(א)רשימת מקורות למצות השמיטה מן התורה:
(1) ויקרא פרק כה פסוקים א-ז ; יא-יב ; יט--כב.
(2) שמות פרק כג פסוקים י-יב.
(3) שמות פרק לד פסוק כא.
(4) דברים פרק טו פסוקים א-ד ; ט-יא.
(ב) מתוך עיון במקורות עולה שדיני השמיטה כוללים 4 צווים שונים :
(1) שביתת הארץ- שתשבות הארץ מעבודת השדה וצמיחותיה.
(2) השמטת היבול- להפקיר כל תנובות השדה והאילנות באותה שנה.
(3) קדושת הפירות- לנהוג קדושה בפרות וביבול.
(4) שמיטת כספים- לותר על כספים המגיעים לך בסוף השנה השביעית.
עבודת בית: ערוך טבלה במחברתך ופרט בה את דיני השמיטה השונים, המקור והפסוק :
לדוגמא:
| דין השמיטה | המקור | הפסוק (צטט) |
| שביתת הארץ. | ויקרא כה ,ב _________________________ ויקרא כה, ד |
"ושבתה הארץ שבת ל-ה'. _____________________________________ "ובשנה השביעית שנת שבתון יהיה לארץ שדך לא תזרע" |
| קדושת הפרות | ויקרא כה, יד | "כי יובל היא קודש תהיה לכם". |
הערה: אנו לא נעסוק בכל פרוט מצות השמיטה אלא נתמקד בדין השמיטה בה עוסק פרקנו.
(ג) קרא פרק טו פסוקים א-ד; ט-יא והתייחס לנקודות הבאות:
(1) באיזה דין מדיני השמיטה עוסק פרקנו? _____________________________
(2) קיימת סתירה ברורה בין פסוקים ד' ו-יא. מהי?
___________________________________________________________________
תרץ את הסתירה -(העזר ברש"י פס' ד)-
___________________________________________
_______________________________________________________________________
[(שאלת רשות)- הוכח מהפסוקים את תרוצו של רש"י!]
(3) באורי מילים קשות:
(באור המילים עפ"י מלון אבן שושן)
שמיטה- ותור, נטישה
שמוט- ותר
משה-תביעת מלוה מלווה
ישה- יתבע חוב
יגש-ילחוץ, ידחוק
והעבטת- הלוואה במשכון
(4) מדוע קטעו את מצות השמיטה העוסקת בעניני כספים ע"י הכנסת מספר פסוקים (ה-ח) המפרטים מצות נתינת צדקה? (ענה תשובתך לאחר למוד כל הנושא):
___________________________________________________
___________________________________________________________________________________
שמיטת כספים
בענין שמיטת כספים מעורבים שני צדדים : מלוה-לווה.
(א). התורה נותנת הוראת כיצד על המלווה לנהוג: צטט:
____________________________________________
____________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________
פרוט הציווי:
(א) לשמוט (=לותר) על ההלואה.
(ב) שלא ליגוש.
-היכן מוזכר הביטוי "נוגש" בפעם הראשונה בתורה?
המקור:
___________________________________________________________________________.
הפסוק:
___________________________________________________________________________.
הקשר: התורה מזכירה לעם בדרבנה אותו למעשי חסד - את נוגשיו.
(ג) שלא ימנע מלהלוות קודם שנת השמיטה-
הפסוק: "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל
-באיזה פרק ובאיזה נושא הזכרנו בעבר את הביטוי "בליעל" ?
הפרק - _________________ הנושא - ____________________
מהו הקשר בין הנושאים?
בעל תורה תמימה- (מבאר את הקשר וכמו כן מביא טעם למצות שמיטת כספים)
"ענין ההתדמות של שמיטת כספים לעבודת כוכבים כי ענין כל הצדקות שבתורה לקט שכחה ופאה וכדומה הוא לידע שכל מה שיש לאדם אנוש לו בהחלט ורק באים בעזר וסיוע מהקב"ה ולאות על אמונה זו מפרישים צדקות שונות .
אבל זה שמעלים עיניו מן הצדקה הוי כמו שכופר בהשגחת ה' יתברך וסיועו ואומר שכוחו ועוצם ידו עושה לו טובו וממונו. ואם כן הוא כעובד עבודת כוכבים".
(ב) הלווה - האם ישנה הוראה בתורה כיצד עלינו לנהוג? __________________
מסכת שביעית פרק י' משנה ט'- "כל המחזיר חוב שעברה עליו שביעית (=שמיטה), רוח חכמים נוחה הימנו".
כיצד מצפים שהלווה ינהג?
______________________________________________________________
_________________________________________________________________________________
הערה חשובה: אין מצות שמיטה ויובל נוהגות מן התורה אלא כשארץ ישראל מחולקת וכל ישראל יושבים על אדמתם וכל שבט מכיר את נחלתו. לפיכך בטלו מן התורה כל דיני השמיטה ויובל בזמן שגלו עשרת השבטים. ואף על פי כן קבלו על עצמם לקדש שמיטה בלבד מדרבנן ולא קבלו לקדש גם יובל, מכיון שלא יכלו לעמוד בכך לבטל את עבודת האדמה שנתיים רצופות.
סקירה היסטורית: במרוצת הדורות התפתח מצב בו נמנעו חוגים גדולים מקרב בעלי ההון להלוות לעניים למרות אזהרות התורה וכתוצאה מכך הוחטאה המטר העיקרית שהיא מתן הלוואות לנצרכים וע"י כך נמנעה מהעניים היכולת לשקם את עצמם באמצעות הלוואות לטוח ארוך היות והעשירים חששו לבטול החובות.
חשש כזה עמד לנגד עיניו של הלל הזקן אשר שימש בנשיאות כמאה שנה לפני חורבן בית שני והוא תקן את שטר הפרוזבול שהוא עוקף למעה את בטול החוב.
בתקנת הפרוזבול והשלכותיה נעסוק בעז"ה בהרחבה בשעור הלכה.