כי לא נשוב אחור, ודרך אין אחרת. / אין עם אשר יסוג מחפירות חייו. / הלכה, הלכה פלגה בלילה בשרשרת./ פניך, מולדתי, הולכים אתם בקרב! ארבע שורות אלה שנכתבו בשנת 1938, ערב מלחמת העולם השניה הפכו לקריאת הקרב הציונית מאז ועד היום. שורות ציוניות אלה הן חלק מההמנון שכתב אלתרמן עבור פלוגות השדה הידוע בשם "זמר הפלוגות", שכל ילד ישראלי ינק אותן בשעתו עם חלב אמו. שירי הזמר ההמנוניים מלווים את הישוב היהודי החל משנות ה-30 של המאה ה-20 ועד היום הזה. במחקר ראשוני זה נדונים המנוני יחידות המתנדבים של בית"ר, אצ"ל ולח"י, הפלמ"ח, הפרטיזנים היהודיים, הבריגדה היהודית ובהמשך: המנוני הנח"ל וחטיבות השריון, הצנחנים, גולני, גבעתי, כפיר, המנוני הסיירות, מטכ"ל, שקד, שייטת 13, מגלן, דובדבן, כמו גם המנוני חיל הים, השלישות ודובר צה"ל – רובם מוכרים ומושרים, גם מחוץ לגדרות המחנות הצבאיים. אבל מה אנחנו יודעים על הטקסטים האלה באמת? מה הסיפור שהם מספרים לנו על עצמנו לאורך ציר הזמן? איך משתקפת ישראל מבעד לטוריהם? מהו הקונצנזוס הלאומי המשתקף בהם? מה קורה לקונצנזוס הציוני לפני מלחמת העצמאות ואחריה לאחר מלחמת סיני, מלחמת ההתשה, ששת הימים, מלחמת יום כיפור וההתנחלות מעבר לקו הירוק? על שאלות אלה ואחרות מנסה מחקר חלוצי זה לענות באמצעות עיון בהמנונים הפורמליים והלא פורמליים של היחידות הנידונות כאן. טקסטים המבקשים להתוות את דרכו של הישוב היהודי לאורך הדורות. כל אחד מהם מבקש לתפוס מקום טוב על המדף הלאומי והצה"לי תוך שהוא מבקש, בו זמנית, גם ליחצ"ן את היחידה אותה הוא מהלל ומשבח ולהציגה לראווה בחלון הראווה של העם היושב בציון.

כותר: מכתבים אל סופר צעיר : עצות מעשיות ופילוסופיות מחבר/יוצר: מק'קאן, קולום, 1965- מחבר שורר, עידית מתרגמת; נגבי-מנשהוף, דבורה עורכת נושאים: כתיבה יצירתית תיאור/תקציר: "שום איש אינו יכול לייעץ ולעזור לך, שום איש", כתב רילקה בחיבורו מכתבים אל משורר צעיר לפני יותר ממאה שנים. "יש רק אמצעי אחד, התכנס בתוך עצמך'". בהשראת ספרו של רילקה, שהשפיע על דורות של כותבים, חיבר קולום מק'קאן ספר מעורר השראה בזכות עצמו. פרקיו הקצרים גדושים עצות מעשיות ופילוסופיות על כתיבה. אלה הן עצותיו של מי שהתלבט וכתב, נדחה ופרסם, נכווה והצליח, של מי שיודע מניסיונו כי מורה לכתיבה "לא יכול להורות דבר אלא רק להצית את האש". ואכן, דומה שמק'קאן מצליח להעביר הלאה את לפיד הכתיבה. כל מי שאש הכתיבה בוערת בתוכו – סופרת או סופר, צעיר או זקן, בניצוץ או בלהבה גדולה – ילמד משהו מהספר הזה, קטן ממדים, אך מלא כל טוב

