ישראל שוויבר

דודי כהנא

הקדמה

לימוד ההלכה, בבתיה"ס היסודיים ובישיבות התיכוניות, בצורתו הנוכחית, סובל ממספר ליקויים מרכזיים:

‎1. בראש ובראשונה עומדת בעיית ספר הלימוד. ספרי ההלכה הקיימים (קצוש"ע, משנה-ברורה וכו') מהווים אסופה של הלכות הבנויות לפי הוראת, סיגים, אסור, מותר וכו' ואינם בנויים בצורה מתודית. הספר אינו מותאם לגיל הלומד - לא מבחינת תוכן הדברים, ולא מבחינת דרך הצגתם, (שימוש באמצעי עזר, טלויזיה, קלטות וכד'). דבר זה מביא את הלומד הצעיר לכדי שעמום ולעיתים לדחייה מנושא הלימוד ומעולם ההלכה בכלל.

‎2. למרות תפיסתנו כי ההלכה הינה מעשית, ולימודנו אותה הינו ע"מ "לשמור לעשות ולקיים", סובלת היא מנתק מסויים בתחום זה, התלמידים, לרמותיהם וגלאיהם השונים משאירים את הלימוד בתחום העיוני גרידא, ואינם מעתיקים את הנלמד בכיתה לחיי היום-יום. דבר זה נוגע הן מחוסר ההכוונה ע"י המורה, והן מהעובדה שהתלמיד אינו רואה וחש את הקשר ההדוק בין הלימוד והקיום. ההלכה, א"כ, נשארת נחלתם של ספרים קדמונים ולא מופנמת באורח חייהם של הצעירים.

‎3. קשורה בטבורה, ואף מקדימה לבעיה הקודמת - היא בעיית החויתיות. עולם ההלכה רחוק מעולם חויותיו של התלמיד. אשר על-כן, אין הוא מרגיש את ה"עולם" הרחב הזה: אינו נמשך להתעמק בלימוד ההלכה, וממילא אינו חי על פיה.

‎4. גם אם לימודנו יעמוד בזיקה לקיום המעשי, הרי שכאן יצוץ בפנינו מכשול נוסף. כיצד פוסקים? בין שומעי לקחו של המורה מצויים תלמידים מעדות שונות, בעלי מנהגים שונים, והמורה קרוע בין הצורך לתת תשובה פסקנית ויחידה - כדרכה של ההלכה. לבין הצורך להזדהות עם עולמם השונה של אחדים מתלמידיו. יתירה מזאת, הקידמה הטכנולוגית, וההתחדשות היום-יומית בעולמנו זקוקים התיחסות מיוחדת לבעיות הלכתיות אשר צצות תדיר. כאן ניצבים אנו בפני חלל ריק שכן ספרי הלימוד מקובלים אינם עוסקים בכך. יעל המורה לכתת רגליו למקורות חיצוניים (ספרות שו"ת וכד') כדי לתת חשיבה לבעיות אלו.

‎5. מעבר לכל מקצוע אחר בתחומי היהדות - ההלכה, הענין החינוכי הינו חלק בלתי נפרד מהוראת הידע והתכנים. מתוך כך שומה על המורה להשכיל, לחנך לחיי הלכה הן ע"י דוגמא אישית והן תוך כדי הלימוד העיוני השוטף.

השיטה

בעבודת פרוייקט בחרנו בנושא - הלכות קדיש, מטרתנו בעבודה זו להציג עיבוד דידקטי של נושא הלכתי תוך ניסיון לפתור ולו במזער את הבעיות דלעייל.

אוכלוסיית היעד הנה גיל הביניים בישיבה התיכונית (כיתות י' י"א). זאת מתוך הנחה כי דיני תפילה נלמדים במשך ‎12 שנים במספר מחזורים, ובגיל זה לקראת המחזור האחרון נלמדים הדברים בהעמקה יתירה ובד"כ מתוך משנה - ברורה. (יתכן גם מתוך קצוש"ע) אשר על-כן, ההפעלות, הרחבת הנושא, עומקו, אופי ליבונו, מיועדים לגיל זה. מתוך הנחה קיים רגע כל-שהוא להבנת הדברים, שיתקבלו כהוייתם נוכח נתוני הגיל והרמה.

