‎1. מטרות השעור

לימודית :

א) הכרתה ולמודה של "תפילת הטל" העומדת במרכז תפילות חג הפסח (בהשואה ל"תפילת הגשם" העומדת במרכז תפילות שמיני עצרת.) הנאמרת בבתי כנסיות ובבתי תפילה בישראל, ביום הראשון של פסח. בגלל הקניתם ש" דיני ומנהגי חג הפסח הרבים, מזניחים אנו למוד פיוטי ותפילות החג. ע"כ שומה עלינו, איפוא, להקנות תפילה חשובה זו.

ב) התועדות התלמידים למחבר הפיוט והתפילה, ר' אלעזר הקליר, שהנו אחד מגדולי הפיטנים שקם לעמנו ואשר יצירותיו, תפילותיו ופיוטיו הרבים חדרו לתפילות ישראל בכל החגים, המועדים וימי הזכרון.

חנוכית :

א) לחנך וללמד תלמידינו לעין במפרשי התפילות והפיוטים של החגים, כדי שיבינו כונות, רמזי וסמלי התפילות וימשיכו בדרך זו גם בעזבם את ביה"ס. ככל שיבינו יותר פרוש המלים והסמלים יתפללו מעמק הלב וישפכו צקון לחשם לפני המקום.

ב) תפילה זו (כתפילת הגשם) מחנכת תלמידינו להצטרף לתפילת כל קהל ישראל לחרדה על מצב השדות, הגנים, המרעה למשך כל חדשי הקיץ, עת משתרר היבש והחרב ומיחלים לטל המברך שיחיה הארץ החרבה וירוה הצמחים הצמאים, "כל ישראל ערבין זה לזה", אם חקלאי הארץ יסבלו יסבול כל העם.

‎2. מהלך השיעור

(לתפילה יוקדשו לפחות שני שעורים).

א) פתיחה - שיחת מבוא

מורה: מתי נאמרת תפילת הטל ?

תלמיד : בחג הפסח" ביום הראשון.

מ : מתי נאמרת תפילת הגשם ?

ת : ביום האחרון של סוכות, בשמיני עצרת.

מ : מדוע ?

ת : בפסח, חג האביב, עת החרף חלף, הגשם עבר, זקוקים אנו לטל שיחיה האדמה ואין הטל מפריע לחגיגת הפסח, להקרבת הקרבן של עולי הרגל בבית המקדש בירושלים, להפך, הטל אף אם יבוא מיד, יפרה האדמה, יצנן האויר המתחיל להתחמם. אם היינו מתפללים תפילת גשם ביום ראשון של סוכות, תפילתנו היתה מתקבלת ולא היו מספיקים עולי הרגל להגיע לביתם. היו כאלה שבאו ממקומות רחוקים (מסוריה לבנון ועוד). על כן תקנו לאמרה ביום האחרון, כך שעד שהגשמים יתחילו, יספיקו לחזור עולי הרגל לביתם.

מ : כיצד נאמרת תפילה זו ?

ת : בחגיגיות רבה, החזן, בעל התפילה - לובש החלוק הלבן (הקיטל) המסורתי כב"ימים נוראים" והמצנפת הלבנה.

מ : מה הטעם שלובש בעל התפילה בלובן בעת אמירת תפילה זו ?

ת : טעם לדבר למדנו בתפילות "ימים נוראים", הלבן מעורר לרחמים למחילה ולסליחה. אנו מתפללים ומבקשים רחמים מאת הקב"ה ונישלח לנו הטל המציל העולם מרעב, מבצורת, מסבל וע"י הכנעתנו, בקשתנו ותפלתנו נעתר הוא למשאלותנו.

מ : מיהו מחבר התפילה ומה ידוע לכם עליו ?

ת : מחבר הפיוט הוא ר' אלעזר הקליר, הידוע בחבור פיוטיו הרבים בכל החגים.

ב. מתולדות הפיטן

ר' אליעזר הקליר היה אחד הפיטנים המפורסם ביותר בתפילות ישראל. פיוטיו נתקבלו ברוב תפוצות ישראל, לכל יום-טוב. תפילת גשם וטל פיוטים ל"ארבע הפרשיות", "קרובות" לפורים וקינות לתשעה באב. פיוטיו רוויים אגדות ישראליות ומדרשים רבים, מלאי רמזים, כנויים, סמלים ומשלים וחידות והנם מובנים רק לבקיאים באגדות ובמדרשות חז"ל.

