ד"ר שמחה פישר

"יחי המלך שלמה"

(מל"א פרקים א'-ב')[*]

תקצי ר

היחידה הראשונה בספר מלכים עוסקת בחילופי השלטון בבית דוד . התהליך לא היה קל ופשוט. היו בו מצבים קריטיים שיכלו בנקל להסתיים במלחמת אחים ובשפיכות דמים מיותרת.

אדוניה, על פי סדר הירושה, הוא כעת הבן הבכיר ביותר מבין כל בני דוד החיים. כאשר הוא רואה את מצבו הבריאותי של דוד הוא מחליט לפעול ולא לחכות למותו של דוד. הוא נוקט בהתארגנות מהירה, ובעזרת אנשי שלטון מובהקים הוא מבקש לקבוע עובדות בשטח.

נתן הנביא מתכנן במהירות צעדים נגדיים כדי לסכל את תכניות אדוניה.

הכתוב מוביל אותנו ממקום למקום ומאירוע לאירוע ומתאר לפנינו את ההתחדשויות. בסופו של יום אנו משתתפים בטקס הכרזת שלמה המלך על ישראל.

הצעתנו הדידקטית היא להכין תרשים זרימה של כל ההתרחשויות של אותו יום, ולהציע לתלמידים (בקבוצות עבודה) להשתתף באחת מן התחנות בלבד ולמסור מידע מדויק ומלא על מה שאירע בתחנתם (בגלוי ומתחת לפני השטח). בדרך זו נראה לנו שיתבררו כל העניינים החשובים והראויים לתשומת לבנו.

מבוא

ספר שמואל מסתיים בתיאור האירוע בגורן ארונה היבוסי. דוד קונה את הגורן, בונה מזבח לה', מעלה עולות ושלמים והמגפה נעצרת. ובדברי הימים למדנו שדוד קרא לה' והוא ענהו, וירדה אש מן השמים על מזבח העולה (דהי"א כ"א, כו). כך נתגלה לדוד מקום המקדש. אך לא דוד יהיה זה אשר יבנה את בית המקדש. משימה זו הוטלה על זרעו וממשיך מלכות בית דוד - שלמה.

היחידה שלנו מתארת את תהליך חילופי השלטון בבית דוד. התהליך היה לא קל ולא פשוט, והיו בו מצבים קריטיים שיכלו להסתיים במלחמת ירושה ובשפיכות דמים.

דוד המלך לפי האמור בפתיחת הספר מפסיק למעשה לתפקד כמלך. בגלל מחלתו הוא כמעט אדיש למה שמתרחש, ואין הוראות ברורות לגבי היורש שצריך למעשה להתחיל בהכנות להכנס לתפקיד של מלך ישראל. אמנם בדברי הימים למדנו שכבר נאמר לדוד ע"י ה' אם באמצעות נתן הנביא ואם בצורה ישירה לו בעצמו כדברים האלה : "הנה בן נולד לך והוא יהיה איש מנוחה והניחותי לו מכל אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו ושקט אתן על ישראל בימיו" (דה"א כ"ב, ט), מכאן משמע שדוד יודע ובטוח בהמשך מלכותו. אך לא ברור כלל אם אנשי החצר, הפקידות והקצונה הבכירה אכן יודעים ומודעים להבטחה אלקית זו. אם לא נקבל הנחה זו, קשה יהיה להבין את הצטרפות של כל הנזכרים לתכניתו של אדוניהו (שידובר עליה להלן). מכאן שסביר להניח שההבטחה הנ"ל טרם פורסמה אם מפאת גילו הצעיר של שלמה ואם מסיבה אחרת כלשהי.

ביחידה ראשונה זו - ארבעה חלקים. היחידה בנויה מרצף של ארבעה חלקים המביאים אותנו לבסוף לחילופי השלטון, נפרדים מדוד "והממלכה נכונה ביד שלמה" (מלכ"א ב', מו). החלקים הם :

א. הרקע למאבק על הירושה (פרק א', א-ד).

ב. כשלון אדוניהו לתפוס את המלוכה והכרזת שלמה כיורשו החוקי והבלעדי של דוד (פרק א', ה-נג).

ג. דברי הפרידה והצוואה המלכותית-מדינית-פוליטית של דוד לשלמה (פרק ב', א-יב).

ד. ביצוע הצוואה והסרת המכשולים ומוקדי הכוח עד שהממלכה נכונה ביד שלמה הן במישור הפנימי המשפחתי, והן במישור הלאומי[‎1] .

להלן נתייחס לכל אחד מן החלקים. נתמקד רק באותם הנושאים שנראים לנו כמרכזיים ולכן אין לדלג עליהם במהלך השיעורים[‎2].

היחידה נלמדת בדרך אינטנסיבית ואין כל קושי לעורר מעורבות אצל התלמידים הלומדים. חומר הלימוד מזמין לא מעט צורך בהבעת דעות ונקיטת עמדות של הלומד, אם מתוך הזדהות או התנגדות הן במישור האינטלקטואלי והן במישור הריגושי. אנו ממליצים ללמד את היחידה בדרכי הוראה מגוונות, הכל לפי העניין ולפי אוכלוסיית התלמידים והרגלי העבודה שלהם, נטיות המורה והזמן שהוא מקציב ליחידה ראשונה זו.

ההצעות שלנו הן אופציות בלבד והמורה יעזר בהן וישלבן בתהליך הוראתו לפי צרכיו. להלן נתמקד בארבעה חלקי היחידה לפי הסדר.

א. הרקע למאבק על הירושה (א', א-ד)

פסוקי הפתיחה של היחידה ושל הספר כולו, מטרתם להסביר את הרקע ליוזמת אדוניהו המבקש לעשות מעשה על דעת עצמו ובאמצעות בכירי השלטון ולהקדים את ההכרעה בדבר רציפות שלטון בית דוד[‎3] . כן באים ארבעה פסוקים אלה להקדים ולהבהיר את מה שנצטרך מאוחר יותר, כאשר אדוניהו יבקש את אבישג השונמית לאישה, וכדי שנדע מי היא אבישג ומה מעשיה בבית דוד, מקדים הכתוב ומספר לנו בקיצור נמרץ את סיפור אבישג בארמון המלך. ובלשון אברבנאל: "סיפר הכתוב זה בעבור מה שיזכר אחריו שאדוניהו בן חגית שאל שינתן לו את אבישג השונמית לאישה, ולפי ששלמה הרגו על זה הוצרך הכתוב להודיע כאן מה היה ענין האישה הזאת" (אברבנאל בפירושו על מלכים, עמ' תל"ב).

אנו מציעים שהמורה יתן דעתו מראש לתגובות אפשריות של התלמידים על המסופר בקטע, ובמיוחד על שיטת הריפוי החריגה שהציעו עבדיו (=רופאיו). אין ספק שיתעוררו שאלות מוסריות וחברתיות. אנו ממליצים שהמורה ישתדל למקד את העיון והדיון בשאלה שצריכה להשאל בראשונה לפני הצעת הריפוי. דוד לא היה עדיין זקן מופלג. הוא היה קרוב לגיל שבעים[‎4] . מדוע היה לו כל כך קר? מה גרם למצב זה ? הבגדים לא חיממו את דוד כי הבגדים אינם מפיקים חום, הם שומרים על חום הגוף (במידה שיש חום בגוף) וכן הם מונעים מן האוויר המקיף את האדם שלא יתקרר יותר, אך הם אינם מוסיפים חום משל עצמם.

