א. תפילות פרטיות כבר ראינו שאחד החסרונות העיקריים של תפלת הקבע הוא ש "העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחמנים". ואכן בנוסף לתפלות הקבע דברו חכמים על צורך החידוש בתפלה. "ר' אחא בשם ר' יוסי (אומר): צריך לחדש בה (בתפלה) בכל יום". "ר' אבהו היה מברך ברכה חדשה כל יום". להלכה נפסק שאדם הרוצה להוסיף בקשות פרטיות יכול להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה. כיצד; היה לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפואה (סדור עמ' ‎56) היה צריך לפרנסה מבקש עליה בברכת השנים (שם) וכיו"ב. ובברכת שומע תפלה (סדור עמ' ‎58) יכול לשאול כל צרכיו משום שהיא כוללת כל הבקשות, וכן בסוף התפלה לפני "יהי לרצון" (סדור עמ' ‎63 ואילך), או אחריו יכול לשאול (על פי שלחן ערוך סימן קי"ט) .

בתלמוד מובאות תפלות פרטיות של חכמים שונים, להלן מספר דוגמאות:

א. רבי בתר צלותיה אמר הכי (רבי יהודה הנשיא, אחר תפילתו אמר כך):יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים, מאדם רע ומפגע רע, מיצר רע, מחבר רע, משכן רע ומשטן המשחית ומדין קשה ומבעל דין קשה, בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית.

ב . מר בריה דרבינא כי הוה מסיים צלותיה אמר הכי (מר בנו של רבינא כשהיה מסיים תפלתו אמר כך): אלוהי נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ולמקללי נפשי תדום ונפשי כעבר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך ובמצוותיך תרדוף נפשי... וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה', צורי וגואלי.

ג. רב בתר צלותיה אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חלוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה .

ד. רבא בתר צלותיה אמר הכי: אלוהי עד שלא נוצרתי אינני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי, עפר אני בחיי ק"ו במיתתי. הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה. יהי רצון מלפניך ה' אלוהי אבותי שלא אחטא עוד. ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים, אבל לא ע"י יסורים וחלאים רעים.

שאלות:

‎1. כל התפלות הנ"ל נאמרו במקורן לאחר התפלה - תפלת שמונה עשרה-כתפלות פרטיות. שתי התפלות הראשונות שולבו בתפלת שחרית, השלישית בתפלת מוסף של שבת והרביעית במחזור יום הכיפורים. מצא את התפלות בסדור ועמוד על הקשרם החדש.

‎2 . מה מאפיין לדעתך תהליך שילובן של תפילות פרטיות בתוך מסגרת התפלות הקבועות?

חלק מהחסידים שמו דגש חזק על התפלה הפרטית ופיתחו אותה מאוד. ר' נחמן מברסלב למנעל, חיבר תפלות פרטיות רבות שחלקן נקבץ בספר "ליקוטי תפלות". להלן קטעים מתפלותיו (לקוחים מסעיפים מ"ב ומ"ד) .

שמעה אלוהים רינתי הקשיבה תפלתי. עזרני ה' אלוהי שאזכה להתפלל בכוונה גדולה ובשמחה רבה והתעוררות הלב באמת. ותזכני ברחמיך הרבים ותעזרני לסדר תפלתי לפניך בקול גילה ורנן ואזכה לנגן אותיות התפלה. וקול הנגינה יהיה יפה וזך וצח בבהירות גדול .

יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב, שתזכנו ברחמיך הרבים ותעזרנו ותושיענו תמיד, שנזכה להתפלל תפילותינו לפניך בכל לב ונפש, בכוונה גדולה ועצומה... ואזכה להתפלל בהתעוררות גדול ונורא עד אשר יתעוררו ידי בשעת התפלה, ואזכה להרים ידי לה' ולהכות כף אל כף בהתלהבות גדול בשעת התפלה, בשמחה רבה ובהתעוררות נפלא לשמך לבד באמת.

יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתרחם עלי ותזכני להיות בשמחה תמיד. ואזכה להיות שמח תמיד בשמחה של מצוה. ואגיל ואשמח בך ובישועתך תמיד על כל החסדים אשר עשית עמנו... אילו כל הימים דיו וכל אגמים קולמוסין ובני אדם לבלרין ולשונות מקלסים, לא יספיקו לבאר ולספר אחת מני אלף .ורבבות רבוי הטובות והחסדים וההצלות, והישועות הגדולות והנוראות, נסים רבים ונפלאות, פלאי פלאי פלאות, אשר הפליא חסדו עמנו אדון צבאות... על כן בודאי חובה עלי לשמוח בישועתך תמיד.

נא אב הרחמן עזרני וזכני שאהיה בשמחה תמיד ואזכה לעורר עצמי תמיד ואזכה לעורר עצמי תמיד לשמחה גדולה, בפרט בשבתות וימים טובים. ואזכה שיתלהב לבי מאד מאד על ידי השמחה עד שיומשך התלהבות הלב לתוך רגלי, עד שאזכה להרים את רגלי בשמחה גדולה ואזכה לריקודין דקדושה בשמחה גדולה.

‎3. באילו פעולות גופניות נעזר ר' נחמן בתפלתו? מדוע נהג כך? חסידים אחרים התנגדו לתפלה בחינת "כל עצמותי תאמרנה". נסה לבאר את סיבת התנגדותם ואת שורש המחלוקת.

‎4 . "ותעזרני לסדר תפלתי לפניך בקול גילה ורנן" מתפלל ר' נחמן. יש מהחסידים הסוברים שאדם יוצא ידי חובת חידוש בתפלתו, בניגון חדש, אפילו בניגון של גויים, ה יכול הניגון להוסיף לתפלה? מדוע הדגישוהו החסידים כל כך?

‎5 . ר" נחמן מדגיש שאין ביכולתינו להודות לקב"ה על כל הטובות שגמלנו (אילו כל הימים דיו וכו' ). השוה זאת לתפלת נשמת כל חי לסדור עמ' ‎237 ואילך - "אילו פינו מלא שירה כים" וכו' ) ולדברי ישעיהו בפרק מ', י"ב-י"ז (במיוחד בפסוק האחרון) . עמוד על התיאורים השונים בהם מבוטא אותו הרעיון בשלושת המקומות. נדמה שכל מחבר נקט בדימויים הקרובים לתחום יצירתו - הדגם זאת .

‎6 . השוה את תבנן וסגנונן של תפלות התנאים והאמוראים הנ"ל, לקטעים המצוטטים מתפלת ר' נחמן. "הבל תלוי במזל אפילו ספר תורה בהיכל" ולמרות זאת התוכל לנמק מדוע, בניגוד לתפלות האמוראים הנ"ל, לא התקבלו תפלות ר' נחמן על ידי כלל ישראל ולא הוכנסו לסדור התפלה? (נימוק היסטורי ו/או נימוק הקשור לאופיין השונה של התפלות) .

ב. הקדמת ר' נתן ל"ליקוטי תפילות"

ר' נתן - תלמידו של ר' נחמן מברסלב, שאסף אח תפלות רבו בספר "ליקוטי תפלות" דן בהקדמתו לספר ביסודות חיבור התפלה הפרטית.

על כן מי שרוצה לחוס על נפשו ולהסתכל על תכליתו הנצחי באמת לאמיתו ורוצה להתקרב להשם יתברך באמת. ולילך בדרכיו יתברך - זה אי אפשר כי אם ע"י תפלה ותחנונים ושועה וזקעה וצעקה להשם יתברך , ימים ובזנים הרבה...

