"השינויים שהתחוללו במרוצת השנים בהשתלבותן של נשים בבתי הדין הרבניים קשורים ביציאתן מן המרחב הביתי ובכניסתן לשלושה מרחבים ציבוריים: השוק, בית הכנסת ובית המדרש. לאחר שהן החלו להשתתף בפרנסת הבית, השתנה מעמדן כבעלות דין. ייסוד בית כנסת של נשים חייב את הכשרת עדותן אף בדיני ממונות ונזיקין. בתי המדרש לנשים שנפתחו בדורנו הביאו לכניסתן לבית הדין כטוענות רבניות, ועתה מוטלת לפתחנו שאלת הדיינות. למרות שינויים אלו, כאשר בוחנים את המצב הנוהג היום במדינת ישראל מתברר כי השתתפותן של נשים בהליך המשפטי בבתי הדין הרבניים נמוכה ביותר … המחקר שלפנינו סוקר את הדרכים שמצאו פוסקי הלכה בעבר ובהווה להרחבת השתתפותן של נשים בהליך המשפטי, מראה את המתאם שיש בין השינויים ההלכתיים שנעשו לשינויים למעשה במעמדן של נשים ובוחן את האפשרויות ההלכתיות הקיימות להמשיך בהרחבת השתתפותן בבתי הדין הרבניים בימינו כבעלות דין, עדות ודיינות".