מכיוון שרופאים ראו שחום גופו של דוד מתמעט והולך עד כדי סיכון חייו, הם היו צריכים להציע פתרון דחוף לבעייתו של דוד. הפתרון הנראה להם אפשרי ומידי הוא לחמם אותו בחום גופה של נערה בתולה שהיא מפיקה חום רב ויכולה לחמם את דוד הקר[‎5]. נתמקד אם כן בעיקר בסיבות ובנסיבות התקררות גופו של דוד.

האם הייתה זאת תופעה פתאומית או תהליך מתמשך? רש"י מביא את חז"ל המצביעים על שתי סיבות למצבו הרפואי. שתיהן קשורות באירוע חד פעמי, ואפשר לראות במצב שהתהווה עתה בפתאומיות מעין עונש על מעשיו והתנהגותו של דוד[‎6]. רד"ק (על אתר) לעומתו חושב שיש כאן הצטברות של עובדות שרק בגיל הזקנה נתנו את אותותיהן בדוד, וזה לשונו : "בא בימים בימי הזקנה וחלש ונפל למיטה ואע"פ שלא היה אלא בן שבעים, מפני המלחמות אשר נלחם תשש כוחו וקפצה עליו הזקנה. והזקן, כל זמן שהולך ומזקין החמימות הטבעי הולך וחסר". אברבנאל מצטט פירוש מחכמי הנוצרים שסברו שדוד במלחמותיו נפצע בוודאי פעמים אחדות ואין ספק שאיבד דם רב, ולכן כעת לעת זקנתו הוא סובל מחוסר דם. אברבנאל דוחה השערה זו, אך גם הוא כרד"ק מוסיף למדרשי חז"ל הנ"ל אירועים ממסכת חייו של דוד שגרמו לעת זקנתו למצב של התקררות חום גופו[‎7].

יעברו התלמידים על הסיבות שמונה אברבנאל, וכפי שאברבנאל משאיר חופש בחירה למעיין ("ואתה המעיין תבחר ותקרב") כך ננהג גם אנו ונאפשר לתלמידינו לבחור במה שיבחרו ויש להם על מה שיסמוכו[‎8].

ב. כשלון אדוניהו לתפוס את המלוכה (א', ה-נג)

השמועות אודות מצב בריאותו של המלך פשטו חיש מהר בארמון המלוכה ומחוצה לו. מטבע הדברים שלעת כזאת נתונה הדעת לא רק למצב בריאותו הפיזי של המלך, אלא גם למצב הממלכה כולה. צריך להתכונן לבאות ולאפשרות של חילופי שלטון מידיים. מתיאור הדברים בפרקנו לא ברור כלל האם אזרחי ירושלים הבירה ושאר אזרחי ישראל יודעים מי המועמד לרשת את המלך במקרה שהמלך יפסיק לתפקד לחלוטין, אם מפאת מותו ואם מתוך חוסר יכולת פיסית.

לפי דברי הימים עניין היורש כבר סגור ומסודר זה מכבר, ובחירת היורש נקבע לפי רצון האלוקים (ראה דה"א י"ז, יא-יב וכן שם כ"ב, ז). נתן הנביא מכיר נבואות אלה[‎9]. הוא אמנם לא מצטט את הנבואות האלה וגם מבת שבע אין הוא מבקש להזכירן. בת שבע נתבקשה להזכיר במקום זה רק את שבועתו של דוד המלך אליה "אתה נשבעת בה' אלוקיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי" וגו' (א', יז) ואין היא או נתן מזכירים כלל את ההבטחות האלוקיות[‎10].

ברם, כאשר אדוניה פונה לבת שבע שתהיה מליצת יושר עליו בפני שלמה שירשה לו לקחת את אבישג לאישה, הוא טוען שלפי הנוהג המקובל מגיעה לו המלוכה : "את ידעת כי לי היתה המלוכה" (מלכ"א ב', יד) וגס יש הסכמה לאומית על כך : "ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך" (שם, שם טו). אלא שרצון ה' היה אחר : "כי מה' היתה לו...". אם כן ברור שיש הבטחה אלוקית מעבר לשבועת דוד[‎11] ואדוניה יודע על כך, ואף על פי כן הוא מנסה לעקוף אותה ולהיעזר בתמימותה של בת שבע[‎12].

עלינו אם כן לדון בשאלה מדוע נתן הנביא אינו מזכיר את ההבטחה האלוקית ומעדיף את שבועת דוד ייתכן שנתן הנביא אינו רוצה בשעה גורלית זו להזכיר לדוד הבטחות אלוקיות אולי משום זקנותו וחולשתו ואולי משום שהוא יודע שהבטחות אלוקיות הן תמיד על תנאי ואין הבטחה מושלמת לצדיקים בעולם הזה[‎13] . לכן הוא מעדיף שבת שבע תזכיר רק את שבועתו של דוד בעניין שלמה והרי שבועה אין להפר בשום אופן. ייתכן גם שנתן הנביא אינו חושש כלל מקיום הנבואה (ולפי הדין הרי נביא המסתפק על נבואתו חייב מיתה). אך כאשר שמע על ההכנות של אדוניהו, חשש אולי ממלחמת אחים. וזאת רצה למנוע מהר ככל האפשר ובאמצעות המלך, כל עוד הוא שולט הוראותיו ופקודותיו מתבצעות מיד.

שיקולים דידקטיים

אנו ממליצים שהמורה "יזמין" את הכיתה להשתתף ביום גדוש אירועים שבסופו הומלך המלך שלמה למלך על ישראל. המורה יקרא את הקטע מ"אדניה מתנשא לאמר אני אמלך" (פרק א', ה) עד "ויאמר לו שלמה המלך לך לביתך" (א', נג). בתום הקריאה יתברר לנו שאכן השתתפנו בשרשרת אירועים דרמטיים ביותר. האפיזודות רודפות זו את זו. זירת האירועים עוברת במהירות ממקום למקום ומתחוללים מהפכים דרמטיים.

רצוי שהתלמידים ירגישו מצד אחד כמשתתפים בעלי עניין בהתרחשויות כאילו היו אנשי ירושלים וחווים יחד אתם את החוויות המרגשות. אך מאידך גיסא הם צריכים ללמוד קטע זה כעומדים מן הצד ובוחנים את האירועים בעין אובייקטיבית ובודקים את כל מה שצריך וראוי לבדוק. נראה לנו שבדרך זו נצליח לעורר את מירב המעורבות של תלמידינו בתהליך הלמידה של פרק דרמטי זה הפותח את ספר מלכים[‎14].

לאחר תגובות ראשונות וראשוניות רצוי "לעשות סדר" ולערוך יחד עם התלמידים תרשים זרימה של מהלך המאורעות (ראה בנספח). התרשים יבליט את המקומות בהם התרחשו הדברים. מכיוון שאילו היינו תושבי ירושלים לא יכולנו להשתתף בעת ובעונה אחת בכל הזירות, אנו מציעים איפוא "שנשלח נציגים" מן הכיתה לכל אירוע לפי התרשים. משמע : שהתלמידים יתחלקו לקבוצות עבודה וילמדו את הקטע הנוגע להם בעזרת המפרשים שבידם. תלמידי הקבוצה ייעזרו בדף העבודה העומד לרשותם ויתכוננו לדווח על הקטע שלהם[‎15].

