יאיר יניב

פרשת משפטים

שמות כא, א-כז

הקדמה

‎1) א. עיין ברש"י ד"ה ואלה המשפטים. מה מדגישה המילה "ואלה"?

ב. (א) טעם ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם - כי רצה להקדים להם המשפטים, כי כאשר היה בעשרת הדברות הדבור הראשון בידיעת ה', והשני באיסור ע"ז, חזר וצוה את משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (לעיל כ כב), שתזהירם אתה עוד שיתנו לבם למה שראו ויזהרו במצות האלו שצויתים, כי אתם ראיתם, כנגד דבור אנכי, ולא תעשון אתי כנגד לא יהיה לך, להשלים ענין ע"ז, ואלה המשפטים כנגד לא תחמוד, כי אם לא ידע האדם משפט הבית או השדה ושאר הממון יחשוב שהוא שלו ויחמדהו ויקחהו לעצמו, לפיכך אמר תשים לפניהם, משפטים ישרים ינהיגו אותם ביניהם, ולא יחמדו מה שאינו שלהם מן הדין.

(רמב"ן שמות פרק כא פסוק א )

המשפטים , למעלה הורה להם סדר יראתם מכאן ואילך מורה להם סדר הדינים. ד"א למעלה כתב האזהרות: לא תרצח, לא תנאף וכו' (שם כ יב ), ולא לפי העונשים אם יעבור איש עליהם, חזר ופירש מה עונשן.

(חזקוני)

מהו היחס בין הדיברות לפרשת משפטים, ע"פ הרמבן ולפי החזקוני?

ג. אבן עזרא אומר:

ואלה המשפטים אחר שאמרו ישראל למשה: דבר אתה עמנו (שמות כ, טז), אמר השם למשה בגשתו אל הערפל: כה תאמר אל בני ישראל (שם, יח). והחל להזהיר על אלהי הזהב, ושיכרית ברית עמהם ברדתו, שהשם לבדו יהיה להם לאלהים. והורהו המשפטים והמצות, שיאמר להם אם יקבלום אז יכרות להם ברית. ואמר לו בסוף אלה התנאים פרשת הנה אנכי שולח מלאך לפניך (שמות כג, כ). ועיקר הפרשה להשמיד עבודת גלולים מארצם בהכנסם שם.

(אבן עזרא שמות פרק כא פסוק א )

מהו הסדר של הפרשיות?

‎2) עיין ברש"י ד"ה אשר תשים לפניהם כיצד יש ללמד תורה?

ב- יא - עבד עברי ואמה עבריה

‎3) א. מהם שני הסוגים של עבד עברי על פי הרמב"ם?

עבד עברי האמור בתורה זה ישראלי שמכרו אותו ב"ד על כרחו או המוכר עצמו לרצונו, כיצד גנב ואין לו לשלם את הקרן ב"ד מוכרין אותו כמו שאמרנו בהלכות גניבה, ואין לך איש בישראל שמוכרין אותו בית דין אלא הגנב בלבד, ועל זה שמכרוהו ב"ד הוא אומר כי תקנה עבד עברי, ועליו הוא אומר במשנה תורה כי ימכר לך אחיך העברי, מוכר עצמו כיצד זה ישראל שהעני ביותר נתנה לו תורה רשות למכור את עצמו שנאמר כי ימוך אחיך עמך ונמכר לך ואינו רשאי למכור את עצמו ולהצניע את דמיו או לקנות בהם סחורה או כלים או ליתנם לבעל חוב אלא אם כן צריך לאכלן בלבד, ואין אדם רשאי למכור את עצמו עד שלא ישאר לו כלום ואפילו כסות לא תשאר לו ואח"כ ימכור את עצמו.

(רמב"ם הלכות עבדים פרק א הלכה א)

ב. לאחר כמה זמן משתחרר העבד?

ג. מדוע נכתבה פרשת עבד עברי ראשונה ?