... כי הדבור יש לו כח גדול לעורר את האדם ועל כן אפילו הדברים שאדם בעצמו יודע אותם, אעפ"כ שיאמרם בפיו ויעורר את עצמו ע"י זה. יתחזק ויתגבר וישתוקק ביותר להתקרב להשם יתברך, עד שיזכה לתשובה שלמה באמת...

אף טוב אשר תאחוז בזה (בתפלות הקבע) וגם מזה אל תנח ידך. דהיינו לעסוק בכל יום בהתבודדות ולפרש שיחתו לפני השם יתברך , את כל אשר עם לבבו בלשון אשכנז ולעשות בעצמו מהתורות תפלות. כי אי אפשר לבאר בכתב כל הצטרכות האדם בפרטיות, ובפרט לפי השינויים שנעשים באדם בכל עת וזמן...

והנה לא נפלאת הוא לחבר תפלות חדשות... כי מובן לכל משכיל שאין איסור לחבר תפלות למי שאינו במדריגת בני עליה בעלי רוח הקדש. כמו ששאר מחברי ספרים אין חיוב שיהיו בעלי רוח הקודש כי לא בשמים היא. אדרבה בחגורי תפלות אין שום אחריות ואין בו חשש וסכנה כמו בשאר ספרים שמחברין, כמו בענין איסור והיתר ודיני ממונות שלא יכשל בדבר הלכה חס ושלום... ואעפ"כ החיוב על כל בעל תורה לחבר ספרים כפי אשר תשיג ידו... ולא ניתנה תורה למלאכי שרת, מכל שכן וכל שכן בעניני חבור תפלות שאין יוצא מהם הוראה ודין ולא ביאור ופירוש , בודאי אין למנוע מלחברם אף מי שאינו גדול במעלה...

השם יתברך ישמע שוועתנו ויאזין קולנו ויקשיב תפילותינו ויזכנו לעסוק בתפלות ותחנונים תמיד. הן בתפלות הכתובות וסדורות לפנינו, והן בתפלות ותחינות שהאדם צריך לדבר בעצמו מלבו בלשון אשכנז בכל יום ויום...

שאלות:

‎7 . פרש את המשפטים המסומנים בקו .

‎8 . מה הן הסיבות בגללן יש לחבר תפלות פרטיות לדעת ר' נתן?

‎9 . איך מוכיח ר' נתן שמותר גם לאדם פשוט לחבר תפלות?

‎10 . "כי אין כוחנו אלא בפה ואין לנו עכשיו שום סמיכה כי אם על תפילה ותחנונים", בשעורים הקודמים

ראינו שקיים ויכוח אם קיימת מצווה מהתורה להתפלל כל יום או לא. מאידך רב נחמן רואה בתפילה את

אחת מהדרכים החשובות ביותר לעבודת ה'. איך תוכל להסביר זאת?

‎11. "המתנגדים" האשימו את החסידים באי הקפדה על זמני ומפלות וחובת התפלה במנין. האם לדעתך באמת

צריכה הדגשת התפלות הפרטיות להשפיע על היחס לתפלות הקבע? באם כן , נסה לעמוד על מספר

השלכות אפשריות!

‎12. התואמת חובת החידוש בתפלה את גישתו של פרופ' ליבוביץ (גליון מס' ‎1 עמ' ‎6 , 5) . נמק דעתך!

ג. לעיון והעמקה - החידוש בתפילה לאור מאורעות ימינו

"שירה חדשה שבחו גאולים" - מן הדין הוא שמאורעות דורנו, השואה מחד ותקומת המדינה והמלחמות להגנתה מאידך, יבואו לידי ביטוי בתפילותינו. אך לפני שנדון בכך ברצוננו להזכיר חידושים אחרים, רובם אף מנוגדים לחידושים מעין אלה, והכונה לשינויים של תנועת הרפורמה.