תפקיד המורה לעזור לקבוצות ולציין מקורות לשאלותיהן או לעזור בהעלאת השערות. כמו כן, במידת הצורך, לרמוז על כיווני חשיבה כדי למצות את הנושא. בדיון המסכם ישלים המורה את הפרשה ויוסיף הערותיו לגבי התגבשות שני המחנות והלגיטימיות שלהם[‎16]. כן יעמוד המורה על השוואת דברי הכתוב לדברי "גיבורי הסיפור" ואיך כל אחד מהם מספר את הדברים מזווית הראיה שלו ולפי צרכיו[‎17].

ג. דברי הפרידה והצוואה המלכותית של דוד לשלמה

(ב', א-יב)

גם החלק השלישי הזה לא פחות בעייתי מקודמיו ואולי אף יותר מהם. אברבנאל ניסח את השאלות הקשות המתייחסות לקטע זה. תמציתה של השאלה לגבי הצוואה בנוגע ליואב היא : איך יתכן שדוד נמנע מלהעניש את יואב בשעתו מסיבות חוקיות (אולי בגלל שאין עדים ואין התראה) או מסיבות אחרות ואולי חשש מכוחו של יואב, אבל יטיל על בנו הצעיר משימה כבדה כזאת, "ולמה לא חשש על בנו מה שחשש על עצמו"?[‎18] . כן הדבר לגבי שמעי בן גרא, ובלשונו של אברבנאל: "ואין לנו שנאמר שנשבע דוד שלא ימיתהו בעצמו ולא שנשבע שלא יצווה לשלמה שיהרגהו, כי בידוע היה שדוד לא יהרוג אותו בידו, ובצוואתו להמיתו היה - כאילו הוא עצמו הרגו, והוא אמר בביאור 'והורדת את שיבתו בדם שאול' כל שכן שהשבועה כללה כל זה שאמר שם (שמ"ב י"ט, מב) 'ויאמר המלך אל שמעי לא תמות וישבע לו המלך', והמאמר הזה כולל שלא ימות על שום צד ושום זמן על ידו ולא על ידי אחרים, ועת בהיותו מצווה על שלמה שיהרגהו עליו - היה בלי ספק עובר על שבועתו" (אברבנאל מלכים, עמ' תל"א-תל"ב).

כמובן כל המפרשים עוסקים בשאלות אלה. לאחר עיון במפרשים נראה לנו שהכיוון שיש, לדעתנו, ללכת בו הוא בהבנת הנסיבות שהביאו את דוד לצוואה זו. דוד היה עד לניסיונו של אדוניהו "לגנוב" את המלוכה ללא ידיעתו וללא אישורו. ההמלכה החפוזה של שלמה נועדה לסכל מזימה זו. יואב השתתף במזימה ובוודאי היה מן האנשים המרכזיים בניסיון זה, ולכן אומר דוד לשלמה: "וגם אתה ידעת אשר עשה לי יואב בן צרויה" (ב', ה), לאמור: שגם אתה, שלמה, מכיר כבר את יואב וגם אתה עמדת על המזימות שלו בניסיון להמליך את אדוניהו, ולכן אתה, שלמה, תבין את אשר אני עומד לבקש ממך[‎19] .

דוד המלך בסוף ימיו רואה חובה לעצמו להכין את שלמה היטב, ככל האפשר, לתפקיד המלך. מי כדוד יודע שיש חתרנים בתוך הממלכה ולכן הוא מבקש משלמה להיות ערני ולסכל מזימות בטרם יבשילו. מתוך ניסיון העבר מסמן דוד לשלמה את מוקדי הכוח האופוזיציוניים הקיימים בממלכה. דוד מבקש לסלק אותם מן הזירה לא בגלל מעשיהם בעבר, אלא בגלל ידיעת מעשיהם ומתוך סכנה להישנותם בעתיד בדרך כל שהיא. הוא מבקש, איפוא, לנהוג בחכמה ולשמור על הממלכה. כך מסכם אברבנאל את דעתו בעניין יואב : "ולפי זה לא ציווה דוד את שלמה שיהרגהו אלא שלא ישב עמו בשלום, וגם זה לא ציווה עליו להענישו כי אם לתת עצה לשלמה שישמר ממנו". (שם עמ' תמ"ח[‎20]).

בדומה לפירוש זה הוא פותר גם את בעיית שמעי בן גרא. דוד נשבע לשמעי מפאת ההכרח וכפי צורך השעה (קרי התבונה המדינית). ואכן דוד מתנצל שלא הרג את שמעי בשעתו, ואין הוא מבקש שיהרוג את שמעי כעת אך הוא מייעץ לשלמה ומזהירו שלא יבטח בו ולא יתחבר אליו וכו' (ראה אברבנאל באריכות, עמ' תמ"ט)[‎21].

בסיכומו של דבר גם, אם נפרש את הצוואה כהתחשבנות מן העבר וגם את נפרשה כזהירות יתר לגבי העתיד (וייתכן שיש בו משניהם), הרי הכתוב מעיד כמאה עדים ששלמה לא מתדיין לא עם יואב ולא עם שמעי על אירועי העבר, ואינו נותן להם כלל במה להסביר את התנהגותם בעבר כלפי אביו, הוא דן אותם על התנהגותם ביחס אליו ובמקרה של שמעי - בגלל אי עמידתו בתנאי שקבע שלמה[‎22]. אין מילה אחת בצוואה של דוד לגבי אדוניה, ייתכן, משום שדוד חשב שאם יטפלו ביואב אין צורך כבר לטפל באדוניה, או שמא מדובר שוב ברחמי אב על הבן, הנסיך היפה, ואולי הוא סומך על חכמתו של שלמה שימצא לו תפקיד הולם ואדוניה יצליח להשתלב בממלכה.

שיקולי דעת

נראה לנו שקטע זה מתאים להוראה בשיטה של שאלות ותשובות[‎23] לאחר הפתיחה יתרכזו התלמידים בזוגות ויפנו שאלותיהם אל "הגיבורים" שבקטע. השלב הבא הוא מיפוי השאלות והתרכזות במספר קטן של שאלות מרכזיות. המורה יפתח בדיון (או יותר נכון מעין ברור) במליאה תוך כדי עיון במפרשים לקבלת תשובה. יכולים להיות כמובן חילוקי דעות בין התלמידים כפי שיש חילוקי דעות גם בין המפרשים, העיקר שידעו "להיתלות באילן גדול". אפשר גם לתת ל"נאשמים" שבקטע להופיע בפני המליאה ולתת הסבר למעשיהם בעבר - מעין תהליך של שימוע בימינו.

חז"ל ראו מחובתם להרחיב את כל הסוגיא הזאת, ואכן נתנו במה מכובדת ליואב להשמיע טענותיו. לפחות לגבי אבנר מסתיים הדיון במעין תיקו בשלב מסוים אומר שלמה (או הדיינים) "ניזיל אבנר" (=ילך אבנר) נשחרר אותך בעניין אבנר - משמע שבעניין אבנר אי אפשר לדון את יואב למיתה. והגמרא ממשיכה לבדוק את הנושא לגבי הריגת עמשא בן יתר. (ראה סנהדרין מט, ע"א) כל הדיון הזה מרתק ויש פנים לכאן ולכאן והדברים אינם תמיד שחור או לבן. רצוי להביא בפני התלמידים לפחות חלק מן הדיון הזה ולהראות כיצד חז"ל מאפשרים לנו לדון בנושא מתוך ראייה רחבה ביותר. ואלו ואלו דברי אלקים חיים[‎24].