הבחירות לכנסת התשיעית, במאי 1977, חוללו מה שכונה מאז "מהפך" רב-חשיבות ומשמעות בפוליטיקה בישראל. לאחר שלושים שנה של שלטון לא מעורער שלחו הבוחרים את מפלגת פועלי ישראל (מפא"י) אל ספסלי האופוזיציה. ההלם וההפתעה היו גדולים. מנהיג המפלגה שמעון פרס כתב לידידו הסופר א.ב. יהושע אחרי הבחירות: "נותקנו מהעם, ליבנו היה גס למשאלות ליבו, ואוזנינו אטומות לציפיותיו". ועוד הוסיף וסיפר לו על "משחקי הכוח" בתוך המפלגה ועל "דלותה האינטלקטואלית". ערן אלדר בספרו המרתק טוען כי הישגיה הרבים של המפלגה בשלושים שנות שלטונה במדינה, ובכלל זה ביסוס כלכלתה וייצוב ביטחונה וגבולותיה, הסתירו מעיני הציבור תהליכים והתפתחויות פנימיים שכרסמו בכוחה והרחיקו אותה מלב בוחריה. הספר אינו עוסק בצד המנצח, הליכוד במנהיגותו של מנחם בגין, אלא במחנה המפסיד. ההתרכזות בתהליך שקיעתה האיטית של הגמוניית מפלגות הפועלים בשנים 1977-1965 וההתבוננות מקרוב בסוגיה מלמדות כי מה שהוגדר "מהפך" היה בעיקרו של דבר סיום מתבקש וכמעט מובן מאליו לתהליך ארוך של התפרקות ואובדן כוח.

ם בגיל 70, ישראל היא מדינת צבא. לצה"ל שמור מקום של כבוד בחברה הישראלית, וסקרים מראים שהוא המותג האהוד בישראל — בפער גדול מכל שאר האישים והמוסדות. בהצלחות ובכשלונות, במלחמות ובלוויות, צה"ל היה ונותר מדורת השבט, והחיילים שמשרתים בו הם "הבנים של כולנו", שמגנים עלינו וזכאים שנגן עליהם בחזרה. למעשה, צה"ל הוא זה שמאפשר לישראל להיות חברה שפויה ומשגשגת. בתוך מזרח תיכון סוער והפכפך, ומול איומים שמתעצמים במהירות, מצליח צה"ל לאפשר לחברה הישראלית לגור במזרח התיכון אבל להרגיש באירופה. לולא השקט הבטחוני, שמושג בעבודה יומיומית, סיזיפית ומתישה, ישראל היתה נראית אחרת: מדממת יותר, מפוחדת יותר, בטוחה פחות. תמונת מצב הוא פרויקט ייחודי, שמאפשר הצצה נדירה וחד־פעמית לקרביים של צה"ל וכוחות הביטחון כפי שלא נראו מעולם. הפרשן יואב לימור והצלם זיו קורן קיבלו גישה בלעדית שמאפשרת להם להביא בלי פילטרים את הפנים של המלחמה האמיתית שמנהלת ישראל על הבית, מהתקיפות החשאיות בסוריה, דרך המלחמה בטרור והשמירה על הגבולות ועד לחיים היומיומיים — המאבק לקדם נשים, לשלב חרדים ולקלוט עולים ונוער במצוקה בצבא, משלחות הסיוע לאסונות הומניטריים בעולם ופריצות הדרך הטכנולוגיות שסייעו להפוך את ישראל לסטארט־אפ ניישן. תמונת מצב מציג את צה"ל כפי שלא נראה מעולם וכולל הצצה ראשונה ובלעדית למקומות שנחשפים עתה לראשונה — סיירת מטכ"ל, שלדג ויחידות טכנולוגיות באמ"ן — וכן לליבת הפעילות של השב"כ. הספר גם מביא סיפורים ותמונות שעדיין לא פורסמו מהלחימה בטרור ומהפעילות נגד חיזבאללה, חמאס ודאעש לאורך הגבולות.