(ב) כי תקנה עבד עברי - התחיל המשפט הראשון בעבד עברי, מפני שיש בשילוח העבד בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים הנזכר בדבור הראשון, כמו שאמר בו (דברים טו טו) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך ה' אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום. ויש בה עוד זכר למעשה בראשית כשבת, כי השנה השביעית לעבד שבתון ממלאכת אדוניו כיום השביעי. ויש בה עוד שביעי בשנים שהוא היובל, כי השביעי נבחר בימים ובשנים ובשמטות, והכל לענין אחד, והוא סוד ימות העולם מבראשית עד ויכלו. ולכן המצוה הזאת ראויה להקדים אותה שהיא נכבדת מאד, רומזת דברים גדולים במעשה בראשית:

(רמב"ן שמות פרק כא פסוק ב)

‎4) מהו דינו של עבד הנמכר כשהוא נשוי, ומהו דינו של עבד הנמכר כשאינו נשוי ואדוניו נתן לו אשה?

‎5) מה עושים לעבד המעוניין להשאר בבית אדוניו לאחר שש שנים?

‎6) עיין ברש"י ד"ה "ורצע אדוניו את אוזנו"

א. מדוע רוצעים דווקא את האוזן?

ב. מדוע עושה זאת דווקא ליד הדלת והמזוזות?

‎7) עיין ברש"י ד"ה "לא תצא כצאת העבדים"

א. מה פירוש "כצאת העבדים"?

ב. כיצד יוצאת האמה? (עיין גם בפסוק ח - "והפדה" וברש"י!)

‎8) מהו הדין המקרים הבאים: א. האדון אינו מעונין לשאת את האמה.

ב. האדון רוצה להשיאה לבנו.

‎9) מהו הדין אם לא עשו לה שלוש אלו?

יב-יז דיני נפשות

‎11) מהו ההבדל במקרה ובדין-בין פסוק יב לפסוק יג?

‎12) "והאלוקים אנה לידו" מדוע האל מזמן לידו? עיין ברש"י!

‎13) מהו הניגוד בין פסוק יג לפסוק יד'?

וזה הפך הפסוק הראשון, כי בעבור שהשם אנה לידו, שם לו מקום לנוס שם. וההורג בזדון אין לו מקום לנוס, כי ממקום קדוש ילקח למות. (אבן עזרא - הפירוש הקצר שמות פרק כא פסוק יד )

יח-כז נזקי גוף

‎14) א. מהו הדין של דאם שהיכה את חברו ולא הרגו?

ב. מה הוא צריך לשלם?

ג. עיין בפסוקים כ"ד-כ"ה וברש"י פסוק כ"ד -איזה תשלום הפסוק מוסיף?

‎15) מהו דינו של אדם שהרג את עבדו? מהו ההבדל בין פס' כ' לכ"א?

‎16) מה דינו של אדם שהרג את עבדו של חברו? (רש"י ד"ה לא יוקם כי כספו הוא)

‎17) מה דינו של אדם שגרם לאישה להפיל את הולד?

‎18) "ונתתה נפש תחת נפש" עיין ברש"י נהי מחלוקת רבותינו?

שמות כא, כח- כב, יד.

כא, כח- לו השור והבור

‎1) עיין ברש"י ד"ה וכי יגח - הסבר!

‎2) א. מהו דינו של "שור תם" (שלא הועד בבעליו)?

ב. מהו דינו של הבעלים?

‎3) א. מהו דינו של שור מועד (שור שנגח) ?

ב. מהו דינו של הבעלים עיין ברש"י בתחילת פס' ל'!

‎4) א. מהו דינו של שור מועד שנגח עבד כנעני או אמה עבריה?

ב. מהו דינו של הבעלים?

‎5) מה דינו של הפותח בור שנפל לתוכו שור או חמור?

‎6) עיין ברש"י ד"ה שור או חמור-מדוע נכתבו דווקא שור או חמור?

‎7) מהו הדין של שור תם שנגח ומהו הדין של שור מועד שנגח שור?