ד. ביצוע הצוואה והסרת המכשולים (ב', יג-מו)

לפי דברי הימים הומלך שלמה שנית ברוב פאר והדר עוד בחיי דוד (דה"א כ"ט, כ-כה) ולא היו עוררין יותר על מלכותו מכל צד שהוא[‎25]. המלך שלמה אינו יוזם בשלב זה כל פעילות לביצוע הצוואה של אביו. יש זמן ויש דברים חשובים יותר שהמלך החדש הצעיר צריך לעסוק בהם. ברם אדוניה רואה כנראה ששלמה מתבסס יותר ויותר בממלכה ובמלכותו, ומחליט לפעול מחדש. הוא מתכנן הפעם מזימה חדשה להשיג את המלוכה בעקיפין. הפעם הוא מחוכם יותר, הוא מבקש להשיג את מבוקשו ע"י מעשים חתרניים מבפנים. לשם כך אין הוא חושש כלל להפעיל את "הגבירה" - אם המלך. התיאור מתומצת ביותר. הכתוב לא מספר לנו מדוע מסכימה בת שבע לשתף פעולה אתו. כן מפליאה העובדה שאדוניה נכנס "לגוב האריות" בביטחה ומבקש מבת שבע להיות לו לעזר בקבלת אישור להשיג את אבישג השונמית. בת שבע רואה בכך "שאלה אחת קטנה"

- כך היא מנסחת זאת לשלמה.

נוסף לכך הרי אדוניה הקדים לבקשתו אמירה שהייתה צריכה לעורר חשד : "את ידעת כי לי הייתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כן מה' היתה לו". פירוש הדברים : שאם לא הייתה התערבות אלוקית (לא שבועה של דוד), הרי מדרך הטבע ועל פי הנוהג המקובל אני אדוניה הייתי היום המלך על ישראל. בת שבע אינה שמה ליבה להקדמה זו. (וקשה לחשוב שהיא עושה כן מתוך תמימות או טיפשות) שלמה נאלץ להסביר לה את משמעותה האמיתית של "השאלה הקטנה" הזאת ומי הם האנשים שמסתתרים מאחריה[‎26].

המלך החליט לפעול במהירות ולאורך כל החזית[‎27]. הגיעה זמנה של צוואת דוד להתבצע. שלמה ניגש לביצוע הצוואה ללא רחמים וללא נקיפות מצפון. כתום שלוש שנים למלכותו הגיעה שעתו של הסעיף האחרון בצוואה להתממש. שמעי עבר על התנאים שנקבעו לו ואין רחמים גם במקרה שלו. וכך נגמר סיפור המעבר ממלכות דוד למלכות שלמה. אין יותר פוטנציאל לאופוזיציה פנימית, הגבולות מסביב שקטים ובטוחים ונפתחת תקופת הזוהר של מלכות ישראל הגדולה עד שתקום אופוזיציה חדשה מסוכנת יותר "שתצליח" ותשנה את מהלך ההיסטוריה של כל תקופת הבית הראשון וגם הלאה ממנו.

לסיכום, נקבל את דעתו של רד"ק שכותב שעשיית דין ברשעים גם הוא מדרכי ה' וממצוותיו לבער אנשי רשע[‎28]" "והממלכה נכונה ביד שלמה" (ב', מו).

שיקולי דעת

גם בקטע אחרון זה של היחידה שלנו לא חסר מתח. אנחנו מציעים להמחיש בפני התלמידים את האירועים בדרך גרפית (ראה הצעה בנספח) ולקיים מסיבת עיתונאים. "דוברי המלך" יתנו הסבר לכל אחד מן האירועים שרדפו זה את זה. "דוברי המלך" יהיו תלמידים שיתכוננו מראש למשימתם. תפקידם יהיה להסביר את הרקע לפקודותיו של המלך. לאחר כל דו"ח רשמי מטעם המלך יש מקום לשאלות העיתונאים (תלמידי הכיתה) ולבקש הבהרות[‎29].התלמידים רשאים להיעזר בדף העבודה המתייחס לקטע זה וכן בדף הסיכום המתייחס ליחידה כולה. אין חובה למצות את כל השאלות בדפי העבודה וגם לא כל התלמידים חייבים בכל המשימות[‎30]. עדיף להיות בחינת "תנא ושייר" מאשר לעסוק בלימוד שטחי שלא ישאיר עקבות כלל. חווית הלמידה היא ערובה הטובה ביותר שתורתנו-תלמודנו יהיו ערבים לתלמידינו ולא ימושו מצאצאינו ומצאצאי צאצאינו וגו'.

ביבליוגרפיה

אריאל, יגאל (‎1994). "המלכת שלמה" בתוך : מקדש מלך עיונים בספר מלכים, מדרשת הגולן חיספין, עמ' ‎28.15 .

בר אפרת, שמעון (‎1984). "סיפור אדוניה" בתוך : העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא, הוצאת ספריית הפועלים, מהדורה שנייה מתוקנת, תל-אביב, עמ' ‎32-28. בריקלו, חיים (תשמ"ה). "שאלה אחת קטנה" בתוך : בית מקרא סד (קא), עמ' ‎311-305. גרסיאל, מ' (תשל"ה). "מלכות דוד" בתוך: מחקרים בהיסטוריה ועיונים בהיסטוריוגרפיה, הוצאת הספרים דון והחברה לחקר המקרא. (פרק ה' -מאבק אדוניהו ושלמה על ירושת כסא דוד), עמ' ‎179-154.

האיתן, יוני (תשנ"ז). "העימות בין דוד המלך לשמעי בן גרא", בתוך : שמעתין, גיליון ‎128. איגוד מורים למקצועות הקודש במוסדות על יסודיים דתיים, העורך שחור דב, בני ברק.

זלבסקי, שאול (תשל"ה). "המאבק על המלוכה בין אדוניהו לשלמה", בתוך : בית מקרא ד (סג), עמ' ‎501-498.

ליבוביץ, נחמה (תשנ"ז). "מרד אדוניהו" בתוך: עיונים בספר בראשית - בעקבותפרשנינו הראשונים והאחרונים. הסתדרות הציונית העולמית המחלקה לתרבות תורניים בגולה, ירושלים, עמ' ‎179-176.

לוי, פנחס (תשנ"ח). "לדמותו של נתן הנביא" בתוך: שמעתין גליון ‎132, עמ' ‎48-43. מוריאל, יהודה (‎1974). "שלמה ואדוניהו" בתוך : שיחות במקרא כרך א' העורך בנימין צביאלי, הוצאת "קול ישראל" והחברה לחקר המקרא בישראל, ירושלים, עמ' ‎188-187.

נאמן, פ' (תשכ"ה). "שבועת דוד וצוואתו" (הערות לסיפור המקרא על עלייתו של שלמה למלוכה) בתוך : בית מקרא", עמ' ‎76-77.

נבון, חיים (תשנ"ב). "מלכות בית דוד" - המאבק בין אדוניהו לשלמה על כס המלכות - בחינה היסטורית, בתוך : מורשת יעקב ו', שנתון ביהמ"ד הממ"ד למורים, רחובות, עמ' ‎53-42.

סרי, דוד (תשנ"א). "לך פגע בו" (מלא' ב', כט) : הריגתו של יואב משפט צדק ' עיון משולב במקרא ובמדרשי חז"ל" בתוך : מים מדליו, שנתון המכללה הדתית למורים ע"ש ליפשיץ, ירושלים, עמ' ‎84-61.

רביב, חנוך (תשמ"ח). "עבדיו הנמלטים של שמעי בן גרא ובעיית הסגרתם" בתוך: גלות אחר גולה מחקרים בתולדות ישראל. ירושלים, מכון בן צבי מחקרים לחקר קהילת ישראל במזרח.