הפכה הצרפתית, שטלטלה את אירופה בשלהי המאה השמונה-עשרה, הורישה לנו, בין יתר הדברים, גם את ההבחנה הפוליטית המקובלת בין "ימין" ובן "שמאל" - חלוקה המשקפת את סדר ישיבתן של הסיעות השונות באסיפה הלאומית הצרפתית בשנת 1789. ואולם, כפי שמראה יובל לוין בספרו הפולמוס הגדול, איש לא היטיב לבטא את חילוקי הדעות המהותיים בין המחנות הנצים משני הוגי דעות אשר צפו בהתפרצותה של המהפכה מעברה השני של התעלה. לצדם של המהפכנים בפריז התייצב העיתונאי והאקטיביסט האנגלי-אמריקני תומס פיין, שתלה תקוות רבות בהחלפת הסדר הישן, על עוולותיו ומוסדותיו המאובנים, בחברה מתוקנת, שוויונית ונאורה לעילא. מן העבר השני ניצב אדמנד ברק, אבי השמרנות המודרנית ומבקרה המעמיק ביותר של המהפכה, שהזהיר כי היומרה לברוא סדר חברתי מושלם וחדש בתכלית, תוך התעלמות מן הנהגים המסורתיים ומניסיונם המצטבר של הדורות, תמיט אסון על הרדיקלים ועל כל מי שיסור למרותם. המחלוקת הפרטית והפומבית בין השניים, שהתכתבו ביניהם, נפגשו פעמים מספר והשיבו בחיבוריהם איש לטיעוני חברו, נחשבת בעיני רבים לפולמוס האידיאולוגי החשוב ביותר שהתקיים אי פעם בשפה האנגלית

כל פעם שאנחנו מורידים מוזיקה, טסים אל מעבר לאוקיאנוס, או פשוט משוחחים בטלפון הנייד, אנחנו נסמכים על גילויים מתמטיים מופלאים. ואיך מחשבים מסלול של אסטרואידים? או את מסלולה של סופה מתקרבת? אלה ורבות אחרות הן חידות שבבסיסן ניצבת אם המדעים, המתמטיקה. אבל קסמו של הספר הזה, מסתורי המספרים, הוא בכך שהוא מצליח להפתיע אותנו עם הסברים מתמטיים לחידות - מתמטיות! - מחיי היום יום המסעירים שלנו: איך דיוויד בקהאם סובב את הכדור באופן כל כך מושלם? איך המספרים הראשוניים תורמים להצלחה של ריאל מדריד? איך לצייר בדיוק כמו ג'קסון פולוק?

ספר "הגזזת" מציג לראשונה קובץ מחקרים ישראליים ובינלאומיים בנושא ההקרנות שניתנו כטיפול נגד מחלת הגזזת בישראל ובעולם. המחקרים מתארים את ההתמודדות של מדינות שונות עם מגפת הגזזת באמצעות טיפול המוני בקרינה, במדינות כצרפת, אנגליה, פורטוגל, סרביה (יוגוסלביה) וארצות הברית וכמובן של הישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית והקהילות היהודיות במזרח אירופה ובצפון אפריקה. חלקו השני של הספר מביא מחקרים הדנים בנושא הטיפול הקרינתי נגד מחלת הגזזת במדינת ישראל, בהשפעות ארוכות הטווח של הקרינה שניתנה כטיפול נגד גזזת על בריאות המטופלים בישראל, בחוק הייחודי לפיצוי נפגעי הגזזת ובאופן בו התקשורת ומוקרני הגזזת בישראל ובעולם רואים סיפור זה

