הוראת מחשבת ישראל

שאלות העומק של הקיום הדתי העסיקו את עם ישראל מראשיתו. מערכת היחסים בין האדם ואלוהים, אתגרים מוסריים, עיצוב של מידות ראויות ועוד – סוגיות אלה העסיקו ומעסיקות את עולם הרוח היהודי. בליבם של לימודי מחשבת ישראל עומדים מושגים כגון אמת ואמונה, נפש, רוח ונשמה, טעמי המצוות, מיסטיקה ורציונליות, מוסר וציות, גלות וגאולה. כל אלה נידונים ממגוון נקודות מבט, וכל הוגה מוסיף את הנדבך שלו לשיחה המתמשכת העוסקת בקשר שבין האדם לעצמו ובין האדם לאלוהיו.

שורשיה של מחשבת ישראל נטועים במקרא, בדברי הנביאים ובספרות התורה שבעל פה. לאורך הדורות הצמיח אילן זה ענפים רבים ומגוונים. כל דור, לצד לימוד דברי קודמיו, ניסה מחדש לתת פשר לשאלות הקיומיות של המאמין בהתבוננו על עצמו ועל העולם, ובעמידתו מול האל ותורתו.

ההנחה העומדת בבסיס תוכנית התואר השני בהוראת מחשבת ישראל במכללה האקדמית הרצוג היא ההישענות על שני עמודי התווך בהתייחס להוראת מחשבת ישראל – השיח והפרשנות.

השיח הוא הבסיס שביסוד דרך הלימוד וההוראה של מחשבת ישראל – מתוך שאילת שאלות באופן כן ונוקב, הקשבה וחיפוש, דיון ושכנוע.

הפרשנות היא הניסיון להבין את ההגות המתחדשת על בסיס יסודה הקבוע ולפתח יכולת הבחנה – כיצד בעלי עמדות שונות, פילוסופים ומקובלים, חסידים ומתנגדים, סומכים דבריהם ומפרשים מזוויות שונות אותם פסוקים.

בתואר השני בהוראת מחשבת ישראל (M.Ed) מתקיימים שני מסלולי לימוד: מסלול מחקרי (עם תזה) ומסלול לא-מחקרי (ללא תזה).

תואר שני מחקרי (עם תזה)

התואר השני המחקרי מתמקד בפיתוח יכולות חשיבה מעמיקה, ביקורתית ומחקרית, לצד פיתוח, הרחבה והעמקה של הידע של הסטודנטים בתחומים השונים של מחשבת ישראל.

בשנת הלימודים הראשונה יתמקדו הסטודנטים בלימוד תכנים שונים של מחשבת ישראל, ויכתבו עבודה סמינריונית.

בנוסף, במהלך השנה הראשונה יבחרו הסטודנטים נושא לעבודת התזה, ויכתבו הצעת מחקר.

סטודנטים שיסיימו את השנה הראשונה בממוצע 85 ומעלה, ויקבלו ציון 90 ומעלה על העבודה הסמינריונית, יוכלו להמשיך בשנה השנייה לכתיבת התזה (סטודנטים שלא יעמדו בתנאים אלה יעברו למסלול ללא תזה).

שנת הלימודים השנייה מוקדשת לכתיבת התזה. התזה תיכתב בשיטת המחקר המקובלת במחשבת ישראל, ותציע חידוש מחקרי משמעותי בתחום הדעת. הסטודנטים יקבלו הנחייה אישית צמודה וכן מעטפת מלווה הכוללת סדנה מלוות תזה וקולוקיום מחלקתי.

מטרות התוכנית

הכשרת סטודנטים-חוקרים בעלי הבנה מעמיקה של מקורות מחשבת ישראל ושאלות התשתית העומדות ביסודם, בעלי יכולת ניתוח, חשיבה ביקורתית, המשגה וכתיבה. דגש מיוחד יינתן לרכישת יכולות מחקר מותאמות לעידן הבינה המלאכותית.

היקף: 12 ש”ש + עבודת תזה

תואר שני לא-מחקרי (ללא תזה)

התואר השני הלא-מחקרי מתמקד בהעצמה, הרחבה והעמקה של הידע בתחום מחשבת ישראל והוראת מחשבת ישראל.

בשנת הלימודים הראשונה יתמקדו הסטודנטים בלימוד תכנים שונים של מחשבת ישראל, ויכתבו עבודה סמינריונית.

בשנת הלימודים השנייה יפגשו הסטודנטים, דרך קורסים מקוונים, מגוון נוסף מתוך עולמות התוכן של מחשבת ישראל, ויכתבו עבודת גמר.

מטרות התוכנית

העמקת התשתית המחשבתית והיישומית של המורים המלמדים מחשבת ישראל בבתי הספר העל־יסודיים ושל מחנכים המתמודדים עם שאלות של אמונה ומשמעות. במסגרת התכונית יושם דגש על החתירה המתמדת לפתח בקרב תלמידינו את הבנת הצורך שבחיפוש אחר הפשר והמשמעות של כתבי הקודש ושל שאלות האמונה מן הזווית המתחדשת של זמננו.

היקף: 18 ש”ש

מבנה התוכנית

לסטודנטים שמתחילים בשנה”ל תשפ”ו

תואר שני מחקרי (עם תזה)

היקף התוכנית: 12 ש”ש + עבודת תזה

משך הלימודים: שנתיים

שנה א’ – למידה היברידית של שישה קורסים (שבוע בלמידה בקמפוס שבוע בלמידה מרחוק) בין השעות 8:30-12:50, וכתיבת עבודה סמינריונית בהנחיה אישית

סמסטר קיץ – שלושה קורסים מרוכזים במשך שבועיים בקיץ

בנוסף, הסטודנטים ישלימו את חובות השמיעה באמצעות קורסים מקוונים וסיורים שיתקיימו במהלך התואר

שנה ב’ – כתיבת עבודת התזה בהנחיה אישית, וכן השתתפות בקורסים המלווים את כתיבת העבודה

תואר שני לא-מחקרי (ללא תזה)

היקף התוכנית: 18 ש”ש

משך הלימודים: שנתיים (מתוכם שנה אחת נוכחות בקמפוס)

שנה א’ – למידה היברידית של שישה קורסים (שבוע בלמידה בקמפוס שבוע בלמידה מרחוק) בין השעות 8:30-12:50, וכתיבת עבודה סמינריונית בהנחיה אישית

סמסטר קיץ – שלושה קורסים מרוכזים במשך שבועיים בקיץ

בנוסף, הסטודנטים ישלימו את חובות השמיעה באמצעות קורסים מקוונים וסיורים שיתקיימו במהלך התואר

שנה ב’ – כתיבת עבודת גמר במסגרת סדנה לכתיבת עבודת גמר (סטודנטים המעוניינים בכך יוכלו ללמוד את הסדנה כבר במהלך שנה א’)