הדרך

המערך הדידקטי של הוראת הקדיש יהיה מורכב מ- ‎4 שיעורים, כאשר כל שיעור יתקוף את הנושא מזווית אחרת ויאירו באור שונה. תקוותנו כי הגוון שטמון בדרך זו: הן מבחינת תוכן ההוראה, הן מבחינת החומרים הנלווים, והן מבחינת אמצעי העזר. ימשוך את התלמיד ללמידה פעילה ומתוך כך אף יביאהו למיצויו של הנושא.

א. השיעור הראשון הינו שיעור פתיחה האמור להוות גירוי לנושא כולו, שיעור זה לא יעסוק כלל בעניינים הלכתיים גרידא אלא יהיה בבחינת הקדמה לבא אח"כ. ע"מ למשוך את התלמיד ולהוציאו משגרת ה"לימוד המשעמם" (עיי"ל הקדמה ‎1) ריכזנו את מירב אמצעי העזר, בשיעור זה. יש להדגיש כי הכל נעשה מתוך עבודה עצמית הן ע"מ לעורר אצל התלמיד הנעה לחקור, הן ע"מ לאפשר פיתוח החשיבה, והן ע"מ להפנים בו כבר מראשית הלימוד את החומר הנלמד ואת הזיקה להלכה בכלל.

מתוך כך חולקה הכיתה לשלוש:

‎I. קבוצה אחת תעסוק בשמיעת קלטת ומילוי שאלון[*]. הן הקלטת והן השאלון מכוונים לצד הרגשי שבנושא. כאשר בנקודה זו תתקיים השוואה, מעניינת, בין התלמידים, המורים, וסתם עוברי אורח שיבחרו אקראית. מטלה זו אמורה לעבוד בעיקר על הצד החוויתי (עיי"ל הקדמה ‎3).

‎II. קבוצה שניה תקבל דף עבודה שיגע בצד המחשבתי של אמירת הקדיש[*]^*.

‎III. קבוצה שלישית תגיע לנושא ממקורות[*]^* שאינם בהכרח דתיים[*]^** ע"מ לקבל היבט קצת שונה טרם הכניסה לתחום ההלכתי.

לאחר פתיחה רב-גונית זו נעבור בשיעור השני להתמקדות ספציפית בקדיש עצמו. יודגש כי במידה ונותר זמן בשיעור הראשון או לחילופין אם ברצון המורה לפרוס את הפתיחה מעבר לשיעור אחד, תיתכן החלפת המטלות בין הקבוצות, כמו כן בפתיחה לשיעור השני תיתכן הרצאה בת מספר דקות של נציג מכל קבוצה על תוכן המטלה ומסקנותיה.

ב. שיעור זה מוקדש למטרת הקניית ידע בסיסי: תרגום הקדיש (חלוקת דף), פרשנותו וחלוקתו (דף עבודה).

בשיעור זה באה לידי ביטוי באופן בולט יותר ההתמודדות העיונית של התלמיד ויכולת ניתוחו באשר הינו מתמודד עם טקסט שזר לו, שלשונו אינה עולה בקנה אחד אף לא עם הארמית המוכרת לו מהגמרא. אגב, ידע בסיסי זה קונה התלמיד ידיעות מתקדמות בנושא: סוגי הקדיש השונים ותוכנם. מקור הקדיש בתנ"ך והתפתחותו במקורות חז"ל.

השוואה בין קדיש לתפילות אחרות (שמ"ע, יקים פורקן, סיום מסכת).

ג. השיעור השלישי הינו פסגת המערך. בהיותו השיעור העוסק בתוקף הדברים - הלכות קדיש

מתוך ספר הלימוד הכתתי: משנ"ב (או קצוש"ע).