ספר זה מציע לקורא תרגום עברי של כל החוזים המדיניים של המזרח הקדום, בין השנים 2900 ל-330 לפסה"נ, הידועים לנו כיום, ואשר נשתמרו בצורה המאפשרת לפחות תרגום משמעותי רציף. זאת בצירוף מבוא כללי לתורת הבריתות במזרח הקדום וסִדרה של מבואות לַבּריתות השונות. הבריתות נכתבו במקורן בשפות שונות: שומרית, אֶבּלאית, עילמית קדומה, אכדית לניביה השונים, חתית, מצרית, אוגריתית וארמית. כל החוזים תורגמו מהמקור בידי המחבר ועל ידי קבוצה של חוקרים ישראלים אחרים. המבוא התיאורטי הנרחב, המקדים את תרגומי החוזים, מכיל תיאור מקיף ושיטתי של החוזים מכל התקופות. בין השאר, הקורא מקבל כאן מידע על תולדות חקר החוזים, על הטרמינולוגיה המלאה של סוג תעודות זה, על המסורות השונות של ניסוח בריתות במזרח הקדום בהשתלשלותן ההיסטורית, על הסוגים השונים של הבריתות במזרח הקדום, על הדרכים המשפטיות והדתיות שנקטו הצדדים להגן על תוקף הבריתות שכרתו ביניהם, ועוד. מבוא מקיף זה, המהווה את חלקו הראשון של הספר, מסתיים בפרק שלם הסוקר את הבריתות במקרא. החיבור בכללו נכתב מתוך כוונה לשרת ארבע קבוצות שונות של קוראים: חוקרים של תולדות המזרח הקדום ותרבויותיו, חוקרי מקרא, חוקרי המשפט הבינלאומי, וציבור הקוראים הכללי שעשוי להתעניין בבריתות אלו. ייחודו של הספר לא רק בהיותו תרגום של החוזים הבינלאומיים של המזרח הקדום לעברית, אלא בהיותו אוסף מלא ראשון של תרגום תעודות אלה לשפה מודרנית.

"אבי פזנר כיהן ב-1987 כיועצו האישי של שמיר והיה עד ממקור ראשון לתהליך התגלגלות הסכם לונדון שנחתם ב-1987. ההסכם נועד להתוות מסגרת לוועידה בינלאומית בחסות האו"ם למציאת פתרון לסכסוך הישראלי-ערבי ופתרון כולל לסוגייה הפלסטינית. עד היום, נחשב כישלון הסכם זה להחמצה אדירה. בספרו האוטוביוגרפי החדש "הייתי בפריז וגם ברומא" היוצא עכשיו לאור בהוצאת קונטנטו נאו בבעלות נתנאל סמריק, הוא חושף לראשונה מידע שמבהיר את הסיבות והתהליכים שהובילו לכישלון התהליך. הספר כולו שוזר את סיפורו האישי של פזנר עם סיפורה הפוליטי והדיפלומטי של ישראל במחצית השנייה של המאה העשרים. אבי פזנר כיהן במשך שנים כשגריר ישראל ברומא ובפריז וכממונה על ההסברה והדוברות הישראליות בוושינגטון ולאחר מכן שימש כדובר משרד החוץ. כמו כן, שימש יועץ קרוב ליצחק שמיר וכיו"ר קרן היסוד. בספרו, הוא חולק עם הקוראים אנקדוטות מרתקות המאירות רגעי מפתח מדיניים מזווית אישית. כך למשל, כאדריכל היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לוותיקן ב-1992, פזנר מספר בספרו על הפגישה הגורלית בה שכנע את את האפיפיור יוחנן פאולוס השני לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל. זהו ספר חובה לכל קורא המתעניין בעשייה הדיפלומטית ובהתרחשויות הפוליטיות בהיסטוריה של ישראל"

נקודה עברית בבית שאן מגולל את סיפורה של הקהילה היהודית שהתקיימה בבית שאן משלהי המאה הי"ט ועד נפילתה עם פרוץ המרד הערבי ב-1936. ניסיון ראשון זה לשרטט את סיפורה של הקהילה, שנמחה כמעט לחלוטין מן התודעה הציבורית והמחקרית, מתבסס על עיון מעמיק בארכיונים ציבוריים ומקומיים ברחבי הארץ ועל מקורות נוספים ובהם עיתונות התקופה, מקורות ספרותיים ואוטוביוגרפיים וראיונות בעל פה עם צאצאי הקהילה. הספר מלווה את צמיחת הקהילה מראשיתה כקהילת בודדים דלת אמצעים לקהילה שמנתה בשיאה, ערב מאורעות תרפ"ט, מאות אנשים והפעילה מוסדות קהילתיים ודתיים. פרקים נרחבים מוקדשים לפעילותם של בית הספר והמרפאה העברית, ולמקום שמילאו בעיצוב זהותה הקולקטיבית והלאומית של הקהילה. כן נדונים קשריה עם ההתיישבות החקלאית הסובבת, עם הקהילה היהודית בטבריה, עם האוכלוסייה הערבית המקומית, ומעל לכול יחסיה המורכבים עם המוסדות היהודיים הלאומיים. לצד סיפורה של קהילת בית שאן, הספר פותח צוהר להכרת עולמן של הקהילות היהודיות הזעירות שפעלו בתקופה זו בערים ועיירות ערביות בכל רחבי הארץ: עזה, באר שבע, רמלה, לוד, נצרת, ג'נין, צמח, יריחו ועוד. סיפורן של קהילות אלו מאפשר בחינה מחודשת של סוגיות שונות הנוגעות לזהות חברתית וליחסי יהודים וערבים בארץ ישראל בתקופה זו. ד"ר ראובן גפני הוא מרצה בכיר במחלקה ללימודי ארץ ישראל ולימודים רב תחומיים במכללה האקדמית כנרת. מחקריו עוסקים בדגמי התיישבות יהודית בארץ ישראל ובהתפתחותה של ירושלים בעת החדשה, ובחקר בתי כנסת בארץ ישראל במבט רב תחומי.

