כשהבמה פוגשת לב פועם: פסטיבל "ביכורים" של תכנית מראות יוצא לדרך
מונודרמות אישיות, סיפורים נשיים ויצירה אמיצה
שלושה ימים של תיאטרון צעיר שנולד מתוך החיים עצמם
כשהתאוריה מפנה מקום לחיים עצמם, יוצאים תוצרים נהדרים.
הסטודנטיות עוזבות את המחברת, עולות לבמה ומספרות את הסיפור שלהן.
בחודש הבא ייערך במכללת הרצוג פסטיבל "ביכורים": אירוע תיאטרלי ייחודי שבו סטודנטיות שנה ג' בתכנית מראות לחינוך, תיאטרון וספרות יציגו עבודות מקור שיצרו במשך שנה שלמה. כל פרזנטציה היא תוצר של תהליך אישי ומקצועי: כתיבה, ליווי של מנחות תיאטרון, קורסים תומכים וחזרות מול ועדה מקצועית, עד לרגע שבו היצירה פוגשת קהל.
על הבמה יעלו מונודרמות וקטעים אמיצים שנוגעים בנושאים עכשוויים וכואבים: היחסים שלנו עם בינה מלאכותית, שיחות בין־דוריות על נשיות, דימוי גוף ויחס החברה לנשים, וטראומה משנית בעקבות פגיעה מינית במשפחה.
אחת ההצגות הבולטות היא "טישו אחד יותר מדי", מונודרמה שכתבה ומשחקת מיה בר שאול, מחנכת ואם צעירה. בהצגת יחיד חשופה וכנה היא משתפת במסע האישי שלה כבת לאב שבחר לצאת בפומבי עם סיפור פגיעה מינית שעבר בילדות, בזמן שהיא עצמה מתמודדת עם אתגרי גיל ההתבגרות והמעמד החברתי. דרך עיניה נחשף המתח שבין שליחות ציבורית לרגש משפחתי, בין השליחות שבחשיפת הסיפור לבין המחיר הכבד אותו נאלץ אביה ולעיתים גם המשפחה לשלם לאור החשיפה הזו. בין חוזק לשבריריות ובין הסיפור של אבא לסיפור שהפך גם לשלה. "זה מאוד חשוף, להביא את עצמי בלי פילטרים", היא אומרת, "אבל אני מבינה את הערך שבלדבר על זה". בהצגה שלה תפגשו את מיה של גיל ההתבגרות ואת מיה שבגרה והפכה לאישה ומבינה דברים אחרת.
לדברי רחל שוורץ מיימון, ראש התכנית, "התגבשו פרויקטים מרתקים ועוצמתיים. אני מקווה שהיצירות ימשיכו לחיות ולהופיע גם אחרי סיום הלימודים".
בין המשתתפות: צאלה דוד, יפעת מאור, לאה צפרי, מיה אנסבכר (בר שאול), אורה חטב, שירה ישראלי ותמר רט. את הפרויקטים מנחות טלי שכטר, עדילי ליברמן ורחל שוורץ, וההפקה של אוריה ליפשיץ.
פסטיבל "ביכורים" יתקיים בין התאריכים 3–5 בפברואר (ט"ז-י"ח בשבט) ויהיה פתוח לקהל נשי.
שלושה ימים של יצירה צעירה, אמיצה ומלאת לב, רגע לפני שהיא יוצאת אל העולם.
אל תחמיצו
