קמפוס מגדל עוז של המכללה האקדמית הרצוג אירח בשבוע שעבר (4.6) יום עיון מעמיק ויוצא דופן תחת הכותרת המהדהדת: "את מי אשלח ומי ילך לנו?". האירוע, שיועד לבנות המדרשות, עסק בשבר החברתי-חינוכי בישראל ודרכי תיקונו, והותיר חותם עמוק בקרב מאות המשתתפות שמילאו את האולם.
חזית החינוך אינה דחופה פחות
את היום פתחה חנה ריקלין, דיקנית הסטודנטיות בקמפוס מגדל עוז, אשר קישרה בין חזית הלחימה לחזית החינוכית. ריקלין התייחסה לפיחות המדאיג במספר הפונים להוראה דווקא באגפים המשכילים בציונות הדתית, והציפה שאלות נוקבות על האחריות החברתית של הדור הנוכחי: "עלינו לשאול את עצמנו מה מעידה עלינו כחברה העובדה שאנו מפריטים את חינוך ילדינו. מטרת היום הזה היא להעריך מחדש את השליחות הזו, ולראות במערכת מרחב של צמיחה אישית, מקצועית ותורנית".
מיד לאחר מכן זכו הבנות לשמוע את שיעורו של הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, שעסק בחטא המרגלים וחטא המעפילים. בהמשך, ד"ר אחינעם יעקבס, ראש תכנית המצטיינות בהוראה "מפרש" ומרצה בחוג לספרות ששיתפה בחוויותיה המרתקות של מורה בראי האגדה והספרות, בהרצאה מעוררת השראה תחת הכותרת "פעם לימדה אותי ילדה איך לראות ללב".
לגשר בין עולם הרוח למערכת החינוך
החלק המרכזי של הערב היה פאנל מרתק בהנחייתה של ריקלין: "על ריפוי ותיקון במערכת החינוך". בפאנל השתתפו נשות חינוך ועשייה מובילות: נורית בר יוסף, הרבנית יעל שמעוני, טל נוימן ואביטל בן שלמה.
הדוברות דנו בפער המורכב שבין עולם המדרש החופשי והרוחני לבין מערכת החינוך המדידה וההישגית. הן שיתפו בדרכים המעשיות להביא את אור התורה והרוח לתוך כותלי בית הספר מבלי שיכבה. במהלך הדיון הודגשה מסקנתו של דוח מקינזי המפורסם, לפיה "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה". המשתתפות הציגו את התקופה הנוכחית דווקא כשעת כושר יוצאת דופן עבור נשים מוכשרות להיכנס למערכת, להוביל בה שינוי ערכי, וליהנות מאופקי קידום והשפעה רחבים.
את יום העיון חתם בדברי סיכום נשיא המכללה, פרופ' אבישלום וסטרייך. בנות המדרש שיצאו מהאירוע העידו על יום גדוש, חווייתי ומעורר מחשבה, שהצליח להוכיח כי עולם החינוך הוא המקום האמיתי להשפיע בו על עתיד החברה בישראל.