רוטנברג, מיכאל (תשנ"ח). "המרד שלא היה - מעשה אבישג ואדיניהו" בתוך: מגדים - ביטאון לענייני מקרא, גיליון כא, הוצאת "תבונות", מכללת הרצוג להכשרת מורים, ע"י ישיבת הר-עציון, עמ' ‎74-59.

יחידה ‎1

דף עבודה א

"ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך" !

(א', א-י)

קרא בעיון קטע זה וענה על השאלות הבאות.

‎1. "והמלך דוד זקן בא בימים"

הכתוב מכנה את דוד "זקן" האם ידוע לך בן כמה היה בעת ההיא, (העזר בשמ"ב פרק ה').

‎2. "ולא יחם לו" - למרות שכיסו אותו בבגדים ובוודאי גם בשמיכות צמר. חכמינו הציעו הסברים למצב זה אצל דוד. יש מהם שאמרו שהתופעה קשורה באירוע חד פעמי שקרה לדוד, ויש מהם שפירשו מצב זה בתהליך מתמשך שגרם למצב זה. עיין בפרשנים שבידך וכתוב הצעות הסבר משני הסוגים שצוינו. אל תשכח להביא דבר בשם אומרו, ואיזה הסבר אתה נוטה לקבל ?

‎3. "ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך"

"מתנשא" - פירושו המדויק הוא (הקף בעיגול את התשובה הנכונה)

* מתרברב

* מתפאר

* מתחזה

* מתגאה

‎4. מה גרם לאדוניהו להתנשא? פרט.

‎5. "ולא עצבו אביו מימיו לאמור: מדוע כה עשית?"

במשפט זה מפנה הכתוב שאלה קשה אל דוד. האם תוכל לשער מדוע נהג דוד כדי (היעזר במפרשים שבידך)

‎6. מהו הנימוק הרשמי של אדוניה לתפוס את המלוכה? היעזר במצודות דוד, ד"ה (=דיבור המתחיל) "ואותו ילדה".

‎7. כיצד מבקש אדוניה להרגיל את העם שהוא יורש העצר של דוד?

‎8. מי הם האנשים המרכזיים במחנה אדוניהו? ומדוע לדעתך הם תומכים בו בטרם שמעו את עמדתו של המלך?

‎9. מה ראה יואב שר הצבא של דוד לתמוך באדוניה לכס המלוכה? (היעזר במפרשים שבידך) .

יחידה ‎1

דף עבודה ב

"ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה"

(א', יא-לג)

לתלמיד : לפניך קטע ארוך מלא מתח ותהפוכות

החלק הראשון: עוסק בביקורים של בת שבע ונתן הנביא אצל דוד.

החלק השני: עוסק בתוצאות הביקור הזה.

בכל חלק עשר שאלות, סך הכל עשרים שאלות. קרא בעיון וענה על השאלות. הצמד לכתוב. היעזר במפרשים שבידך ותצליח לענות נכון על כל השאלות.

‎1. כשנודע לנתן הנביא על מעשה אדוניה הוא מחליט להפעיל מיד את בת שבע. מהו המשפט שהוא אומר לה, שגורם לה לפעול מיד?

‎2. הנביא נתן מציע לבת שבע שהיא תלך ראשונה אל המלך והוא יבוא אחריה, מה דעתך : מה היו השיקולים שלו לעשות כן?

‎3. "ותקד בת שבע ותשתחו למלך...".

האם המלכה משתחווה למלך מדוע היא עושה כן? (ראה שאלת המלך).

‎4. "ויזבח שור ומריא וצאן לרב...". כיצד מנסה בת שבע לשכנע את דוד שהזבח נערך למטרת המלכתו של אדוניה, אולי הייתה זו אחת החגיגות שאדוניה נוהג לערוך?

‎5. "ויזבח שור ומריא לרב" (א', כה) - מדברי בת שבע לדוד.

מדוע לדעתך מוסיפה בת שבע את המילה לרב (עובדה זו לא נזכרה בפסוק ט) - איזו ביקורת נשמעת כאן על אדוניה - בהתחשב במה שידוע לנו מתחילת הפרק?

‎6. בפסוק ט נאמר שאדוניה קרא לטקס הממלכה גם את "עבדי המלך" ואילו בת שבע לא הזכירה את "עבדי המלך" בפני דוד. האם היה זה מכוון או רק שכחה , חווה דעתך.

‎7. נתן הנביא הציע לבת שבע ניסוח מיוחד של השאלה שאותה תשאל את בעלה דוד. בת שבע החליטה להשמיט את השאלה ובמקום זה היא מבקשת שדוד יכריע בדבר היורש. מה לדעתך הסיבה לכך והאם עשתה בחכמה, השווה את הנאמר בפסוק יג לנאמר בפסוקים יז-יח.

‎8. מהי עמדת העם בוויכוח בין אדוניה ותומכיו לבין נתן ותומכיו? (היעזר בדברי בת שבע לדוד)

‎9. "והייתי אני ובני שלמה חטאים". רד"ק : "ויש מפרשים כנגד דוד אמרה, אלא ששינתה מפני כבודו" (של דוד) לפי פירוש זה של רד"ק היא בעצם התכוונה לגמר שאתה דוד תהיה חוטא. מדוע ובמה יהיה דוד החוטא,

‎10. "ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא". מדברי נתן לדוד (פסוק כו). השווה דברים אלה לדברי דוד (פסוק לב) מהו השינוי בסדר האנשים? עקוב אחרי הסדר הזה בהמשך ההכתרה של שלמה וכתוב מסקנתך.

‎11. "ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע...".מי הוא השלישי בשלישיה שצריכה להכתיר את שלמה, כתוב עליו מספר פרטים (היעזר בשמ"ב, כ"ג).

‎12. פרט את הוראות דוד להכתרת שלמה. מצא תשעה פרטים. היעזר גם בתיאורו של יונתן המספר לנאספים בעין רוגל את אשר אירע ע"י הגיחון (פסוקים מד-מז).

‎13. "ומשח אתו שם צדוק הכהן ,נתן הנביא למלך על ישראל".

הגמרא שואלת למה משחו את שלמה הרי מלך בן מלך אין צורך למשוח! והתשובה היא "מפני המחלוקת". הסבר את התשובה.

‎14. לפניך מפת העיר ירושלים מתקופת דוד ובה מסומנים שני מקורות המים של ירושלים עין רוגל והגיחון. עיין במפה ושער מדוע אדוניה בחר לערוך את טקס ההמלכה והמשתה בעין רוגל ומדוע מבקש דוד שימליכו את שלמה ע"י הגיחון?

‎15. "...כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה" (פסוק ל) ציין לפי משפט זה מה בדיוק כוונתו של דוד - מתי ימלוך שלמה ?

‎16. "וישמע יואב את קול השופר..." מדוע רק הוא שם לב לקול השופר?

‎17. כשיונתן בן אביתר מגיע לעין רוגל הוא מנפץ את כל האשליות של אדוניהו ותומכיו. רשום כאן את פרטי המידע שהוא מוסר, וציין את החשוב ביותר ביניהם.

‎18. "ואדניה ירא מפני שלמה" - מדוע! עיין במצודת דוד.

‎19. "ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח". מדוע בקרנות המזבח? היעזר במפרשים שבידך.

‎20. שלמה בהחלטתו הראשונה בתפקיד מלך מגלה תבונה רבה ומוותר לאדוניה, אך מתנה אתו תנאי מהו התנאי? היעזר גם בדברי מצודת דוד.

