מכון מחקר
"מכון הרב עמיטל לחקר השואה והוראתה" במכללת הרצוג קם על מנת להנחיל את תודעת השואה למורים ולמחנכים מתוך תפיסה הרואה בשואה מרכיב חשוב בבניית הזהות היהודית והדתית בדורנו. המכון מתמקד בחקר החיים הדתיים בשואה ובדילמות דתיות, ערכיות וקיומיות העולות מחורבנה של יהדות אירופה. כמו כן המכון חוקר את תקומת העם היהודי בכלל, ואת תקומתה של היהדות הדתית בפרט, לאחר השואה.
פרויקט מחקר החיים הדתיים בזמן השואה מתוך ארכיונים לא ידועים של "מכון עמיטל לחקר השואה והוראתה" במכללת הרצוג כולל תיעוד, קיטלוג, פיענוח, תעתוק, תרגום ומחקר של מספר ארכיונים פרטיים מהארץ ומחו"ל הכוללים חומרים אודות השואה, שטרם תועדו או נחקרו. חומרים אלו מלמדים אותנו פרק עלום על הווי החיים הדתיים בשואה ובשנים הסמוכות לה.
ארכיון משפחת צימברג מוורשה (וכיום ירושלים)
רבי יהודה לייב צימברג (1942-1898), שימש כרב בוורשה ערב מלחמת עולם השנייה. מדובר בדמות שאין אנו יודעים עליה רבות. בנו, רפאל זאב, נסע בשלהי שנת 1938 לאנגליה כדי ללמוד בישיבת עץ חיים ולרכוש השכלה אקדמית. עם עזיבת הבן באוקטובר 1938, האב החל לשלוח אליו מכתבים וגלויות ביידיש. תכתובת זו התקיימה באופן תדיר ורצוף עד למלחמה, ולאחר מכן בזמן המלחמה – באמצעות הצלב האדום. בכל מכתב נהג האב לכתוב, בין השאר, דברי תורה לבנו. דברים אלו כתובים על רקע מצב הולך ומחמיר (עד מותו הטרגי של האב בגטו) וניתן לראות את הזיקה של דברי התורה הללו לאירועים ההיסטוריים. תכתובת נדירה ויוצאת דופן זו חושפת פרק חשוב בתולדות החיים הדתיים של יהודי ורשה ערב השואה ובמהלכה.
תיעוד ומחקר הגניזה בבית הכנסת הרמ"א בקרקוב
בבית הכנסת הרמ"א בקרקוב פעלה גניזה לפני השואה (אין מידע על ראשית הגניזה), במהלך השואה ומספר שנים לאחריה. גניזה זו הועברה לבית הקברות החדש בשנת 2011 בעת שיפוצי בית הכנסת. גניזה זו מעולם לא תועדה ולא נחקרה. בדיקה יחידאית וראשונית שערך פרופ' דניאל רייזר בשנת 2011 העלתה כי הגניזה כוללת כמה אלפי ספרים ומסמכים. הספרים כוללים גם חותמות והקדשות היכולות לשמש כמסד נתונים על הקהילות בפולין, כתובות של בתי כנסת וספריות, שטיבלעך חסידיים ועוד. בחלק מן הספרים יש הערות של הקוראים המצביעות לנו על הווי החיים הדתיים בקרקוב בזמן השואה ולאחר מכן בין שארית הפליטה.
המחקר כולל רישום, מיון וצילום של עמודי השער והחומרים הרלוונטיים. התיעוד והצילום ייעשו על ידי חוקרים וסטודנטים ממכללת הרצוג ואנו מקווים לעשות זאת בשיתוף פעולה עם חוקרים וסטודנטים מן האוניברסיטה היגלונית בקרקוב (אנו בשלבים ראשונים של מפגשים לשיתוף פעולה).
ארכיון אלי ויזל שאצל ד"ר יואל רפל
ד"ר יואל רפל ניהל את ארכיון אלי ויזל בבוסטון והיה עוזרו האישי של ויזל במשך 8 שנים. בנוסף לארכיון בבוסטון רפל מחזיק בארכיון בביתו בגבעת שמואל, וביקש לתרום אותו לספריית מכללת הרצוג. הארכיון כולל תכתובות שונות ביניהם, חומרים ספרותיים נדירים שמסר לו אלי ויזל ולא פורסמו מעולם, ראיונות בעברית שניהל רפל עם ויזל כל שבוע במשך 8 שנים, טיוטות וגרסאות שונות של יצירות ויזל שלא ראו אור ולא תורגמו לעברית. הארכיון כולל כעשרת-אלפים עמודים וחומרים. בנוסף, הארכיון מכיל גם מסמכים מצולמים שצילם רפל במשך שנים, מסופרים בארץ ובעולם, היסטוריונים, וחוקרים שהתכתבו עם ויזל וקיבלו ממנו מכתבים (לדוגמה – יש לו צילומי תכתובת ענפה בין קצטניק לבין אלי ויזל).