מאבק הפרדיגמות מציג פרשנות עקיבה להגות היהודית בימי הביניים על פי תפיסת המדע. הוא משתמש במושג "פרדיגמה" כדי לעקוב אחר ההתפתחות הרעיונית של ההגות היהודית בת הזמן. החיבור פורש לפני הקורא שלוש פרדיגמות: הכלאם, האריסטוטליות (עם או בלי לבושה הנאו-אפלטוני) והניסיוניות (הכוללת תופעות שלא היה להן הסבר בפרדיגמה הקודמת, כמו אסטרולוגיה, מאגיה ואלכימיה). הטענה המרכזית בספר היא שעד לשלהי המאה השתים-עשרה התעמתו שתי הפרדיגמות הראשונות, כלאם ואריסטוטליות, ולאחריה – שתי האחרונות, האריסטוטליות והניסיוניות. החיבור מאיר באור חדש את הגותם של רב סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי, רמב"ם ואחרים. פרופ' דב שוורץ, חתן פרס א.מ.ת לשנת 2015, פרופ' דב שוורץ הוא ראש היחידה ללימודים בינתחומיים באוניברסיטת בר אילן. בעבר כיהן בה כדיקן הפקולטה למדעי הרוח וכראש המחלקה לפילוסופיה ולמוסיקה. כתב ספרים ומאמרים רבים על ההגות היהודית לדורותיה.

הספר אדמה קשה, אנשים קשים מביא בלשון חיה וצבעונית ובהומור מושחז מסיפוריהם של המתיישבים הראשונים בתל-שמם, הוא כפר יהושע שבעמק יזרעאל. זהו גם סיפורה של התקופה: שנות הארבעים של המאה ה 20- בפלשתינה (א"י) שתחת המנדט הבריטי. אהבה, חמלה, אידאולוגיה, עורמה ותככים – את כל אלו נוכל למצוא בעולמן של הדמויות המאכלסות ספר זה, אנשים קשים הנאחזים באדמה הקשה: ספקטור הענק, שהיה אוסף אל כף ידו ארבע אצבעות ורק את ה"מצביעה" זוקף אל-על, וקולו רועם, "דעו לכם, תבואות חורף בידי שמים, תבואות קיץ ביד אדם!"; שושנה הגננת בת העשרים שחדרה הקט הפך למועדון ערב לפנויים, ואילו היא אהבה רק את פרץ; סיפור אהבתם של בלינה היפה ומישקה החלוץ; תעלומת הרצח במי הברכה של מעיין יצחקיה; שומר השדות האגדי קרסין, שובר הלבבות, על סוסתו האדומה; רוזובסקי המהולל מנהלל ידידו של חיים ויצמן; והגיסים שמילוב ובשקורוב, בעלי החמנית שאין כמוה ליופי, שצמחה מאחורי בית הכיסא והפליאה את עין כל רואיה.