יחידה ‎1

דף עבודה ג

"ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמור..."

(פרק ב')

לתלמיד: קרא בעיון רב את צוואת דוד וביצועה ע"י שלמה בנו.

הפעם אתה הוא ששואל את השאלות. שאל שאלותיך וציין ליד כל שאלה אל מי אתה מנגה את השאלה. השתדל לנסח את שאלותיך בבהירות. הסתפק בעשר שאלות מעניינות (ואולי גם קשות?!) ‎1.______________________________________________________________

‎2.______________________________________________________________

‎3.______________________________________________________________

‎4.______________________________________________________________

‎5.______________________________________________________________

‎6.______________________________________________________________

‎7.______________________________________________________________

‎8.______________________________________________________________

‎9.______________________________________________________________

‎10._____________________________________________________________

יחידה ‎1

דף עבודה ד

סיכום ומסקנות (יחידה ‎1)

לתלמיד: בשאלות סיכום ומסקנות, לא כל השאלות הן חובה. ניתנת לך זכות הבחירה. בחר לך שבע שאלות שיש לך עניין לעסוק בהן וענה עליהן.

‎1. חלק מן היחידה שלנו נקרא בציבור בשבת פרשת חיי שרה (ההפטרה)

א. ציין מדוע בחרו חז"ל דווקא פרשה זו כהפטרה לפרשת חיי שרה ?

ב. כתוב מילים אחדות על ההבדל באווירה בין שתי הפרשיות.

‎2. צוואתו של דוד עוררה כמה בעיות. כעת, לאחר שלמדת היטב את הצוואה, סכם במספר משפטים את הצוואה ונסה להצדיקה הן מהבחינה האישית של דוד והן מבחינת הדאגה לביטחון שלטונו של שלמה לטווח רחוק.

‎3. ביחידה שלנו למדת על צוואה קשה של דוד, אך לדוד היו עוד צוואות. עיין בדברי הימים פרק כ"ב ופרק כ"ח וכתוב בקיצור נמרץ את תוכן של הצוואות הנזכרות בפרקים אלה.

‎4. "ולאביתר הכהן אמר המלך: ענתת לך על שדיך כי איש מות אתה...".

אם אביתר הוא איש מוות, מדוע אין שלמה פוגע בו כמו בשאר בני המוות שבחבורה ?

‎5. מדוע הקדים אדוניה לבקשה שלו מבת שבע את המשפט "את יודעת..." וגו'. מדוע לא ביקש את בקשתו ישירות בלי הקדמה? מהי לדעתך מטרת ההקדמה ?

‎6. רלב"ג כשהוא מסכם את "התועלות" (רעיונות מוסריים) מהיחידה שלנו הוא כותב באחד התועלות "ועשית כחכמת" - "כי בחכמה ימלוך מלך ולא ביופיו". הוכח מהיחידה שלנו את אמיתות משפט זה.

‎7. "לימדך הכתוב שהמונע תוכחה מבנו מביאו לידי מיתה".

איזה כתוב לימד אותנו דבר חמור זה ?

‎8. "אמר ר' יוסי בן חוני: בכל אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו".

מבנו לומדים: מדוד ושלמה.

א. הבא ראיה לכך מפרק א' שאכן אין אדם מתקנא בבנו.

ב. הבא ראיה שאין אדם מתקנא בתלמידו ממשה ויהושע (רמז : במדבר כ"ז, כג - רש"י).

‎9. שער מדוע אדוניה לא רץ אל דוד אביו לבקש על נפשו מיד אחרי הכתרת שלמה ?

‎10. "והיה בשכב אדוני המלך עם אבותיו..." וגו' (מדברי בת שבע לדוד).

בת שבע יכלה לקצר משפט זה ולהשתמש במילה אחת

א. מה המילה הזאת?

ב. מדוע לא השתמשה, לדעתך, במילה הזאת?

ג. מה למדת מהתנהגות זו של בת שבע?

הבא דוגמה משלך.

‎11. "ואמרתם יחי המלך שלמה"

התעניין וברר כיצד מכתירים היום נשיא במדינת ישראל. מה למדנו מקדמונינו בעניין זה ?

‎12. כתוב ‎6-5 ביטויים או משפטים מן היחידה שלנו שכדאי לחזור ולשנן אותם.

‎13. "וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד".

מסורת בידינו שדוד המלך נפטר בשבועות.

מהו הקשר בין מגילת רות שקוראים בשבועות לבין דוד המלך? איזה מנהג מוכר לך עוד בשבועות שמזכיר את דוד המלך (היעזר בספר התודעה. עמ' של"א).

* * *

בתוך: תלפיות, י' תשנ"ח, עמ' ‎29-47.


[*] המאמר הינו יחידת לימוד ראשונה מתוך הספר "מדריך להוראת ספר מלכים", ונכללו בו מספר דוגמאות גם מתוך הספר "דפי עבודה לתלמידים" על ספר מלכים, המתייחסים לחלק מהנושאים שביחידה זו. שני הספרים עומדים להתפרסם בע"ה בקרוב בהוצאת מכללת "תלפיות '. במסגרת סדרת הספרים על יהושע, שופטים ושמואל א' ו-ב', וע"פ מתכונתם.

[‎1] . עוד לפני ביצוע סעיפי הצוואה נאמר ,ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכותו מאד" (ב', יב). אך המלבי"ם מבחין בין "מלוכה" ו"מלכות". בתחילה נאמר "ותכן מלכותו מאד" זה מצד המלך - מצד המשפחה וארמון המלך: ואילו והממלכה נכונה ביד שלמה, הכוונה היא מצד המדינה. הפעם הוסרו המכשולים "ואין שטן ואין פגע רע" גם ברמה המדינית ולכן בא הסיכום "והממלכה נכונה ביד שלמה", דהיינו יציבות המלכות מכל הבחינות.

[‎2] ההערות הדידקטיות ישולבו תוך כדי דיון בגוף הנושאים, כאמור, לא נתחייב לכל הערות הפרשניות ואפילו לא לחלק מהם כי רבים הם, ואין זה מתפקידו של "מדריך למורים". יחד עם זאת יש לשים לב שחלק מן האמירות שיש לנו היגד יופיעו בדפי עבודה והמורה יסמן אותם לעצמו וישקול אם להתייחס גם אליהם בתהליך השיעור או ישאיר אותם כעבודות השלמה ויתייחס אליהם בתהליך החזרה ובעת בדיקת שיעורי הבית.

[‎3] איני משוכנע שיש הצדקה לקרוא ליוזמת אדוניהו בשם מרד אדוניהו כפי שחלק מן הפרשנים המאוחרים קוראים למעשיו. להלן נתייחס לעניין ונרחיב בנידון.

