בין בינה למלאכה: כשבינה מלאכותית פוגשת את ההלכה במכללת הרצוג
במכללה האקדמית הרצוג, ביוזמת החוג למדעים, התקיים ביום ראשון ערב עיון שעסק במפגש בין ההלכה למהפכת הבינה המלאכותית והעולם החכם. תחת הכותרת "בין בינה למלאכה – שבת בעידן חכם", התכנסו חוקרים, רבנים ואנשי מדע כדי לדון בשאלה שמעסיקה את העולם היהודי במאה ה-21: כיצד שומרים על קדושת השבת בעולם שבו המכשירים סביבנו הופכים לישויות "חכמות" ו-"חושבות"? האם יש סתירה בין בית "חכם" לבין השבת?
ד"ר מרב סיאני, ראש החוג למדעים, הציבה את האתגר שלשמו התכנסו המשתתפים: הטכנולוגיה המואצת כבר אינה רעיון עתידני, היא חלק מחיי היומיום. "היום כשאנחנו נוסעים לחו"ל, אנחנו מגיעים למלון שבו כבר אין מפתח רגיל אלא מערכת חכמה. מה ההלכה אומרת במציאות כזו?", שאלה. היא עמדה על כך שהשימוש בשואבים רובוטיים, עוזרים קוליים ומערכות בית חכם מחייב אותנו לשאול האם יש הבדל בין פעולה אוטומטית לבין פעולה שהאדם יוזם בזמן אמת מבחינת הלכות שבת.
"לאורך הדורות ההלכה תמיד פגשה את החיים", הסבירה סיאני. "אנשי ההלכה אינם יכולים להתעלם מהמציאות הזו. בדיוק כפי שהמקרר, שנראה לנו היום מובן מאליו, הציב שאלות קשות לפני כמה עשרות שנים".
הערב סיפק סקירה מרתקת של פתרונות ושאלות. ד"ר ישי שפרבר פתח בהסבר על הדינמיקה ההמונית של החשמל, בעוד ד"ר דניאל תורג'מן לקח את הקהל למסע פילוסופי-מדע בשאלה האם לרשתות נוירונים יכולה להיות מוּדעוּת. שאלה זו משמעותית כמובן להלכות שבת, שכן אם בית חכם, המבוסס על בינה מלאכותית, פועל בכוחות עצמו, שמא אין בכך חילול שבת? ואולי, מנגד, צריך להקפיד על "מנוחת" הבית החכם, כפי שהתורה מצווה על מנוחת "שורך וחמורך"?
בצד ההלכתי, הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת, הציג את האתגרים המעשיים של "יום שכולו שבת" בעידן המודרני, תוך שעמד על חשיבות דמותה של השבת, והרב שלמה הכט דן במודל של "שבת חכמה בעולם חכם", בהתייחס להתפתחויות טכנולוגיות עתידיות ופעולות שאינן "שבתיות". את הערב חתם נשיא המכללה, פרופ' אבישלום וסטרייך, שעסק במושג "מלאכה שאינה צריכה לבינה"- פרשנות מחודשת למלאכות שבת בעידן ה-.AI פרופ' וסטרייך עמד על מורכבות המושג "מלאכת מחשבת" ביחס לפעולות שהן תוצר של בינה מלאכותית ועל חשיבות ה"שבתון" במסגרת השבת, ובדומה לדוברים אחרים, התייחס ל"רוח" השבת וקדושת השבת המשמעותיים לעיצוב דמות השבת, גם בעולם חכם.
הדיונים לא נשארו רק על הבמה, אלא התפתחו לשיח ער בין הקהל למרצים. בין השאלות המרתקות שעלו: האם הלכות שבת יהפכו להלכות סובייקטיביות, התלויות בדמות השבת בעיני המתבונן, או שיש דרך הלכתית אחת? האם עלינו לחשוש ממהפכת הבינה המלאכותית? היבטים מעשיים אף עלו במסגרת הדיון, כדוגמת השימוש ברכב אוטונומי בשבת, ואולי גם הכנת קפה על ידי רובוט אנושי בשבת.
במהלך הערב הודתה ד"ר סיאני, לדניאל ורונאלד פריבס על תרומתם הנדיבה לקיום ערבי העיון בנושא מדע והלכה, לזכר הוריהם ד"ר נח וד"ר רות פריבס , וציינה כי האולם בו התקיים האירוע הוקדש על ידי ד"ר נח לזכר אחיו הבכור, מנחם פריבס הי"ד.
סיפורו של מנחם, נער בן 17 בלבד שלמד בבית המדרש למורים "מזרחי", שהתמזג לימים לתוך מכללת הרצוג, הדהד באולם. מנחם נרצח בידי שוטרים בריטים בשנת 1940, לאחר שנשא נאום נרגש נגד גזרות הספר הלבן מעל בימת קולנוע "עדן". "הערב אנו זוכרים את מנחם," אמרה ד"ר סיאני, "ואת נח ורות כמי שבמעשיהם מזכירים לנו את החשיבות של העמקה בנושאים של תורה ומדע, שהיו חשובים להם כל כך".
עוד הודתה סיאני לד"ר חוי ששון, ראש החוג לחינוך במכללה האקדמית הרצוג ומרצה לפיזיקה בחוג למדעים. שהייתה שותפה לחשיבה על תכני הערב.
הערב הסתיים בשיח פתוח של הקהל עם המרצים, כשהמסר של ד"ר סיאני מהדהד בחדר: "העתיד כבר כאן. חשוב שהשיח על טכנולוגיה לא יישאר רק בידי מהנדסים, אלא יכלול אנשי הלכה, רוח וחינוך, כדי להבטיח שהקדמה תשרת את הקדושה".
