א. "ת"ר מולגין את הראש ואת הרגלים וכו'..." (בביאור "מליגה" נמצא במילון אבן-שושן: "חילטת עוף ברותחין כדי להקל את מריטת השער או הנוצות").

בתוד"ה "מולגין" מוצאים אנו איסור ביחס למליגת כל הגוף, מתוך דיוק בלשון הברייתא, ומתוך "שיכל בהפשט הקלה לעשות טפי".

המאירי מביא דין זה בשם "בעל ההלכות", אך חולק עליו וכותב: "ואין הדברים נראין, דהא ראש ורגל נמי אפשר לאשלוחי למשכייהו (להפשיט עורם), הלכך באתרא דנהיגי בגדיא כוליה הכי נמי דשרי, וכן כתב "בעל העיטור".

‎1) באר מחלוקתו וטעמה.

ב. בגמ': "ואן גוזזין איתן במספרים, ואין גוזזין הירק".

‎1) ראה כיצד הסביר רש"י טעם האיסור.

ברם, בשטמ"ק כותב: "...והא דאמרי' אין גוזזין אותן במספרים ואין גוזזין את הירק, פי' משום עובדים דחול".

‎2) באר החילוק.

ג. בגמ': "ואין אופין בפורני חדשה שמא תפחת".

בשטמ"ק שואל: "אמאי לא מוכח מהא לעיל דמחזקינן רעותא?"

‎1) הסבר היטב שאלתו.

ומנסה ליישב: "וי"ל, דאפשר דהוי משום דמיירי הכא בשרגילה ליפחת".

‎2) באר התירוץ.

ד. רש"י בד"ה "ואין מתקנין את השיפוד", וז"ל: "...ואי נמי שבאינו ראוי כלל, דהוה ליה שוויי מנא, וכן בשיפוד של עץ שלא נתקן עש=דיין, דהווה ליה נמי שוויי מנא לכתחילה".

‎1) הסבר דבריו.

ה. בגמ': "אבל מפצעין את האגוז".

‎1) מה טיבה של פציעת אגוז במטלית זו? ראה הסברו של הר"ן לעניין.

דומה כי המאירי הבין זאת בדרך שונה, שכן כותב: "...פי' שמפצעין את האגוז במטלית שלא ירגישו שניו בקושי האגוז וכו'..."

‎2) עמוד על שני ההסברים והחילוק ביניהם.

ו. רש"י בד"ה: "ואין חוששין שמא תקרע".

‎1) מהו נימוקו של רש"י לכך שאין חוששין?

‎2) עיין ב"גליון הש"ס" בשאלתו של רע"א על רש"י זה, ובאר אותה היטב.

‎3) הסבר לשיטת רש"י נוכח שאלת רע"א, ראה ב "חילופי גירסאות ע"פ נ"י" (בדף י"ח ע"ב בסוף המסכת) ובאר.