חלקו הראשון של השיעור יעסוק בברור סוגי הקדישים השונים, תוכנם, ומקומם בתפילה. הדברים יועברו בשקף אשר יתן המחשה ויזואלית ויסדר את הנושא אצל התלמידים בצורה מובנית, מתוך נתינת עקרונות מנחים לשאלה היכן בא כל סוג של קדיש.

חלקו השני של השיעור יעסוק בניתוח הסוגיא ההלכתית בענין עמידה בקדיש. בכיתה ילמדו המקורות השונים העוסקים בנושא - מתוך המשנה ויאובחנו הדעות השונות.

התלמיד יקשור את הדעות השונות עם העקרונות המנחים כפי שעלו בחלקו הראשון של השיעור. דבר זה ימחיש לו כי ההלכה איננה אסופה סתמית של מקורות (עיי"ל הקדמה ‎1) אלא חומר בנוי שחוט ההגיון השזור בו כשני. אין ספק כי מתודה זו תקרב את התלמיד לעולם ההלכה (עיי"ל ‎1), יתראה לי כי הוא עוסק בדברים בעלי ענין וטעם ולא בקובץ הוראות סתמיות. לסיכום השיעור תובע הכרעת המשנ"ב כאשר כאן יכול המורה לפרוס את היריעה בענין דרך פסיקת ההלכה (עייל הקדמה) [ספרדים - מחבר, אשכנזים -רמ"א, בעלי הלכה אחרונים: חזו"א, משנ"ב וכו'] על המורה להדגיש הדגשה סופית מהי ההלכה למעשה, מתוך כוונה לעבור לעשייתן ולהקפיד על כך בתפילות מעתה ואילך (‎5).

ד. השיעור הרביעי הינו ה"צימוק שבעוגה "! מטרתו מוגדרת בשני מישורים:

א. פתיחת פתח צר לעולמה של ספרות השו"ת (הכרות עם מבנה התשובות, הרקע לשאלות, דמות המשיבים וכו').

ב. הבאת התלמיד לידי הכרה כי תורתנו - תורת נצח היא: ובאמתחתה סופנת היא פתרונות גם לבעיות הבלתי רגילות המתחדשות תדיר (עייל הקדמה ‎4), עצם גילוי זה עתיד להביא את התלמיד לתחושה של קשר בין עבר להווה בין לימוד למעשה וממילא להפנמת ערכיה של עולם ההלכה !

המורה יחלק את הכיתה לשלוש קבוצות שוות כאשר כל קבוצה תקבל הפעלה שונה.

קבוצה א - תקבל את כרטיסיות העבודה (*).

תיתכן עבודה במקביל של מספר ילדים על מערכת כרטיסיות כאשר כל תלמיד (או זוג תלמידים) מקבלים מערכת אחת של ‎4 כרטיסיות.

קבוצה ב - תקבל את הקלטת + שאלון (*).

בקבוצה זו תהיה עבודה במקביל כאשר מספר חברים מופרשים לצורך עריכת הסבר בקרב המורים והעוברים ושבים [(]^*). שאר חברי הקבוצה עסוקים במילוי השאלון תוך דיון, והפרייה הדדית בינם לבין עצמם.

קבוצה ג - תקבל את דף העבודה (*).

כל תלמיד יקבל דף-עבודה ויעבוד עליו באופן אישי.

בשאלות ובבעיות תתאפשר עזרתו של המורה.

ספר עזר שיהיו נחוצים לצורך העבודה (דוגמת ספר החינוך) יבואו לכיתה, ע"י אחד התלמידים מספריית ביה"ס.

לאחר חלוקת הקבוצות וההפעלות השונות יקבע המורה זמן (‎40-45 דק') שעד הגיעו יצטרכו הקבוצות השונות לסיים את מטלותיהן. לאחר מכן יתקיים סיכום כיתתי של כל העבודות כאשר נציג מכל קבוצה בורא את התוצאות / מסקנות/ תשובות נבחרות וכד'. הכל בהנחיית המורה ובכפיפות למידת הזמן העומד לרשותו (אם התלמידים לא יספיקו לגמור עבודתם, תיתכן הארכת העבודה עד סוף השיעור, וניתוח התוצאות בתחילת השעור השני).

