"הספר שאתם עומדים לקרוא עוסק בחוויית החיים של הילדים של מי ש'היה שם'. הילדים הללו הם עכשיו בני חמישים-ומשהו, שישים ושבעים. ועכשיו גם לקבוצה הזאת יש שם, והשם הוא 'דור שני'. השם הזה לא נכח בחיינו כשהיינו ילדים. לא ידענו שאנחנו בני הדור השני, ולא עלה על דעתנו שאנחנו מהווים בעצם קבוצה שאפשר לאפיין אותה כך או אחרת, שאפשר להגיד עליה משהו, להצביע על תופעות משותפות, כלומר להכליל. לכן, כך נדמה לי, הסתובבנו לא פעם בתחושה עמוקה של חריגות. חשנו חריגות חסרת שם, בגלל הבית המוזר, המתחזה-לנורמלי, שבתוכו גדלנו, שמתוכו יצאנו בבוקר אל החיים החברתיים שלנו, החיים שבהם משחקים ומתרוצצים ואחר כך מתבגרים ומתאהבים ואחר כך הולכים לצבא ובונים משפחה". במילים אלה נפתח הספר הבנות של אלה משם, הוא כולל חמישה סיפורים שנכתבו בידי חמש נשים בנות הדור השני, כל אישה וסיפור שלה, כבת להורה או הורים ש"היו שם". במבוא ובאחרית הדבר מתבוננת העורכת, אסתר פלד, במשותף, בשונה, בכאב הנפשי של בנותיהם של אלה משם."

זהו סיפורן יוצא הדופן של קומץ משפחות מרוסיה הצארית, רובן דתיות, שהקימו את חדרה ב-1891 תחת השלטון העות׳מאני. התשוקה שלהן לעבד אדמה בארץ ישראל גברה על הקדחת הקשה שהמיתה מחצית מן האנשים וגברה על הקשיים הפיזיים והרוחניים שליוו אותם בעשרות השנים הראשונות. הקורא ימצא בספר תיעוד על חייהם, על עיסוקיהם ועל יחסיהם של איכרי חדרה עם השלטונות העות׳מאני והבריטי ועם מדינת ישראל בראשיתה. הספר מתאר גם את יחסיהם המורכבים של איכרי חדרה עם השכנים הערבים והבדווים, את מערכת היחסים בינם לבין הפועלים העבריים, את המלחמה על השליטה במושבה ואת השפעתם של האיכרים על התפתחות היישוב. כל אלה מקבלים את ביטוים בספר על סמך תיעוד מפורט מתוך ארכיון הח'אן בחדרה, ואליהם מתלווים סיפורים היסטורים שיסייעו לקורא לעקוב אחר התפתחותה של חדרה מכפר נידח באימפריה העות'מאנית לעיר ואם במדינת ישראל.

"אילון שמיר כתב מסה ביקורתית על תורת החיים של אהרן דוד גורדון, בה הוא מנגיש לציבור המשכיל הרחב בישראל, רעיון מרכזי במשנתו של א"ד גורדון, באופן מרתק ומושך לבבות. הוא מוכיח במסתו שתורתו של גורדון הטרימה את תורתו של מרטין בובר על חשיבות ה"כאן ועכשיו" ואת ההכרה וההכרח לקדש את החיים ולהתקדש בתוכם. "תורת הנוכחות" של גורדון, היא מטבע לשוני שטבע אילון שמיר לאפיון המסר הפנימי של משנתו של גורדון. הוא תפס כי "תורת הנוכחות" היא עצם הבריח המבריחה את כל אברי כתבי גורדון לגוף אחד ובתוכם גם נמצאת התכתבותו עם הפונים אליו בשאלות של חיים. "תורת הנוכחות" מתמקדת בחוויה החיה של האדם את חייו יומיום, כחוויה שחובה על האדם למצותה במלואה מתוך ההתנסות בה, בכל מקום ונסיבות בהן האדם נמצא. באדם היחיד, המסוים ובו בלבד תלויה אפשרות העלאת חייו הממשיים העצמיים לממד של קדושה ולהתקשרות עם מה שמעבר לחיים בכלל ולקשיי החיים בפרט בעת התרחשותם. המובאות שמביא אילון שמיר ממכתבי גורדון מזכירים לקוראם את דברי תלמידו של ר' משה מקוברין ששאלו הרבי מקוצק: " מה היה העיקר אצל רבו?" והשיב לו התלמיד: "בכל זמן אותו הדבר שעסק בו אותה השעה" (מ' בובר, בפרדס החסידות, תל אביב תש"ח, עמ' קלח). בספרו עושה אילון שמיר את בשורת א"ד גורדון לבשורה ממשית ועכשווית לדורנו ומסייע, ללא ספק, להפוך את תורתו של גורדון לתורת חיים הרלבנטית לכל אדם חושב בישראל המחפש טעם ומשמעות לחייו--פרופ' (אמריטוס) זאב גריס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב"