במקביל לשינויים בתחומי האמונות והדעות וארח החיים, הטיפו הרפורמים לתמורות גם בתפלה. וזאת הן בצורתה, כגון תפלה מעורבת לגברים ונשים, המלווה בצלילי עוגב, והן בתוכנה. במסגרת זו לא נוכל לשרטט בפרוט את קווי ההתפתחות של התנועה הרפורמית החל מהמאה ה‎18- בגרמניה ובארצות אחרות. נסתפק באזכור חלק מהתכונות המאפיינות את תפילותיהם וזאת על דרך ההכללה, ע"פ השלמותיו של פרופ' יעקב פטוחובסקי לספרו של אלבוגן "התפלה בישראל" בתרגומו העברי עמ' ‎326.

היהודים הרפורמים קיצרו את התפלה המסורתית במדה רבה או מועטת ע"י השמטת חזרות שונות ופיוטים, כן בטלו את הבקשות לחידוש הקרבנות (סדור עמ' ‎140, 379 ועוד), או ששינו את סגנונן מבקשות לעתיד לתיאור היסטורי של העבר הרחוק בלבד. כל הקהילות הרפורמיות הכשירו את השימוש בשפת המקום הלועזית לצורך התפלה בציבור, אם בחלקה ואם בכולה.

בתפילותיהם הוחלשה הפרטיקולריות של העם היהודי. תפלות המדגישות ייחודיות יהודית כגון: "ורוממנו מכל לשון", "שלא עשנו כגויי הארצות" (סדור עם" ‎149), "אתה בחרתנו מכל העמים" וכו' (סידור עמ' ‎372) הושמטו, או נוסחו מחדש בסגנון יותר אוניברסאלי. הם השמיטו את הבקשות לקיבוץ גלויות ושיבת ציון (סדור ראש עמ' ‎138) והוסיפו תפלות חדשות בדבר יעודו של עם ישראל בגולה.

שאלות:

‎1. מהו הלקח אותו ניתן ללמוד מהתבוננות בחידושי הרפורמים בתפלה, לאור התמורות ההיסטוריות שעבר עם ישראל בשני הדורות האחרונים? (לענין החידוש והשינוי בתפלה בפרט ולדרך שינוי השקפות עולם בכלל).

מענין יהיה להציג בצד השינויים הרפורמיים את ההצעה לשנות את תפלת נחם הנאמרת בתשעה באב לאחר מלחמת ששת הימים. את הנוסח המקובל תוכל למצוא בסדור רינת ישראל עמ' ‎139. להלן הנוסח החדש שחובר ע"י פרופ' אפרים אורבך מהאוניברסיטה העברית, ע"פ הנוסח בתלמוד הירושלמי מסכת ברכות פ"ד ה"ג.

תפילת נחם

רחם ה' א-להינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים

עלינו ועל עמך ישראל

ועל ירושלים עירך, הנבנית מחרבנה,

המקוממת מהריסותיה והמיושבת משוממותה.

על חסידי עליון שנהרגו בזדון

ועל עמך ישראל שהטל לחרב.

ועל בניה אשר מסרו נפשם ושפכו דמם עליה

ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה,

לבי לבי על חלליהם, סעי טעי על חלליהם.

והעיר אשר פדית מידי עריצים ולגיונות

ולישראל עמך נתתה נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה

נטה עליה סכת שלומך כנהר שלום

לקים מה שנאמר: ואני אהיה לה נאם ה'

חומת אש סביב ולכבוד בתוכה,

ברוך חתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.

‎2 . תפלת נחם החדשה התקבלה על דעתם של מספר רבנים ואף הונהגה במספר קטן של קהילות (בקיבוץ הדתי למשל) . מספר רבנים וקהילות אחרות התנגדו לשינוי זה ולשינויים דומים (עיין למשל בתחנון הנאמר בימי שני וחמישי סדור עמ' ‎70 במיוחד). נסה לשחזר את יסודות המחלוקת. מה דעתך?