כא, לז - כב, ג -דיני גניבה

‎8)א. מהו הדין של גנב שטבח ומכר

ב. חמשה בקר וגו' - אמר רבן יוחנן בן זכאי חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפו, משלם חמישה, שה שנושאו על כתפו, משלם ארבעה הואיל ונתבזה בו. אמר רבי מאיר בא וראה כמה גדולה כחה של מלאכה, שור שבטלו ממלאכתו משלם חמשה שה שלא בטלו ממלאכתו ארבעה:

(רש"י שמות פרק כא פסוק לז)

ועונש השור חמור בעבור שני דברים. האחד כי גניבת השה קלה, והוא ישיאנו בסתר. והשני כי בשור יחרוש האדם ובהגנב שורו יזיקנו רב.

(אבן עזרא)

* מדוע ישנו הבדל בין שור לשה?

ג. מהו דינו של גנב שלא טבח ומכר?

‎9) רמב"ם הלכות גניבה פרק ז

הלכה ז; עושה אדם מדותיו סאה וחצי סאה ורביע סאה וקב וחצי קב ורובע הקב וחצי הרובע ושמין הרובע, אבל לא יעשה קביים שלא תתחלף ברובע הסאה שהוא קב ומחצה. וכן במדות הלח עושה הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין ולוג וחצי לוג ורביעית ושמין ואחד משמונה בשמינית, ולא אסרו לעשות שלישית הין ורביעית הין אף על פי שמתחלפין זה בזה הואיל והיו במקדש מימות משה רבינו.

הלכה ח; אחד הנושא ונותן עם ישראל או עם הגוי עובד עבודה זרה אם מדד או שקל בחסר עובר בלא תעשה וחייב להחזיר, וכן אסור להטעות את הגוי בחשבון אלא ידקדק עמו שנ' +ויקרא כ"ה נ'+ וחשב עם קונהו אע"פ שהוא כבוש תחת ידיך, קל וחומר לגוי שאינו כבוש תחת ידיך, והרי הוא אומר +דברים כ"ה ט"ז+ כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה כל עושה עול מכל מקום.

הלכה ט; וכן במדת הקרקע אם הטעה את חבירו במשיחת הקרקע עובר בלא תעשה שנ' לא תעשו עול במשפט במדה, במדה זו מדת הקרקע, וכן הוא ענין פסוק זה לא תעשו עול במשפט מדת קרקע ולא במשפט המשקל ולא במשפט המדה אפילו מדה קטנה כמשורה.

הלכה י; בני חבורה המקפידים זה על זה שהחליפו חלק בחלק או לוה ממנו מאכל והחזיר לו עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לוין ופורעין ביום טוב.

א. מהו ההבדל במקרה ובדין בין פס' ב' לפסוק ג'?

ב. מדוע מותר להרוג את הבא במחתרת?

ג. מדוע אסור לבן להרוג את אביו הבא עליו במחתרת?

‎10) "אין לתו דמיה" - * אין זו רציחה הרי הוא כמת מעיקרו

* דמים לו כחי חשוב ורציחה היא אם יהרגנו בעל הבית. (רש"י)

* אין על הורגו שפיכות דמים ( אבן עזרא)

מה פירוש המושגים "דמים לו" ו"אין לו דמים" לפי רש"י ולפי אבן עזרא?

כב, ד-ה - מבעה והבער

‎11) מה פירוש "בעירה"?

‎12) מהו הדין המופיע בפס' ב?

כב, ו-יד - ארבעה שומרים

‎13) עיין ברש" פס' ט' במי מדובר בפסוקים ו-ח, ובמי מדובר בפסוקים ט-יב?

‎14) א. מהו דינו של שומר חנם שנגנב ממנו הפיקדון?

ב. מהו דינו של שומר חנם שהפיקדון שבידו נאנס?

ג. מהו דינו של שומר חנם שגנב את הפיקדון (רש"י פס' ח' ד"ה ישלם שנים לרעהו)

‎15) אשר יאמר כי הוא זה -הסבר "לפי פשוטו" (רש"י ד"ה אשר יאמר כי הוא זה)!

‎16) א. מהו דינו של שומר שכר שנגנב ממנו הפיקדון?

ב. מהו דינו של שומר שכר שהפיקדון בידו נאנס?

‎17) א. מהו דינו של שואל שנגנב ממנו הפיקדון?

ב. מהו דינו של שואל שהפיקדון שבידו נאנס ובעליו אינו עמו?