"קנקנים בגדלים שונים ובמגוון צורות היו בשימוש נרחב בכל רחבי העולם הקדום. לסוג זה של כלי חרס היה תפקיד חשוב בהובלת התוצרת החקלאית הנוזלית (כמו יין ושמן) ובאחסונה. לתוצרת זו היה מקום מרכזי בחקלאות, בכלכלה, בסחר ובתזונה של בני אדם במזרח הקדום. קנקני האגירה הסגלגלים, האופייניים ליהודה לאורך זמן, הם חלק ממשפחה גדולה וענפה זו של קנקנים. משלהי המאה הח' ועד שלהי המאה הב' לפנה"ס, הוטבעו טביעות חותם על רבות מידיות הקנקנים האלה. בצד מערכת זו פעלו ביהודה מערכות 'אד-הוק' של טביעות חותם. מאפייניה של מערכת מנהל שבמרכזה קנקנים מוטבעים מוכרים במקומות רבים במזרח הקדום, ובפרקי זמן ארוכים. החידוש הוא בהיקף הגדול, בגיוון, בהמשכיות וברציפות של כ-600 שנה במנהל הקנקנים ביהודה. פרק זמן זה חופף את תקופת היותה של יהודה ממלכה וסאלית ופחווה בשלטון האימפריות הגדולות ששלטו במזרח הקדום. עובדה זו חשובה להבנת ההיסטוריה של ממלכת יהודה בעידן האימפריות האשורית, המצרית, והבבלית, ולאחר מכן לתולדותיה של פחוות יהודה בשלטון בבל, פרס, בית תלמי ובית סלווקוס. בספר זה נפרס מכלול הנתונים על מנהל הקנקנים ביהודה, מוצע הסבר לקיומו לאורך 600 שנות השיעבוד של יהודה לאימפריות הגדולות ומוצג שחזור מפורט של מערכת המנהל ביהודה בשלהי ימי הבית הראשון ובמרבית ימי הבית השני. על רקע זה מציע המחבר בחינה מחודשת של תולדות יהודה בתקופה ארוכה זו, שפרקים מרכזיים בה מוארים באור חדש"

"ספר זה מוקדש לעיון במשפט לחימה ואתיקה צבאית. הוא דן בנושא מנקודת המבט של צה"ל ומתמקד בהקשרים של ניהול סכסוכים מזוינים עכשוויים ובמיוחד במבצע צוק איתן." הספר מכוּון לסייע למפקד, לחייל ולאזרח; להבהיר את משמעות עקרונות המשפט ההומניטרי הבין-לאומי ואת יסודות האתיקה הצבאית, וכן להציג את המוּרכּבות הכרוכה ביישומם הלכה למעשה. הניתוח מתבסס על ראיונות עומק עם אנשי צבא ועם אנשים מובילים במחקר אקדמי בתחומי המשפט, המוסר והאתיקה. הספר מתבסס על ניסיונו הצבאי של המחבר, שיסודו בהיכרות מעמיקה עם תחום הצליפה, על השתתפותו הפעילה במבצע צוק איתן – ומבצעים קודמים – כמנהל ידע בתחום הצליפה של צה”ל וכאחראי לתחקירים המבצעיים בתחום, ועל מומחיותו בתחום לימודי הצבא. כמו כן, הניתוח מתבסס על כישוריו כאנתרופולוג המיומן בעבודת שדה, המושתתת על הבנת תופעות חברתיות מבפנים, תוך התבוננות עמוקה ומתמשכת"

"האסלאם בישראל זוכה בדיון הציבורי והמחקרי להתייחסות מכלילה. מבט מעמיק מלמד כי מדובר בקהילה מוסלמית גדולה המאורגנת באמצעות גופים דתיים, אזרחיים ופוליטיים, דוגמת התנועה האסלאמית, בתי הדין השרעיים, אחוות צופיות, אגודות שיעיות ועמותות של בדואים, נשים, צעירים ואנשי חינוך. יחד הם יוצרים פסיפס מרתק של מנהיגות רבת־פנים המנתבת את דרכה בין מסורת לבין מודרנה מערבית ובתוך כך מייצרת שיח אסלאמי רב־קולי. הספר מוסלמים במדינת היהודים מציע תובנות חדשות בסוגיות ליבה הנוגעות למעמדו של הציבור המוסלמי בישראל, ומציג את האתגרים ואת הדילמות הניצבים בפניו. המאמרים שבספר עוסקים בכמה שאלות מפתח, ובהן: האם קיים מודל מקומי של אסלאם בעל מאפיינים ייחודיים? האם אפשר לזהות בו יסודות של מחשבה דתית מקורית? מה בין מציאות חייה של הקהילה המוסלמית בישראל לבין מציאות חייהן של קהילות מוסלמיות באירופה? הדיון בשאלות אלו ואחרות משלים חסר מחקרי ושופך אור על ההתמודדות של המוסלמים בישראל עם החיים בחברת רוב יהודית ובצל הסכסוך הישראלי־פלסטיני"