[‎4] אנו מניחים, וכך דעת פרשנים אחדים. שהאירוע של המלכת שלמה לא היה בשנתו האחרונה של דוד. דוד עוד חי מספר שנים מועט אחר שמסר את השלטון לשלמה. דוד ממנה את שלמה למלוך תחתיו. ייתכן שלכתחילה חשב ששלמה ימלוך אחריו, אך לאחר ניסיון אדוניהו ביקש דוד ששלמה ימלוך תחתיו מידית (ראה א', ל) וברגע ששלמה הוכרז כמלך, אין דוד נקרא יותר מלך (ראה ב', א). הכתוב אומר "ויקרבו ימי דוד למות" (ולא ימי המלך דוד). [‎5] אברבנאל מסביר באריכות את החלטת הרופאים וראוי מאוד למורה לעיין בפרשנותו. כן עיין בפירוש המלבי"ם מדוע לא יעשו את פעולות החימום הזאת נשיו או פלגשיו. אגב, על הכתוב "והמלך דוד לא ידעה" מסביר הפרשן ר' יוסף כספי כהאי לישנא : "לא ידעה - כי לא יכול, תהילה לאל" . פרשנות זו מנוגדת לדעת חז"ל (ראה סנהדרין כב, ע"א) ולא נתברר לי מה טעם הוסיף את הסיפא? [‎6] רש"י מצטט את הגמרא ממסכת ברכות סב, ע"ב וראוי ללמוד מוסר השכל גדול מפירוש זה, כי מכאן יוצא שפגיעה אפילו בבגד היא פגיעה חמורה ולא נמחקת בקלות, על אחת ימה וכמה פגיעה בגופו של הזולת (לא רק בבגדו !) שהוא עוון חמור ביותר. ועיין באברבנאל שמפרש יפה את הכתוב "ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו על אשר כרת את כנף אשר לשאול" (שמ"א כ"ד, ה'). לדעתו. הכתוב מספר לנו כבר כעת מה שבפועל עתיד לקרות לקראת סוף ימיו שלבו הוכה בקרירות.

[‎7] ראה בקטע זה מדברי אברבנאל בנספח בסוף היחידה.

[‎8] לא הבאנו את נימוקו האחרון של אברבנאל המתבסס על היות דוד אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי ואוהב נשים וכו', כי נראה לנו שגם בלי התוספת האחרונה הזאת מנינו כבר סיבות די והותר למחלתו. וגם לא מצאתי פרשנים אחרים שמונים סיבה זו של אוהב נשים (למרות שהוא מסתמך על שמ "א כ',כו עיין שם). יגדלו התלמידים ויהיו ללומדים עצמאיים ויוכלו להתייחס גם לנימוק אחרון זה.

[‎9] בפרק י"ז נאמר במפורש "לך ואמרת לדוד" (גו'. אם כי בחזון לנתן הנביא אין הצבעה על שם הבן שיהיה היורש. בפרק כ"ב הדברים מפורשים "כי שלמה יהיה שמו" וגו' אולם ייתכן בהחלט שהכוונה לאותה נבואת נתן, וגם אם נאמר שדוד זכה לשמוע בעצמו נבואה זו. אין ספק שנתן הנביא יודע על כך, (ראה פירוש דעת מקרא על אתר).

[‎10] הכתוב אינו מספר לנו על שבועת דוד בעת התרחשותה. חז"ל סבורים שהשבועה ניתנה כאשר בת שבע נמנעה מלהיזקק לדוד לאחר מות הילד הראשון. דוד רצה לפייס אותה ואז נשבע לה שהבן שיולד יהיה היורש (ראה המדרש ברד"ק בפרק י"ב, כד-כה). אם כי יש גם מדרש הסובר שדוד ביקש מהקב"ה שיתן לו סימן שמחל לו על אותו חטא והסימן הטוב ביותר יהיה כאשר דווקא הבן שיוולד מבת שבע הוא יהיה היורש. ואולי המילים "וינחם דוד את בת שבע אשתו" וגו' רומזים על מילות הנחמה דלעיל.

[‎11] ייתכן שאדוניה באמת ובתמים אינו יודע על שבועת דוד ולכן אין הוא מזכיר או בכוונה הוא מתעלם ממנה וזה סביר יותר.

[‎12] שבוודאי היו לה סיבת משלה להיענות ל"שאלה הקטנה" אס משום שרצתה להשיג שלום בית, ואולי מסיבות אחרות הייתה מעוניינת שאבישג השונמית לא תהיה בסביבת שלמה בנה, (ראה מאמרו של בריקלו חיים בביבליוגרפיה). [‎13] המדרש (בראשית רבה וישלח סימן ב') לאחר שמביא מספר דוגמאות של הבטחות אלוקיות הוא מגיע למסקנה שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה. ונצטט את דברי ר' פנחס בשם ר' חנון דציפורין שהיא בעיה מהפרשה שלנו "ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן. כן יאמר ה' אלוקי אדוני המלך, (מלכים א, א, ט). והלוא כבר נאמר "הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה" וגו" (דה"א כ"ב. ט') אלא אמר : "הרבה קטגורין יעמדו מכאן ועד גיחון". כלומר, ההבטחה אמנם ניתנה בזמנה כפי שניתנה, אך מעשי האדם יכולים להיות קטגורים בדרך להגשמת ההבטחה ולגרום לכך שההבטחה האלוקית תדחה.(ראה קטע מדברי אברבנאל שהבאנו בנידון בנספח ליחידה זו). נתן הנביא ראה שהנבואה עלולה להידחות בגלל כל מיני קטגורין שבדרך והוא נרתם מיד לפעולה ובהשתדלות אנושית הוא נטרל את הסכנות . יש לראות בדברים הנ"ל בנין אב בהשקפת עולמו של אדם מאמין. לחיזוק הדברים אנו מביאים להלן קטע מתוך דף לפרשת השבוע "עונג שבת" לפרשת חיי שרה תשנ"ו מאת הרב אברהם וסרמן שליט"א רב קהילת "גבורות מרדכי" גבעתיים. ראוי לקיים דיון מעמיק בסוגיה זו בגלל ההיבטים העקרוניים שבה והן משום ההשלכות האקטואליות שנרמזות בה "בת שבע, נתן, בניהו והגיבורים אשר לדוד מופתעים ונבוכים. מה יקרה להבטחה האלוקית ולשבועת דוד? לכאורה היו יכולים לומר לעצמם : ה' הבטיח והוא כבר יקיים, אבל הם מבינים שכך לא מתנהגים. הבטחה קיימת אבל לא פוטרת אותנו מעשייה. וכך אמרו חז"ל על פסוק שמופיע בהמשך שבו מצווה דוד את בניהו "והורדתם אתו אל גחון... ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר ה"' - ר' פנחס בשם ר' חנן דצפורין, והלוא כבר נאמר "הנה בן נולד לך והוא יהיה איש מנוחה ?" אלא הרבה קטגורין יעמדו מכאן ועד גיחון" (בראשית רבה. ע"ו, ב).

גם כשהולכים כבר בהבטחה אלוקית ובפקודת המלך דוד להמליך את שלמה בגיחון - ייתכנו מעכבים בדרך וצריך סייעתא דשמיא להתגבר עליהם. המאמץ האנושי נדרש בעשייה, וכדברי יואב לאבישי "חוק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו - וה' יעשה הטוב בעיניו". [‎14] בוודאי יש להצטער שבדרך זו הגיע שלמה למלוכה ולא בדרך ישרה וחלקה, אך אלה הם דרכי ההשגחה שלא תמיד נהירים לנו. אגב, פרק זה הוא ההפטרה של פרשת חיי שרה ויש מה להשוות בין אברהם שגם הוא זקן ובא בימים (הרבה יותר מדוד) ומכין הכל ליורש ליצחק (המעבר הוא חד וחלק - לבין דוד ויורשו שלמה שהרבה קטגורין היו בדרך. (ראה שאלה בסיכום היחידה).

[‎15] הדוח יכול להיות בדרך של שו"ת או בכל דרך שהקבוצה תחליט עליה.