על תולדות הפיטן, ארץ-מולדתו וזמנו - נחלקו החכמים ; יש אומרים ששם אביו יעקב ושם עירו קרית ספר וכן חתום שמו בקרובות של פסח במחזור אשכנזים "אני אלעזר ברבי יעקב הקלירי מקרית ספר, כי העיר קרית ספר היא באיטליה, תרגום של ‎PORTUS LlVITASחוף העיר. וי"א שהשם קליר הוא שם עירו באיטליה וי"א כי הפיטן בא מארם נהרים או מארץ-ישראל. באשר לזמנו - יש אומרים שהקליר חי במאה השביעית או במאה העשירית ורבו היה הפיטן הגדול רבי ינאי שחי בא"י במחצית השניה של המאה הששית. לפי דעה אחרת היה הקליר אחד מהתנאים ומיחסים אותו לר' אלעזר בן ערך או לר' אלעזר בר' שמעון.

לספרד לא חדרו פיוטיו של הקליר כי בעקבות התפתחות חכמת הדקדוק התנגדו לו החכמים והמשוררים הספרדים. ע"כ נוסח הקליר השתלט ביחוד בסדור האשכנזי ואכן בסדורי הספרדים לא תמצא פיוטי ר' אלעזר הקליר.

ג. טפול במלים הקשות. - בדוד קשיים לשוניים

המורה כותב על הלוח מספר מלים קשות להבנת התכן.

ד. הקריאה המוטעמת והמודגשת של המורה

(קורא כל הפיוט או היחידה הלמודית שירצה להקנותה בשעור זה).

ה. נתוח - העמקה בתכן כל בית

(רצוי לבקש מהתלמידים להביא מחזור עם פרוש "מטה לוי" או פרושים אחרים, כדי להרגילם מעכשיו בעיון במפרשי התפילות).

התורה : (לאחר קריאה-דמומה בבית הראשון) מהו התכן של הפסקה הראשונה ?

התלמיד: תפילתנו ובקשתנו שד' יתן לנו טל, שבו ירצה אדמתנו, יביא ברכה בשמחנו ויתן לנו דגן ותירוש ויקומם העיר שבה ד' חפץ.

מ: לאיזו עיר מתכוון הפיטן ?

ת: ירושלים. כל תפילות המשורר רוויות הערגה והכמיהה לירושלים ולציון.

מ : ומה בפסקה השניה ?

ת : תפילת הפיטן שד' יצוה שנה טובה ומעטרה בפרות, משמע - בעזרת הטל שיוריד, העצים יתנו פרי רב, אז הפרות יהיו לגאון ולתפארת כפי שתמיד התפרסמה ארצנו כארץ "שבעת המינים".

מ : מה הרמז "עיר כסוכה נותרת" ?

ת : הכונה שוב כמו בפסקה הראשונה - לירושלים. העיר שנשארה כמו סוכה עזובה בכרם, אחרי שבצרו הענבים והשומר עזבה והלך לו. אנו מתפללים שד' יחזיר לה העטרה כמקודם, הכבוד והתפארת שראויים לה ושהיו לה לפני החורבן.

מ: ובכן, כל התפילות והפיוטים רצופים אהבת העיר ירושלים וארץ ישראל. לבטוי "פרי הארץ לגאון ולתפארת" יש גם כונה אחרת מלבד הפשט. כאן מתכוון הפיטן לבני הצדיקים הנמשלים לפרי עץ חיים שיהיו לגאון ולתפארת כאשר תתברך ארץ ישראל כמאז ומקדם.

בית שלישי ורביעי

מ : בבית השלישי נמצא משאלה ותפילה חדשה ליד בקשת הטל. עיינו בכתוב ובפרוש ואמרו נא מהי התפילה ?

ת : מלבד הבקשה שד' יתן לנו ממגד שמים תפילה נוספת לגאול ממחשך הגלות את עם ישראל הנקרא כאן כנה ואשר נמשך הוא לארץ ישראל אחרי ד'.

מ: ובכן, כאן נושא חדש. בשני הבתים הראשונים יחד עם בקשת הטל מבקשים לקומם עיר הקודש - ירושלים ופה היסוד החדש, יחד עם הטל - שהוא גאולת האדמה - יביא ד' גאולת העם, שיבת ציון, קבוץ גלויות.

מ : כיצד נקראת הגלות בפי הפיטן ?

ה: חשכה, החשך מסמל הגלות, הרדיפות, הצרות שהיו מנת חלקם של בני ישראל בגולה.

מ : נושא דומה לזה נמצא גם בבית הרביעי הכיצד ?

ת : ליד הבקשה שד' יטיף על ההרים צוף ועסיס ועל עם ישראל יטעים ויעריף טובתו נמצא המשאלה שד' יוציא עם ישראל מהגלות.