"הספר נכתב למענכם מנהלים, יועצות חינוכיות ומורים. הסדנאות שבספר פרי פיתוחי מסכמות שלושים שנות הוראה והדרכה במערכת החינוך. כל מי שמאמין ששונות היא משאב, הקשבה בונה ושיתוף פעולה הוא תנאי להשגת המטרה מוזמן לקרוא את הספר ולחוות את הסדנאות"

המהפכה התעשייתית, החריצות והיזמות מזוהים עם האתוס הפרוטסטנטי שהרים את קרנה של הכלכלה החופשית, העבודה והיצרנות. הציונות ויישוב הארץ, הקמת מפעלים והזנקת ההייטק בעשורים האחרונים נבעו גם הם מאתוס זה, אך לא רק ממנו. חזרתו של העם היהודי לארצו ולמעמד של עם יצרני, התופס את מקומו בחזית הכלכלה והפיתוחים המדעיים, קשורה בוודאי גם במסורת היהודית העתיקה. אך כיצד בדיוק? האם זהו "הראש היהודי" המזוהה פעמים רבות עם החוכמה התלמודית? האם זהו בית המדרש הקלאסי שמהדהד בתרבות הישראלית העכשווית? ואם כן, מה הם החוטים המקשרים בין פיצוח טקסט יהודי עתיק לבין פריצת דרך מדעית-טכנולוגית? חוטי מחשבה אלה הולכים ונטווים בספר השיחות השטיבל והסטארט-אפ על חייו, מחקריו ומורשתו של פרופ´ מרדכי רוטנברג, אבי הפסיכולוגיה היהודית. מבין השיטין עולה תזה מהפכנית המהווה תרומה למחשבת זמננו ואתגר ציוני ודתי חדש. רוטנברג מצביע על שיטת הלימוד החסידית כדרך הנכונה והרלוונטית לימינו. שיטה זו שאביה מולידה היה הבעל שם טוב, מדובבת את הטקסט התורני ומחלצת ממנו הדרכה להתמודדות עם מצוקות וצרכים חדשים. במדינת ישראל, טוען רוטנברג, האתגר הוא להטעין את לימוד התורה באנרגיה תכליתית באופן שיניע גם אנשי תורה לפעול ליזמות ולתיקון עולם. לפי זה, לימודי רפואה, חקלאות, תקשורת וטכנולוגיה ייחשבו "מצוות עשה" של ממש ויתנו מענה למצוקותיו של העם היהודי כיום. הספר השטיבל והסטארט-אפ כולל שש שיחות על חסידות, פסיכולוגיה יהודית ואתגרי השעה. יחד עם תלמידו ד"ר ברוך כהנא משרטט רוטנברג מעין ביוגרפיה אינטלקטואלית העוקבת אחרי דרכו האישית, מילדותו בצל הנאצים ועד לפיתוח הגותו העכשווית, תוך ניסיון מתמיד להראות את הרלוונטיות של קריאות העומק שלו ביהדות הזמן הזה.

פרופסור תמר רוס היא אחת היוצרות הבולטות, המקוריות והנועזות ביותר בעולם הדתי בדור האחרון. כתביה עוסקים בהגותו של הרב קוק, בספרות המוסר ובחסידות, והיא נחשבת להוגת הדעות המובילה של הפמיניזם היהודי-אורתודוקסי בארץ ובעולם.ביסוד התסיסה הרוחנית והאינטלקטואלית שלה עומדות שאלות תאולוגיות ואפיסטמולוגיות כבדות משקל, הנוגעות ליכולת ולצורך הקיומי ליישב בין מחויבות עמוקה למסורת הדתית מחד גיסא ובין מחויבות לא פחותה בדרגתה לתובנות פילוסופיות, ביקורתיות ופמיניסטיות מאידך גיסא. מסעה האישי וההגותי של פרופסור רוס לחבר בין העולמות הניב תובנות פרשניות מורכבות. האם הגות המרוקנת אמיתות דתיות מערך האמת המקובל שלהן, עשויה להתיישב עם תאולוגיה מלאת חיים, מחויבת ומסורה? האם אפשר לאחוז במסורת בד בד עם ביקורתיות כלפיה? התמודדותה של פרופסור תמר רוס עם שאלות אלה תוך שימוש בכלים מן הפילוסופיה של השפה, הפילוסופיה של המשפט, הפילוסופיה של הדת, תורת הפרשנות, תאוריות של מגדר ועוד, עוברת כחוט השני בכל יצירתה הענפה.קובץ מאמרים זה, "רוח חדשה בארמון התורה", מוקדש בהוקרה עמוקה לפרופסור תמר רוס. המאמרים, פרי עטם של מיטב החוקרים בתחומים המהווים את הציר שעליו סובב עולמה המחקרי, מבקשים לגעת בשאלות תשתית המהדהדות את הגותה ויצירתה, ולהוות מסד חיוני למחקר ולהגות, כמו גם לעיסוק קיומי בשאלות רעיוניות של יהדות מתחדשת