א. השלמת הדיון על עבודות הקבוצות מהשיעור הראשון (-אם יהיה צורך בכך).

ב. ‎1. חלוקת דפים: קדיש ותרגומו מתוך סידור קורן

חלוקת דפי עבודה: חלוקת הקדיש והסברו [(]*)

‎2. חלוקת הקדיש לקטעים - עבודה עצמית.

המטלה: מילוי הטור סוג התפילה.

‎3. דיון בחלוקת הקדיש.

תוך כדי הדיון נמלא את הטור "תוכנה" [יש להניח שתעלה החלוקה של סוגי הקדיש

שונים (חצי קדיש, ק' יתום וכו') יובהר שהדיון בכך: יערך בשיעור הבא]

‎4. הרחבות להסברים הבסיסיים (יכתבו בטור השמאלי) .

א. "שמיה רבה" - שני פרושים: הפרוש בצילום הקדיש.

שם יה ע"פ המדרש "אין השם שלח ואין הכסא שלם עד שימחה שמו של עמלק.

ב. "כרעותיה"

"בעולם שברא כרצונו והכף של כרעותיה רפה כדין בג"ד כפ"ת דסמיך אאהו"י וי"א כרעותיה כ' דגושה דכרעותיה קאי על יתגדל ויתקדש שיהא כרצונו ולא על די ברא" (ערוה"ש נ"ו:ב')

ג. "ויצמח פורקניה"

סדור רס"ג רמב"ם - מופיע.

מחזור ויטרי - ירש"י - לא מופיע.

ד. "יהא שמיה רבא מברך וכו'"

דיון קצר בהתפתחות הקדיש.

עיקר הקדיש נוסד ע"פ הפסוק "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי" (יחזקאל ל"ח :כ"ג)

המקורות בחז"ל:

(ברכות ג') הקראת הגמ' "שמעתי בת קול...שגלו מעל שולחן אביהם" לפי מקור זה קדיש תפילה לתיקון חילול ה' בחורבן.

(סוטה מ"ט) הקראת המשנה והגמרא רשב"ג אומר...אמר רבא...וכו " לפי מקור זה קדיש עם לימוד תורה כתיקון לקללה היורדת מאז חורבן הבית.

מהו גרעין הקדיש לפי מקורות אלו ? האם ניתן למצוא מקור לכך בתורה ?

חלוקת הכיתה לטורים.

מטלות לעיון:

‎1. תרגום יונתן בראשית מט' פס' א' - מהי תשובת בני יעקב ?

‎2. פסחים נו האגדה על הסתלקות, שכינה מיעקב - מה ענו בניו ?

‎3. תרגום דברים ו' פס' ד' - מה מקביל שם לברוך שם כבוד מלכותו לאחר ק"ש ?

תשובות צפויות:

‎1,3 - יהא שמיה רבא מבורך.

‎2 - ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

ובעצם

ברוך - יהא מבורך

שם כבוד מלכותו - שמיה רבא

לעולם ועד - לעלם ולעלמי עלמא.

אפשרי חזרה על הפרושים מדוע נאמר הקדיש בארמית.

ה. שמונת השבחים - סכ"ה בקדיש יש עשרה שבחים, שמונה כאן יעוד "יתגדל ויתקדש" כנגד עשרה מאמרות, ועשר דברות שבהם נברא העולם וגם שם שתים ראשונות מפי הגבורה שמונה מפי משה (שבולי הלקט).

ו. "תתקבל צלותהון"

מקביל לבקשת קבלת התפילה, בסוף חלק האמצעיות של תפילת שמ"ע.

ז. "יהא שלמא" - תפילה לשלום.