[‎16] אנו ממליצים לקרוא את מאמרו התמציתי (המסכם של חיים נבון, "המאבק בין אדוניהו לשלמה על כס המלוכה - בחינה היסטורית" וכן את מאמרו של שמעון בר-אפרת "סיפור אדוניהו" (ראה ביבליוגרפיה). כמובן כל החומר בביבליוגרפיה הוא מבחר שעשוי להוסיף דעת (להאיר עיני הלומד לכיווני חשיבה שאולי לא הכיר אותם עד כה. מעניין במיוחד הוא מאמרו של מיכאל רוטנברג - "המרד שלא היה" (פרטים בביבליוגרפיה).

[‎17] בדף העבודה הצבענו רק על הבדלים אחדים. בכיתות מתקדמות ניתן להרחיב יותר ולהביא את ההשוואה בשלמותה כפי שסיכמה אותה פרופ' נחמה ליבוביץ ע"ה. ראה בנספח.

[‎18] בנספח הבאנו את השאלה החריפה בשלמותה. [‎19] לפסוק זה יש כמובן פרשנויות נוספות, ראה במיוחד רד"ק. אך כאן ניסינו לתת הסבר שנראה לנו קרוב יותר לפשוטו של מקרא, כי הניסיון העכשווי של אדניהו ויואב היה ידוע לשלמה מתוך שהוא אישית מעורב בו. ואילו שאר הדברים הם בחינת "היסטוריה" לשלמה.

נמנענו לקרוא לניסיון בשם "מרד" ואנו מקבלים את דעתו של מר נבון ואחרים ראה בביבליוגרפיה בנידון. אילו היה מדובר במרד, יואב, כשר צבא היה מכין את הכוחות שבעיר לאפשרות שיהיה מי שיערער על אקט ההמלכה. יתר על כן גם מתוך התגובה של יואב. אביתר ואחרים. אפשר להבין שלא התכוונו למעשה של מרד ולכן לא הכינו כל תשתית צבאית לפעולתם. ייתכן שהכוונה הייתה להכריז שאדוניהו הוא יורש העצר הרשמי ומכיוון שהמלך אינו מתפקד, יכנס אדוניהו לתפקיד מידית, לדעתם הם מכינים לגיטימית את המלך החדש בלי לבטל את המלך הקיים. בכל אופן נם אם לא היה מרד במובן הקלאסי אבל רוח של מרד הייתה וקונספירציה הייתה. לכן לא שותפו אלה שיכלו להביע דעה נגדית והיה להם מה לומר. [‎20] יש כמובן הסברים אחרים (ראה רש"י ב', ו שהוא בוודאי לא פשט) ויפה הוא פירושו של רד"ק : "'ועשית כחכמתך', כלומר שלא תהרגהו עד שתמצא לו עילה, אע"פ שחייב מיתה, כי מלחמות ה' נלחם וטובות נמצאו בו, אלא שהרג לאלה שני השרים חינם, לפיכך תעשה כחכמתך ותביאהו לידי עילה וסיבה שיתחייב מיתה" .

[‎21] אברבנאל בסוף הדיון בצוואה של דוד, ראה צורך להוסיף את ההערה הבאה : "לפי כמו שכתבתי בהקדמת ס' שמואל (עמ' עד-עה) הייתה כוונת עזרא הסופר לספר בשבחיהם של דוד ושלמה כפי כוונת ספרו וכן לא זכר דבר זה (סיפור הצוואה) לפי שנדמה לו שלא היה בזה פעל מעלה". במילים אחרות, אברבנאל חושב שעזרא הסופר לא ראה בצוואה זאת מקום לפטור בו את דוד ושלמה והצוואה איננה כליל השלמות וכנראה אין היא מכוונת לדעת עליון.

[‎22] יתכן ששלמה קבע תנאי לשמעי בגלל הסכנה שינסה לחתור תחתיו ולהביא לפילוג בין שבטי בין יהודה לבנימין וכוחו של שמעי בבנימין הרי ידוע. אמנם שמעי עזב את ירושלים לא לכיוון בנימין אלא לכיוון השפלה ולא חשב ששלמה לא יראה בכך הפרת תנאים. אך הוא טעה ושילם על כך בחייו.

[‎23] זו הסיבה שלא הכנו דף עבודה לקטע זה. התלמידים הם שמכינים את דף העבודה.

[‎24] במקרה זה יש לדאוג מראש שתלמידים ברמה טובה יתכוננו מראש לייצג את יואב ואת שמעי כהלכה. תהליך לימודי זה יוצר מעורבות רבה בשיעור ומפנים את הלימוד וגם "עושה צדק עם הנאשמים". והרי לפחות לגבי יואב אפשר לומר שיש לו לא מעט זכויות בהקמת ממלכת דוד וביסוסה המדיני. לגבי שמעי אומר המדרש שגם הוא "לא היה קטלא קניא". "רבו של שלמה היה ולימדו תורה. (ראה רד"ק על אתר) רצוי מאוד לקרוא את מאמרו של סרי (ר"ה ביבליוגרפיה) ולהיעזר בו במהלך ה"שימוע".

[‎25] לפי דברי הימים הייתה שם חגיגה גדולה מאוד וחשוב שהתלמידים יכירו גם פסוקים אלה ובמיוחד פסוק כה : "ויגדל ה' את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל". הוד מלכות - ביטוי מייחד זה הוא יחידני וכן לא מצאנו ציון כזה לגבי מלכי יהודה וישראל האחרים. אגב, מומלץ להטיל משימה אישית לתלמיד בודד שיבדוק בקונקורדנציה את הביטוי הזה ויסכם את ממצאיו ; על מי נאמר שייתן מהודו שלו לאחר, על מי נאמר בפירוש שלא נתנו עליו הוד מלכות ועל מי נאמר (והיכן) שהודו על ארץ ושמים. בהזדמנות זו נציין שיש להשתמש כמה שיותר במשימות אישיות. ברכה רבה טמונה בשימוש באמצעי זה.

[‎26] למרות שבת שבע דילגה על דברי המבוא לבקשתו של אדוניה, שאלה מעניינת היא מדוע היא לא מוסרת לשלמה גם חלק זה מדברי אדוניה,

[‎27] כדאי לקרוא את מאמרו של חיים בארילקו "שאלה אחת קטנה" - (ראה ביבליוגרפיה). הוא מנסה להסביר את מטרותיהם הסמויות של כל הפועלים בזיקה ומה מניע אותם, לא תמיד יש לו על מה לסמוך, אף על פי כן הדברים מעניינים.

[‎28] ראה רד"ק על הפסוק "וגס אתה ידעת" אברבנאל חולק עליו (ראה אברבנאל מלכ"א ב', ה, עמ' תמ"ז).

[‎29] המורה ידריך את "הדוברים" ויפנה אותם למקורות הקלאסיים שלנו וכן לפרשנים בני זמננו - דעת מקרא ואחרים. לגבי יואב כדאי לקרוא את אברבנאל על "שלושה פשעי יואב", עמ' תמ"ח. הפרשנים הקלאסיים שלנו מביאים בדרך כלל את דברי חז"ל, כך שבדיונים בכיתה יעלו גם דברי המדרש (לעתים כפשט ולעתים מעבר לו).

[‎30] דף עבודה כולל מבחר של שאלות ומשימות אך גם הוא לא ממצה את כל העניניים שבקטע הנידון. השתדלנו למקד את השאלות באותם עניינים שנראו לנו חשובים מבחינות שונות. המורה בתהליך הלמידה יוסיף ויעשיר את תלמידיו ככל שידו מגעת וככל שהזמן מרשה לו.