ג. מהו דינו של שואל שהפיקדון שבידו נאנס ובעליו עמו?

‎18) מהו דינו של שוכר? עיין ברש"י ד"ה אם שכיר הוא!

שמות כב, טו - כג, ט

כב, טו-טז - דין מפתה

‎1. "יפתה" - הסבר לפי רש"י ולפי הרמב"ן!

‎2. מהו דינו של המפתה: א. כשהאב מוכן לתת את בתו?

ב. כשהאב אינו מוכן לתת את בתו?

כב, יז-יט - דינים נגד מנהגי אלילות

‎3. בפסוקים אלו מובאים שלושה מנהגי אלילות. מהם, ומה דין עושיהם?

‎4. עיין ברש"י בפסוק יט ד"ה לאלהים (ברש"י: חטף=שוא, פתח=קמץ).

באיזה אלהים מדובר? (בלשון יותר פשוטה כותב הרשב"ם! )

כב, כ-כו - היחס לגרים, לאלמנות, ליתומים ולאביונים

‎5. המכילתא אומרת:

וגר לא תונא; ולא ותלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים, לא תוננו, בדברם, ולא תלהצנו, בממון, שלא תאמר לו אמש היית עובד לבל קורס נבו, והרי חזירים בין שיניך, ואתה מדבר מילין כנגדי ;

מהי אונאת דברים ומהי אונאת ממוך?

‎6. א. רש"י אומר: (כא) כל אלמנה ויתום לא תענון. הוא הדין לכל אדם, אלא

שדיבר הכתוב בהווה לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם.

מדוע דיבר הכתוב דווקא על אלמנה ויתום?

ב. הרמב"ן מסביר:

(כא) וטעם כל אלמנה אפילו עשירה בעלת נכסים, כי דמעתה מצויה ונפשה שפלה.

מה הוסיף הפסוק "כל אלמנה"?

‎7. (כב) אם ענה תענה אתו, הרי זה מקרא קצר, גזם ולא פירש ענשו, כמו: לכן כל הורג קין (בראשית ד טו),גזם ולא פירש ענשו אף כאן: אם ענה תענה אותה לשון גזום, כלומר סופך ליטול את שלך, למה, כי אם צעק יצעק אלי וגו'. (רש"י)

אבל יתכן שיהיה כי במקום הזה כמו אם, שהוא אחד משימושין שלו אם יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו, והכפל לנחוץ הענין וחיזוקו, כדרך המבלי אין קברים (לעיל יד יא), הרק אך במשה (במדבר יב כ). והנכון בעיני כי יאמר אם ענה תענה אותו רק אם צעוק יצעק אלי בלבד מיד אשמע צעקתו איננו צריך לדבר אחר כלל, כי אני אושיענו ואנקום אותו ממך,

(רמב"ן)

הסבר את המילים "אם ענה תענה אותו"!

ב. "כי אם צעוק יצעק אלי" - מהו תפקיד המילה "כי" לפי שניהם?

‎8. רש"י ד"ה "אם כסף" - הסבר!

‎9. א. הסבר: א. "לא תהיה לו כנושה". ב. "לא תשימון עליו נשך".

ב. (כד) לא תהיה לו כנושה, כשיגיע זמן הלואה וגבות אל תדחק אותו לקחת משכון כדכתיב והנושה בא לקחת וגו' (מ"ב ד א), או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו (ישעיה נ א). כל נושה כשמגיע הזמן בא לקחת משכון. לא תשימון עליו נשך, למען הרחיב את זמנו. (רשב"ם)

(כד) לא תהיה לו כנושה, הוא המלוה, יאמר שלא תהיה לו כמלוה שהוא כמושל ללוה כענין שכתוב ועבד לוה לאיש מלוה (משלי כב ז), אבל תהיה לו בכל דבר כאילו לא לוה ממך לעולם, ולא תשים עליו נשך שהוא נשך כסף נשך אוכל, אבל תהיה ההלואה אחיו חסד. לא תטול ממנו תועלת כבוד ולא תועלת ממון. (רמב"ן)

מה הקשר בין נושה לנשך?