כמו שמופיע בסופן של הרב מסכתות (ברכות, נזיר, יבמות, תמיד) וכן המשנה

האחרונה בש"ס.

"אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא

השלום שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".

ח. "עושה שלום" - מקביל לעושה שלום בסוף תפילת שמונה-עשרה. כאדם המבקש שלום מרבו.

תפילת שחרית

יתגדל ויתקדש שמה רבא	יתגדל ויתקדש שמו הגדול
בעלמא די ברא כרעותה	בעולם אשר ברא כרצונו
וימליך מלכותה	וימליך מלכותו
ויצמח פרקנה ויקרב משיחה	ויצמיח ישועתו, ויקרב משיחו
בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל	בחייכם ובימיכם ובחיי כל בית ישראל
בעגלא ובזמן קריב	במהרה ובזמן קרוב
ואמרו אמן	ואמרו אמן
יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא	יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים
יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא	יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא
ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא	ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמו של הקדוש ברוך הוא
לעלא מן כל ברכתא	למעלה מכל הברכות
ושירתה תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא	והשירות התשבחות והנחמות האמורות בעולם
ואמרו אמן	ואמרו אמן
על ישראל ועל רבנן	על ישראל ועל רבותינו
ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון	ועל תלמידיהם ועל כל תלמידי תלמידיהם
ועל כל מאן דעסקין באוריתא	ועל כל מי שעוסקים בתורה
די באתרא קדישא הדין (בחו"ל אין אומרים "קדישא")	שבמקום הקדוש הזה
ודי בכל אתר ואתר	ושבכל מקום ומקום
יהא להון ולכון שלמא רבא	יהא לכם ולכם שלום רב
חנא וחסדא	חן וחסד
ורחמי, וחיי אריכי, ומזוני רויחי	ורחמים וחיים ארוכים ומזונות רווחים
ופרקנא מן קדם אבוהון די בשמיא וארעא	וישועה מלפני אביהם שבשמים
ואמרו אמן	ואמרו אמן
תתקבל צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל	תתקבל תפילתם ותחנונם של כל בית ישראל
קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן	לפני אביהם שבשמים ואמרו אמן
יהא שלמא רבא מן שמיא	יהא שלום רב מן השמים
וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל	וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל
ואמרו אמן	ואמרו אמן
עשה שלום /בעשרת ימי תשובה השלום/ במרומיו
הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל
ואמרו אמן

	תוכן התפילה	אופי התפילה הלל, בקשה וכדו.	קדיש
			יתגדל ויתקדש שמה רבה בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה [ויצמח פרקנה ויקרב משיחה] בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקודשא בריך הוא לעלא מן כל ברכתא /בעשרת ימי תשובה: לעלא לעלא מכל ברכתא/ ושירתה תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באוריתא די באתרא קדישא * הדין ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולכון שלמא רבא חנא וחסדא ורחמי,וחיי אריכי, ומזוני רויחי ופרקנא מן קדם אבוהון די בשמיא וארעא ואמרו אמן. תתקבל צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן. יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן. עשה שלום /בעשרת ימי תשובה השלום/ במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.

דוגמא לדף עבודה מלא:

	תוכן התפילה	אופי התפילה	קדיש
בעלמא די ברא כרעותיה האם מתיחס ל"התגדל" או ל"עלמא" (משנ"ב)			יתגדל ויתקדש שמה רבא בעלמא די ברא כרעותה
	שיראה מלכותו ימשיחו בחייכם וביומיכם	בקשה	וימליך מלכותה [ויצמח פורקנה ויקרב משיחה] בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב
			ואמרו אמן. יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא.
	שמונת השבחים	הלל	יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא
	הקב"ה מעל השבחים שהזכרנו לעייל	הלל	לעלא מן כל ברכתא /בעשרת ימי תשובה לעלא לעלא מכל ברכתא/ ושירתה תשבחתה ונחמתא דאמרינן בעלמא ואמרו אמן.
אפשרות השוואה ליקום פורקן.	יהא שלום, חן, וחסד, חיים ארוכים ומזון לכל העוסקים בתורה.	בקשה	על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון וכל מאן דעסקין באוריתא די באתרא קדישא *הדין ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולכון שלמא רבא חנא וחסדא ורחמי, וחיי אריכי, ומזוני רויחי ופרקנא מן קדם אבוהון די בשמיא וארעא ואמרו אמן.
הקדיש כסיום לתפילה - תפילת ש"ע	תפילה לקבלת תפילתם ותחנוניהם של ישראל לפני הקבה	בקשה	תתקבל צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן
השוואה לסיום התפילה	פניית פרידה כבסיום התפילה	בקשה	יהא שלמא רבא מן שמיא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן

הערה: - על התלמידים להצטייד בסידור לקראת השיעור.

- השיעור בנוי על השקף[*]^** - הקדושים השונים ומקומם בתפילה .

א. חזרה על חלוקת הקדיש בדפי העבודה בשיעור השני (עי"ש ב ‎3)

והבהרת החלוקה לסוגי הקדיש.

‎1. [חצי] קדיש (עפ' ערוה"ש, זהו הקדיש המקורי ושאר הקדישים נקראו בהתאם).

היכן בתפילה נאמר "קדיש" ?

הורדת רובד מס' ‎1.

מה משותף למקורות אלו ?

הורדת רובד מס' ‎2.

בנוסף לכך "ולעולם אומר ש"ז קדיש קודם כל תפילה ולאחריה" (רמב"ם תפילות כל השנה).

‎2. קדיש תתקבל.

היכן נאמר ?

הורדת רובד מס' ‎3.

מה משותף למקומות אלו ?

הורדת רובד מס' ‎4 .

בשחרית נאמר לאחר "ובא לציון".

א. שלא יברכו העם קודם "ובא לציון" ויבואו לזלזל בו.

ב. יש בקשות ב"ובא לציון".

בר"ח וביום שיש בו מוסף.

- להיכן עובר "קדיש תתקבל"

- כשאפשר להקדימו ולהצמידו ל"תפילה " עושים זאת.

‎3. קדיש דרבנן.

היכן מקומו בתפילה ?

הורדת רובד ‎5.

מה הכלל ?

הורדת רובד ‎6.

חזרה למקור בסוטה מט. על מקומו של הקדיש לאחר סיום הלימוד.

‎4. קדיש יתום.

היכן נאמר?

הורדת רובד ‎7.

הקדיש הוא ענין גדול ובזה מזכים להמת הן להצילו מגיהנם והן להעלותו במעלות. אך עיקרי הקדישים הם מה שבתוך התפילה אבל קדישים שאחר עלינו ושיר של יום אינם אלא בשביל הקטנים אבל מי שיכול להתפלל לפני העמוד יגיד הקדישים שבתוך התפילה שהם העיקרים ושאחר התפילה יניח לקטנים ולא יגזול אותם ורבים מעמי הארץ טועים לומר דעיקר הקדיש הוא מה שאחר התפילה ונקרא קדיש יתום ואינם יודעים בין ימינם לשמאלם. ערוך השולחן (שע"ו י"ב) -

מהו קדיש יתום ?

מדוע הונהג קדיש זה ?

מי צריך לאומרו ומי לא ?

ב. ניתוח "סוגיא הלכתית - דין עמידה בקדיש - ע"פ עקרונות מנחים העולים מחלק א של השיעור (הספר העומד בפני התלמידים הינו משנה ברורה).

- עיין ברמ"א ס' נ"ו סעיף א' האם יש לעמוד בקדיש? מדוע? (תן דוגמאות נוספות לדבר שבקדושה)

- מה דעת המהרי"ל (מובא ב"באר היטב" פ"ק ד' בשם הט"ז) האם יש לעמוד בקדיש?

- מה דעת בעל "הכוונות" ? (מובא ב"באר היטב" שם).

