לרשות הקורא העברי המתעניין בשלהי העת העתיקה עומדת ספרות מחקר ענפה. אבל ספרות זו נוטה על פי רוב להתמקד בתחום אחד בדברי התקופה - היטוריה הלניסטית, ספרות רבנית, תולדות הנצרות הקדומה, לימודי האסלאם, ארכאולוגיה, ועוד. הקובץ שלפנינו בא לשמש במה אחת לעבודות מכמה תחומי מחקר בנושא, ויש בו משום נקודת פתיחה להיכרות של הקורא העברי שם שלהי העת העתיקה. לפני הקורא נפתח כאן צוהר לעולמן התרבותי של קהילות כפריות בסוריה הביזנטית, לחקיקה בבבל התלמודית, לחיג'אז בימיו הראשונים של האסלאם, לממלכות הפרנקיות בשלטון המלכים המרובינגים, ועוד.
במוקד מאמרי הקובץ ניצבת המשפחה. המשפחה וקשרי השארות העמידו מסד מרכזי לקהילות שלהי העת העתיקה. יחסים בין בני משפחה ובין משפחות לקהילות תופסים מקום חשוב במקורות המשפט, התאולוגיה, הפרוזה, השירה והאומנות של בני התקופה. אין ספק שמוסד המשפחה נתון לפרשנויות שונות לפי המקום והזמן, ובכל זאת נמצא במאמרים שבקובץ נקודות השקה רבות. לא אחת המשפחה העולה מן המקורות היא קהילה זוטא, שנסמכת על מכלול רחב של ערכבים ודפוסי התנהגות משותפים, קהילה שהיחסים בין חבריה נרקמים על מצע של רגשות ועקרונות. בתור שכזו פותחת המשפחה אשנב אל ההיסטוריה של התקופה, והעיסוק בה לא רק מחדד את הדומה והשונה שבין תרבויות המרחב, אלא גם מסייע להעמיק בעולמן הרוחני והחומרי של קהילות שלהי העת העתיקה. מחברי המאמרים שבקובץ מייצגים תחומים רבים, ובהם מדעי היהדות, לימודים קלסיים, נצרות המזרח, אירופה הפרנקית, ראשית האסלאם, ספרות השוואתית, משפט ופילוסופיה.