‎10. מדוע צריך להחזיר לעני את המשכון בבוקר? (מה יהיה הדין בכסות לילה?)

‎11. רשב"ם אומר:

(כו) ושמעתי כי חנון אני, אע"פ שמן הדין יש לו משכון ואינו

חייב להחזירו אלא לפנים משורת הדין ולא היה לי לשמוע

צעקתו אם לא מפני שרחום וחנון אני. אבל למעלה אצל אלמנה

ויתום לא תענון שכתוב שמוע אשמע צעקתו (פסוק כב), הואיל

ומן הדין שומע הקב"ה צעקתו, לפיכך לא כתב שם כי חנון אני.

הסבר!

כב, כז-ל - היחס לא-ל ולראשי החברה

‎12. "א-להים לא תקלל" - רש"י אומר שאסור לקלל שנים. מיהם? (עיין גם בפרק כא פסוק ו')

‎13. מהם "מלאתך ודמעך"?

‎14. בבהמה נאמרו שני דינים: אחד - שמונה ימים לאחר לידתה, ואחד - שלושים יום לאחר לידתה. מהם הדינים?

‎15. "ואנשי קדש תהיון לי, ובשר בשדה טריפה לא תאכלו" - מה הקשר בין שני חלקי הפסוק? (רש"י)

כג, א-ט - דיני צדק

‎16. הרשב"ם אומר: כג מ)לא תשא שמע שוא [וגו'] כמו שהעד מוזהר לא תענה

ברעך ער שקר (לעל כ יב) כמו כן הדיינין מוזהרין שלא לקבל

עדות ולשמוע שקר אלא ודרשת וחקרת (דברים יג טו) ואפלו

אס יש שני עידי שקר, אל תצטרף עמהם להעיד כמותם ואעפ"י

שיגמר [הדין] עי פיהם כי אין מכחישם.

מהו ההבדל בין "לא תענה ברעך עד שקר" ל"לא תשא שמע שוא"?

‎17. "לא תהיה אחרי רבים לרעות ולא תענה על רב לנטות אחרי רבים להטות" .

א. מהי הבעיה בפסוק?

ב. מהם שלושת פתרונותיו של רש"י - דרשת חכמינו, אונקלוס ופשוטו של מקרא?

‎18. מדוע השבת אבידה והעזרה לחמור נאמרו דווקא בשונא?

‎19. אלו דינים נאמרו לדיינים בפסוקים ו-ח?

שמות כג, י-לג

י - יט

‎1. מהי מצות השמיטה?

‎2. מדוע נכתב הציווי של השבת גם כאן? (רש"י)

‎3. אבן עזרא אומר על פסוק י"ד:

ובעבור שמנהג כל עובדי עבודה זרה לזבוח לאלהיהם בימים ידועים, אמר הכתוב 'שלש רגלים'... על כן אמר 'לי', ולא לעבודה זרה.

מה הקשר בין הציווי על שלושת החגים לפסוק שלפניו?

‎4. מהם שלושת החגים, ובאיזו עונה של השנה הם נחוגים?

‎5. מהן שתי המצוות הנוהגות בכל החגים המופיעות בפסוקים אלו?

‎6. אלו שתי הגבלות קיימות ביחס לקרבן הפסח?

‎7. עיין ברש"י בסוף פסוק י"ט - מדוע נכתב האיסור 'לא תבשל גדי בחלב אמו' שלוש פעמים בתורה?

כ - לג

‎9. רש"י הופך את סדר המילים בפסוק כא. מהו סדר המילים לפי רש"י?

‎10. מהי ההבטחה שמבטיח ה' לעם ישראל אם ישמע בקולו?

‎11. מה חייב העם לעשות לאחר שיכבוש את הארץ? מפני איזו סכנה רוחנית מזהיר ה' את ישראל?

‎12. עיין ברמב"ן פסוק כ"ד ד"ה לא תשתחוה. מדוע חוזר הפסוק ומזהיר מפני עבורה זרה? (שתי סיבות!)

‎13. מהן 'משכלה ועקרה'?

‎14. מהי ההבטחה בפסוקים כז-כח?

‎15. מהי הברכה בכך שה' לא יגרש את האויבים מארץ ישראל בשנה אחת אלא 'מעט מעט'?