מ: יקרא אחד התלמידים השורה שמובע רעיון זה ?

ת : "חנוניך חלץ ממסגרים". ישראל המכונים פה חנונים - עם חנון חלץ והוציא אותם ממסגרים - בית הסהר. מסגרים מסמל ומרמז על הגלות שהיא כמו בית סהר, בית-כלא לבני ישראל שגורשו מארצם.

מ: הזוכרים אתם במקום אתר, בטוי זה, מסגר, המכוון לגלות ?

ת : בישעיהו פרק מ"ב פסוק ז' נאמר : "לפקוח עינים עיורות, להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך, מכות בין היתר גם לגלות שיוציא ד' הגולים מגלות בבל.

בית חמישי וששי

מ : ליד הבקשות שד' יקומם עיר ציון, שיוציא עם ישראל מהגלות - מבית הסהר באה תפילה אחרת, מהי?

ת: שד' יכניס הברכה לאסמינו ויחדש ימינו כקדם, עת היינו עם מפורסם חזק וגבור.

מ : מלבד זה אנו מתפללים שיפרסם שמנו בעולם, משמע יזקוף קשתנו, יגביה קרננו וארצנו שוב תהיה גן רוה כפי שהיתה מאז ומקדם.

ת: כשם שמימי גן הרוה לא נכזבים, כך תן לנו טל כדי שאדמתנו לא תכזיב.

ת : כמו למעלה כן גם כאן יש כנוי : את ד' מכנים בשם דוד.

מ : ומהי התפילה האחרונה בבית האחרון ?

ת : שוב בקשה לאומית שיתן ד' טל ויברך המזון והתבואה לעם ישראל הנקרא כאן איומה, עם ישראל שהסיע והנחה אותם ממקום למקום במדבר כמו צאן : (קוראים לה בשם איומה כנראה כרמז על סרבנותה ותלונותיה במדבר)

המורה : ובכן שני מוטיבים-רעיונות ההולכים בד בבד אחוזים ודבוקים בפיוס זה. אלו הם ?

ת : הבקשה א) לטל - לברכת האדמה ב) בקשה לאותות, שיבת ציון, קבוץ גלויות, קוממות הארץ ובנין ציון וירושלים.

מ : באלו סמלים ומשלים משתמש הפיטן בפיוט זה ?

כסכום נרשם ברשימה על הלוח הטבלה הבאה

המשל (סמל, רמז, כנוי)	הנמשל (כונת הסמל, הרמז, הכנוי)
עיר עיר כסוכה נותרת	ירושלים
חשכה מסגרים	גלות
כנה חנוניך איומה	ישראל
דוד	הקב"ה
גן-רוה	ארץ ישראל

סיום התפילה: "שאתה הוא אלקינו משיב הרוח ומוריד הטל לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למות, לשבע ולא לרזון".

בהזדמנות זו עלינו לשאל התלמידים מה נשתנה בתפילת העמידה של חול. אצל האשכנזים מוסיפים "בברכת השנים" ו"תן ברכה" במקום "תן טל ומטר לברכה". אצל הספרדים מעדות המזרח ישנה ברכה מיוחדת לקיץ ולחורף (ואין משנים הפסקה דלעיל בסוכות או בפסח).

והרי התפילה הנוספת אצל הספרדים : "ברכנו ד' אלקינו (אבינו) בכל מעשה ידינו וברך שנתנו בטללי רצון, ברכה ונדבה ותהיה אחריתה חיים ושבע ושלום כבשנים הטובות לברכה כי א-ל טוב ומיטיב אתה ומברך השנים ברוך אתה ד', מברך השנים".

בכתות שתלמידיהן מעדות אשכנז או אשכנזים-ספרדים (הכונה נוסח ספרד-אשכנז) נביא הפיוט הזה וכל מערך השעור דלעיל לפי ר' אלעזר הקליר. בכתות מערבות (שהן רב הכתות בארץ) יש צרך להביא מלבד הנוסח דלעיל גם נוסח התלמידים הספרדים - מעדות המזרח. בודאי שנביא רק הנוסח של סדורם. ברם המטרות הלמודיות והחנוכיות ומבנה השעור ושלביו יהיו זהים.

עבודות בית

כתב: ‎1. הסמלים, הרמזים, המשלים והנמשלים בתפילה זו והקשר ביניהם.

‎2. תכן התפילה ופרטים על הפיטן-המחבר.

‎3. הטל ותועלתו לארצנו (בהקשר לתפילה זו).

בתוך: בשדה חמד, ו-ז תשכ"א, עמ' ‎360-363.