כיצד משתלבות הלכות אלו עם הנלמד בחלקו הראשון של השיעור - מיקום הקדיש בתפילה (שקף)

- דעת המהרי"ל: קדיש שתופסו בישיבה - יושב וכו'	הקדיש כסיום קטע
- דעת הרמ"א: צריך תמיד לעמוד בדבר שבקדושה.	הקדיש עומד כקטע בפני עצמו
- בעל ה"כוונות": בקדיש תתקבל צריך לעמוד.	קדיש תתקבל מסיים את שמונה עשרה ויש לעמוד בו כבתפילה עצמה.

מהי דעת המשנה ברורה (ס"ק ח') להלכה?

יש לחוש לדברי המחמירין. ונלמד מעגלון מלך מואב שקם לדבר ה'.

א. פתיחה: סקירה כללית לספרי שו"ת.

- סיבת התפתחותם: חוסר התייחסות למקרים ספציפיים ומורכבים בהלכה הרגילה.

- מבנה תשובה:

- הצגת השאלה

- דיון במקורות במסורות וראשונים.

- קישור בין הבעיה הספציפית לדיון בראשונים.

- הסבר שיקולי התשובה.

- סיכום.

ב. תשובת הרב עוזיאל. (חלוקת דפים) הצגת אישיותו של הרב עוזיאל. (עפ"י אנציקלופדיה)

- מה השאלה המופנית לפוסק? סעיפים א' ב' בשאלה.

- דיון ראשוני מה דעת התלמידים, מה צריכים להיות השיקולים במתן תשובה לעניין.

- קריאת הקטע השני. כיצד מתייחס הרב עוזיאל לשאלה.

- קריאה עצמית של הפיסקה "והנה" ודיון בתשובתו לגבי ? "לשם זימרה ושעשוע".

- קריאה ודיון בשאלת יציאת ידי חובה בשמיעת דבר שבקדושה ממכשיר הקלטה.

- הצבעה על סיום וסיכום התשובה.

ג. תשובת ה"ציץ אליעזר" (חלוקת דפים)

- עיין במסגרת עמ' קכג: מהי דעת ה"ציץ אליעזר" ביחס לשאלה במשפטי עוזיאל

- מה השאלה הנדונה?

- מה התשובות שנותן לכך ה"ציץ אליעזר"? (במקומות המודגשים בקווים).

- עיין בקטע ח' ובקטע יב' מה הנימוק העיקרי לתשובתו.

רשימה ביבליוגרפית

טור או"ח פי' נה-נו.

ב"י או"ח פי' נה-נו.

שו"ע או"ח פי' נה-נו ונושאי הכלים שם.

ערוך השלחן או"ח פי' נה-נו.

עולם התפילות, הרב מונק, עמ' קצב.

נתיב בינה, הרב יעקובסון, פרק ראשון עמ' ‎365.

עלון שבות, ‎113, בני גזונדהייט עמ' ‎128.

עלון שבות, ‎106, אפרים הליבני, "מקום הקדיש בתפילה" עמ' ‎4.

"הקדיש" דויד פרי-חן, הוצאת משרד החינוך. (נעזרנו בהצעותיו של בעל מאמר זה בעיקר בהכנת שיעור הפתיחה.)

[**] מחשבת הקדיש - ‎0028381-3

[**] מקורות - ‎0028381-6

[***] פתיחה לקדיש - ‎0028381-5

[(*)] יתכן כי השאלון והקלטת הנוכחיים מורכבים ועמוסים מידי למשאל רחוב. אשר על-כן, לעו"ש הייתי משמיע רק את פתיחת הקדיש של היינוביץ בתוספת שאלה ‎5: כ"כ תיתכן אפשרות של חיבור שאלון מיוחד למורים ע"י התלמידים עצמם.

[(*)]המורה ידגיש שהקדיש המופיע בדף אינו אלא קיבוץ של סוגי הקדיש כולם, (ואינו מופיע לעולם במתכונת הדף ).

[***] שקף בשכבות - ‎0028381-2