הדת שבין אדם לחברו, מצוות הקשורות לא"י ובמצוות לימוד תורה לשמה. ברם, בפעילויות הקשורות לערך של שוויון, היה הכיוון הפוך ועוצמתו רבה יותר בקרב אלה השומרים פחות על המסורת הדתית, ואכן, הערך שיוויון מודגש מאד במערכת החינוך הכללית.
בתחום התוכן בין אדם לחברו היה המספר הרב ביותר של הבדלים והם מרוכזים בעקרונות ובדילמות בנושאי בטחון משפחתי ובמדד הכולל. כמו כן, בנכונות לעזור - בעקרונות ובפעילויות, ובנושא יושר - בדילמות. ממצאים אלה נתמכים ע"י ממצאי הגישות המושוות לוי וגוטמן, 1976; (1976, Rockeach ;1973, Wright)
בתחום התוכן חברה ולאום נמצאו ששה הבדלים: בנושא נאמנות למדינה נמצא הבדל מובהק ועקבי בכל שלושת סוגי ההתנהגות, ובמדד הכולל חברה ולאום נמצאו הבדלים בדילמות ובעילויות. גם לוי וגוטמן (1976) מצאו ששומרי המסורת מגלים עניין רב יותר בבעיות מדינה וציונות.
בתחום התוכן לימודים וכישורים מעטים ההבדלים על-פי הדתיות ונמצאו שלושה הבדלים בלבד: בעקרון לימוד לשמו, ובמדדים הכוללים של לימודים וכישורים בעקרונות ובפעילויות. בתחום זה אין הלימה בין הממצאים שנמצאו ע"י חוקרים שונים. בעוד שלוי וגוטמן (1976) מצאו כי הדתיים יותר דיווחו על תחושות רווחה בתחום ביה"ס, הרי רוקח (1973, Rokeach) מצא כי ערכים בתחום זה, כגון; בעל דמיון, אינטלקטואלי והגיוני מודגשים ע"י חילוניים יותר.
שמירת המסורת הדתית נמצאה במחקרנו תורמת באופן דיפרציאלי גם להסבר מדדי רמות חשיבה ערכית. חילוניים יותר בחרו בנימוקים של רח"ע 1) (אגואיסטית והדוניסטית), בעוד דתיים יותר בחרו בנימוקים של רח"ע 2) (חברתיים) לא נמצא הבדל ברח"ע 3) (עקרונית ואוטונומית) על-פי דתיות הנחקר. את התרומה הדיפרנציאלית לשתי הרמות ניתן לאשש על-פי גישתם של קולברג ופאואר ( 1981 ',power& Kohlberg) שטענו כי אוריינטציות ושפיטות דתיות תומכות בשיפוט מוסרי. אם כך, מדוע לא נמצא אצלנו קשו בין רח"ע 3 (עקרונית) לבין שמירת המסורת בדומה לממצאינו, גם רייט (Wright 1976) מצא כי דתיות משפיעה על התנהגות בכיוון של קונפורמיות חברתית ולא בכיוון של גדילה מוסרית אישית. ניתן לנמק זאת גם ע"י הסברם של קולברג ופאואר (1981 power & Kohlberg) כי התנסויות דתיות מתעלות למבנים מוסריים ודתיים חדשים, רק אם תורגמו לאינטראקציות התנהגותיות עם אחרים. מכאן, שלצורך קידום החשיבה המוסרית אישית לשלב רח"ע 3, כלומר לשלב של חשיבה עקרונית ואוטונומית, יש צורך כתנאי הכרחי בהתערבות חינוכית של פעילויות ממשיות עם אחרים ולמענם. התנסויות דתיות שהיו יעילות במעבר מרח"ע 1 לרח"ע 2 אינן מספיקות, כפי שמסתמן ממצאנו, ויש כנראה לשלב את ההתנסויות החברתיות גס עם פיתוח קוגניטיבי פעיל ומודע (1980 ,nunsey).
מקורות
אדר, ל', (1976), יסודות פסיכולוגיים של החינוך לערכים, תל-אביב: גומא.
בר-לב, מ', קדם, פ', (1984), "עדתיות ודתיות של סטודנטים - האם השכלה אוניברסיטאית מביאה בהכרח לנטישת המסורת הדתית?", מגמות. כרך כ"ח, מס' 3-2, עמ' 279-265.
גוטמן, י', מן, ב', (1977), מעקב אחר רמת הדתיות של בוגרי בתי-ספר על יסודיים דתיים
ששרתו בצבא. ירושלים, מכון סאלד.
דור-שב, ז', רנד, י', (1984), "אורח חיים דתי אשכנזי במסגרת ביה"ס וזיקתו לרמת דתיותם של ילדי עדות המזרח", עיונים בחינוך. מס' 40. עמ' 166-151.
לוי, ש', (1984), ישראל 1984: ערכים, מכון ישראל למחקר חברתי שימושי, ירושלים.
לוי, ש', גוטמן, א', ל', (1974), ערכים ועמדות של הנוער הלומד בישראל ירושלים, המכון למחקר חברתי שימושי.
לוי, ש', גוטמן, א', ל', (1976), ערכים ועמדות של ונוער הלומד בישראל, מחקר שני בסידרה, ירושלים, המכון למחקר חברתי שימושי.
לסלוי, א', שורצולד, י', (תשמ"ה-תשמ"ו), "הירידה בחינוך הממלכתי-דתי: מוקדיה והשתמעויותיה", ניב המדרשיה, כרך "'ח-י"ט, עמ' 235-223.
מסלבוטי, נ', הקשר בין רקע הבית והסביבה הלימודית בביה"ס העל-יסודי, לבין תחומים שונים במבנה הערכים של מתבגרים, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ז.
צוקרמן-בראלי, ח', (תשל"ב), "השקפת העולם של נוער דתי בישראל", מתוך הרשברג, ה', ז' (עורך), ספר ח"מ שפירא ב', רמת גן; הוצאת אני בר-אילן, עמ' 36-21.
Valuesn in an, (1970) (.ed) J.W Canning
Ohio:Merrill , Confrontation of Age
Pub Corp..
(1979) N. ,Berg-Eisenberg
"Development oh Children's Prosocial Moral Judgment", Development Psychology, 15, pp. 128-137
Feather N.T. (1980), Values in Adolescence, in Adeleson, J. (ed.), Handbook of Adollescent Psychology, New York: Wiley, pp.247-294
Kohlberg. L. (1969), "Stage and Sequence: The Cognitive-Developmental Approach to Socializaition", in Goslin, D.A. (ed.), Handbook of Socialuzation Theory and Research, Chicago, Li: Russel Sage Foundaition, Rand McNally and Co., pp. 347-480.
בתוך: בשדה חמד, א-ב תשמ"ט, עמ' 90-95.
באוניברסיטת בר-אילן, ע"י המחברת הראשונה בהנחיית ד"ר זכריה דור-שב. הכנת
המאמר נתמכה באופן חלקי ע"י המכון לחקר החינוך הדתי ולקידומו על-שם אליעזר שטרן, ביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן.
[*] לוי ונוטמן, 1976, עמ' נ'71-.