‎16. מדוע אסור להשאיר את עמי כנען בארץ או לכרות להם ברית?

‎17. "לא תכרת להם ולאלהיהם ברית". מהם שני הפירושים המופיעים ברמב"ן ?

שמות פרק כד

‎1. א. מתי אירעו פסוקים א-ח לפי רש"י (פסוק א')?

ב. אבן עזרא, מפרש: כך א ואל ,משה אמר. כל מה שהזכיר למעלה עד עתה, הם התנאים שיספרם לישראל ואחר כן אמר למשה, אחר שתכרות להם ברית תעלה אלי אתה ואהרן ובניו ושבעים מזקני ישראל שהם הבכורים הקדושים .

מתי אירעו לפי אבן עזרא?

ג. הרמב"ן מסביר:

(א) ואל משה אמר וגו' - פרשה זו קודם עשרת הדברות בארבעה בסיון נאמרה לו, לשון רש"י. ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם, לאחר מתן תורה נאמר לו כן. גם אלו דבריו ז"ל. ואין הפרשיות באות כסדרן ולא כמשמען כלל. ועוד כתיב (להלן בפסוק ג) ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים, שהם המשפטים האלה הכתובים למעלה, שאמר בהם (לעיל כא א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, כי איננו נכון שיהיה על המשפטים שנצטוו בני נח ושנאמרו להם במרה שכבר שמעו וידעו אותם. ולא יאמר "ויספר" אלא בחדשות אשר יגיד: וכבר היטיב לראות ר"א שפירש הענין כסדרו, ואמר כי עד הנה (מלעיל כ כב עד כג לג) ספר הברית. והנה הפרשיות כלן באות כהוגן

(רמב"ן שמות פרק כד פסוק א)

מדוע מסכים הרמב"ן לדעת האבן עזרא?

‎2. מי ניגש אל ה', ומי לא?

‎3. אבן עזרא: ויספר לעם את כל דברי ה' מצות עשה ולא תעשה, שהם כתובים מן אתם ראיתם כי מן השמים (כ, יט) עד סוף כי יהיה לך למוקש (כג, לג) ואת כל המשפטים. אשר שם לפניהם, הם הנזכרים בפרשה הזאת.

א. מה סיפר משה לעם לפי רש"י ולפי האבן עזרא (פסוק ג')?

ב. מדוע ישנה מחלוקת ביניהם (על פי שאלה ‎1)?

‎4. א. מה כתב משה (פסוק ד) לפי רש"י ולפי האבן עזרא?

ב. מדוע ישנה מחלוקת ביניהם (על פי שאלה ‎1)?

‎5. בפסוקים ד-ח מתוארת כריתת ברית בין ישראל לה'. תאר את השלבים שלה !

‎6. מדוע נתחייבו "אצילי בני ישראל" מיתה? (רש"י פסוק י)

‎7. "ויאכלו וישתו" -

א. כיצד מסביר רש"י את המילים הללו?

ב. אונקלוס מתרגם:

והוו חדן בקורבניהון ראתקבלו - והיו שמחים בקורבניהם שהתקבלו

ברעוא כאילו אכלין ושתן. - ברצון כאילו היו אוכלים ושותים.

מהו פירושו של אונקלוס?

ג. אבן עזרא כותב: וטעם ויאכלו וישתו. שירדו שמחים מההר ויאכלו זבחי שלמים שזבחו נעריהם. וישתו בשמחה. ור' יהודה הלוי אמר, כי טעם ויאכלו כי הוצרכו שיאכלו, אעפ"י שנהנו מזיו השכינה. והזכיר זה בעבור משה, שחיה ארבעים יום וארבעים לילה בלא אכילה, ככתוב בפרשה אחרי זאת.

מהם שני הפירושים שמביא אבן עזרא?

‎8. א. מדוע מוסיף רש"י בפסוק י"ב - "לאחר מתן תורה"?

ב. כיצר מפרש אבן עזרא את המילים "עלה אלי ההרה"? מדוע?

‎9. לשם מה נשארו הזקנים, אהרון וחור במחנה?


doc. no =0030971"