‎3. התנגדות חלק מהיהודים "האורתודוכסים" לשינויים כל שהם בתפלה, ניזונת בין השאר ממאבקן עם תנועת הרפורמה ועם הציבור החילוני. התומך אתה בהתמודדות מעין זו? נמק דעתך. מהו ההבדל העקרוני בין השינויים הרפורמים לשינוי בתפלת נחם?

קינות ותפלות פרטיות רבות חוברו בעקבות השואה. להלן שלוש מהן:

אברהם ברוידס

למען תינוקות

למען תינוקות תמימי מלמול

אל-נא, אלוהינו, תעמוד ממול.

למען תינוקות ערפו רוצחים

ברך נא, הבורא, זרעינו לנצחים.

למען תינוקןת של בית-רבן

מחה-נא, אלוהינו, את החורבן.

מאת י ל. ביאלר

אלי, אלי[‎1]

אלי, אלי, נפשי בכי וזעקי, בת-ישראל.

מספד שאי והתיפחי.

אכלה האש בישראל.

על טבח-עם אשר הוכן ייסורי שכול.

אשדות דמים זקן גם טף לא רחם,

על עקדה קרבן תמים.

עלי דורות, אשר נגדעו

דמי חבות על דמי בנים,

בגיא אושביץ תמו

עלי מוקדות הכבשנים.

עלי כלואים, חגורי שק

הנמקים ברבבותיהם,

בטרבלינקי ומידנק

ןאין מלקט עצמותיהם.

על צדיקים, ענוי עולם

נדיבי עם, הוגי תורה,

בתאי רעל נחנק קולם.

נפלה. כבתה המנורה.

על נהרות דם ובכי

נקמת-ברית בלב שמורה

בקרב גיטו ללא רהי

נחשף העז טמיר-גבורה.

עלי קדוש השם ועם

ועל נקמת דם טהורים

בתעצומות מסרו נפשם

לחמו, נפלו הגבורים.

על שבר עם נשא קינה.

כבולי יגון, עטויי שואה.

הלנצח תאפיל שנאה

ולא תפרש הנגהה?

ראה אלהים, עורי צפד,

נפל לבי שונאי קמים,

הקשיבה שועי, חישה מפלט,

הצילה נפשי מאנשי דמים.

אהרן מירסקי

איך אברא בלבי המספד

איך אברא בלבי המספד ואתיך נשמתי בקינה,

ואבוא בעצבי ורגזי, ואוריד את נפשי ביגונה -

ולבבי לא יחוש מכאוביו, לא ירגיש באשר לו עולל,

נתהמם מהלמות מכותיו, לא ידע עוד עד-מה הוא אומלל.

לא אדע גם פרש לנפשי מה-גדול השברון שהשבר

עם כיער ארזי אלהים מתוך כל-שרשיו נעקר.

גוי גדול על בניו ובנותיו נהפך לכמה דודי דם,

עם ורוח קדשו אם יכו - מה-קינה יש בפי בעדם.

יקום אלוהים בכבודו ויתן את-קולו בקינה,

ויצו בשמים נהי, ובאבל יעטף השכינה,

תחבר בשחקים ה"איכה", ויגד הדבר בה עד-תם,

וישמע ממרום המספד, ואנחנו נשב ונדם.

‎4. הניתן לראות גם בשיר השלישי ("איך אברא בלבי המספד") תפלה? נמק דעתך.

‎5 . למרבה הפלא כמעט לא שולבו קינות על השואה בתפילותינו, התוכל לנמק זאת המסכים אתה לכך?

‎6. עיין בתפלות יום העצמאות (סדור עמ' ‎457-463) מי שברך לחיילי צה"ל (שם עמ' ‎265) ותפלה לשלום המדינה (שם עמ' ‎269). איר נתפסת מדינת ישראל בתפלות אלה? מדוע לדעתך שולבו תפלות אלו בסדור, בעוד שתפלות שמתייחסות לשואה לא שולבו?

בתוך: גיליונות תפילה, מס' ‎3, הוצאת גשר.

doc. no =0028246"