ספר חכם, הפורש ברגישות, עדינות וחמלה את המפגש הבין אישי המתרחש בין כותלי חדר האימון. משרטט ונוגע בהלכי הנפש של ילדים, בני-נוער והוריהם, הנעים בין צער ואכזבות לבין נחמה ועוצמה. הקטעים הקצרים מאפשרים הצצה מהירה ואמפתית לנפש, ויוצרים הזדהות ותחושה של 'אתה לא לבד

מפלגות, הארגונים והמוסדות החרדיים בתקופת המלחמה -- מפת היהדות החרדית בתש"ח -- מבדלנות להשתלבות -- המדיניות והפעילות של הארגונים החרדיים בתקופת המלחמה -- ההנהגה הרבנית במלחמה -- ההתמודדות ההלכתית עם אתגרי התקופה -- הקהילות החרדיות בקו האש -- יחסי החרדים עם כוחות הבטחון -- גיוס חרדים -- מצוקות המגויס הדתי -- הגיוס ותלמידי הישיבות -- המאבק על גיוס נשים. ההתעניינות המחקרית בציבור החרדי גוברת, ובתקופה האחרונה נכתבו מחקרים רבים על היבטים שונים הקשורים לחרדים. בתקופת מלחמת העצמאות חל מעין מהפך בקרב רוב הציבור החרדי ומנהיגותו: מעבר מהתנגדות לציונות המדינית, שהתבטאה בין השאר בהחרמת מוסדות היישוב היהודי בארץ, ועד למעורבות פעילה במוסדות השונים של המדינה; הצטרפות לכוחות הביטחון של היישוב וללחימה להגנתה של המדינה; אשר לה התנגדו במשך שנים רבות; מהתנגדות להצבעת נשים עד לעידוד נשים להצביע בבחירות הראשונות, ועוד. ספר זה הוא מחקר מקיף וממוקד על החברה החרדית ומנהיגותה בתקופת מלחמת העצמאות. הוא מתאר את התהליכים שעברו על הציבור החרדי בתקופה הסמוכה להקמת מדינת ישראל ובראשיתה של המדינה בתחום המדיני־פוליטי, הביטחוני־צבאי והאזרחי. הספר מבוסס על מגוון רחב של מקורות ובמיוחד על הארכיונים של הארגונים החרדים שנפתחו בפני המחבר. משה ארנוולד הוא בוגר החוג להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה והחוג ליחסים בין־לאומיים ומוסמך ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. ספרו ‘מצור בתוך מצור: הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות‘ המבוסס על עבודת הדוקטור שהוכנה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית

הקדמה --מבוא --חלק ראשון:הגישה הדיאכרונית במחקר העברית המקראית :הלשון העברית בתקופה הפרסית --חקר העברית המאוחרת לאור משנתו של פרופסור יחזקאל קוטשר --עברית וארמית בתקופת המקרא: סוגיית הארמיזמים בחקר העברית המקראית --חלק שני:קדמותה של הטרמינולוגיה הכהנית :לשימושו של המונח הכוהני עדה בספרות המקראית --עיונים בלשונו של המקור הכוהני: לשימושן של שכר ושאר בספרי ויקרא ובמדבר --חלק שלישי:חידושי לשון בספר יחזקאל :מחידושי לשונו של ספר יחזקאל: מפה ומפה --המונח לשכות שרים שביחזקאל מ 44 ומקומו בתולדות הטרמינולוגיה הפולחנית של המקדש --חלק רביעי:מונחי שלטון ומנהל:אשר על הבית, פקיד, ממנה: לשימושם של שלושה מונחים טכניים מתחום השלטון והמנהל בלשון המקרא --בית (ה)אוצר: לתולדותיו של מונח מקראי מתחום המנהל והשלטון -- חלק חמישי:סוגיות לשוניות בחקר ספרות החכמה :לשונו של סיפר המסגרת בספר איוב (א-ב; מב 17-7) ומקומה בתולדות העברית המקראית --צדיק=חכם בתהלים לז ושאלת רקעו החכמתי של המזמור -- חלק שישי: ביטויים ומטבעות לשון :כיאזמוס דיאכרוני בעברית המקראית --על קו הגבול שבין חקר הלשון לחקר המקרא: לתולדות צמיחתו של המונח 'ספר משה' --אימתי נטבע בעברית הצירוף 'שלום על ישראל'? --על 'שליפת הנעל' שבמגילת רות' --חלק שביעי:מגילות מדבר יהודה :לשונו של מזמור קנ"א מקומראן --לתיאורם של בגדי אהרן ובניו במגילת מלחמת בני אור ז 10-9 --חלק שמיני:סוגיות בדקדוק היסטורי : עקרון =Amqar(r)una = Ακκαρων פרק בדקדוק היסטורי --בירורים בשאלת היחס שבין ספר כהנים לספר יחזקאל: על כמה מונחים מתחום הקדושה והטהרה המשמשים בספר יחזקאל במשקל מקטל --רשימת המקומות שפרקי הספר נדפסו בהם לראשונה --קיצורים ביבליוגרפיים --מפתחות:מפתח המילים והביטויים --מפתח המקורות --מפתח הנושאים. תולדותיה של הלשון העברית נחלקות לארבעה פרקי זמן היסטוריים: תקופת המקרא, תקופת המשנה והתלמוד, ימי הביניים והעת החדשה. על העברית המקראית אנו רשאים להשקיף כעל חטיבה אחת, בעלת פרופיל לשוני מוגדר משלה, אלא שחטיבה זו אינה עשויה מקשה אחת. על אף מעטה האחידות המייחד את הסגנון המקראי – החל בספר בראשית, הפותח את ה"תורה", וכלה בספר דברי הימים, החותם את ה"כתובים" –מתחת לפני השטח מתגלים שכבות ורבדים שמשקפים הטרוגניות לשונית מגוונת ביותר. אין בזה כל תמהּ, שהרי את ספרי המקרא כתבו דורות רבים של מחברים, שפעלו בארץ ישראל ומחוצה לה יותר מאלף שנים; אך טבעי אפוא שיהיו בפעילותם הבדלים בסוגות )פרוזה לעומת שירה), בתקופות (בית ראשון לעומת בית שני) ובאזורים גאוגרפיים )יהודה לעומת ישראל(. בספר שלפנינו כונסו מבחר מאמרים פרי עטו של אבי הורביץ, שפורסמו בעברית בשנים תשכ"ד–תשס"ח (1964–2008). המאמרים עוסקים בתחומי מחקר שונים – לקסיקון, פרזיולוגיה, מורפולוגיה ותחביר – ובכולם עוברת כחוט השָׁני מסקנה אחת: שתי שכבות לשון עיקריות הן בעברית המקראית: הקלסית והבתר־קלסית

ההנחה שמתוכה נכתב הספר הנוכחי היא שלא קיים מצב תיאולוגי ללא פתולוגיה שקשורה בו – "פת(יא)ולוגיה". הסובייקט הדתי הוא מי שמוכן לחיות את הסדקים במציאות הדתית ולראות את הסדקים הללו עצמם כמופע של התיאולוגי. משימתו, אם כן, תהיה "לנצח" את הפת(יא)ולוגיה; ניצחון שאינו מנסה למצוא פתרון לחולי, אלא מקנה נכונות להיאבקות עמו. זהו סובייקט-נמען שנוכח בקצה האיווי, החסר והנוירוזה של האלוהי, כל זאת על ידי כך שהוא, בלשונו של לאקאן, אינו מוותר על האיווי ולוקח אחריות על הלא-מודע שלו. 'היהודי של הקצה' הוא חלק שני מטרילוגיה תיאולוגית אשר עוסקת ב"אמונה שלאחר שנות התוהו" – קדם לו הספר "תיאולוגיה של חסר". למרות שמדובר בטרילוגיה, החלק הנוכחי יכול להיקרא באופן עצמאי ללא צורך במבואות מזה אשר קדם לו. פרקי הספר נבנים תוך כדי קריאה מעמיקה במקראות, במדרשי חז"ל, בהלכותיו של הרמב"ם ובתורותיהם של מורי היהדות והוגיה – למשל רבי נחמן מברסלב, רבי צדוק הכהן מלובלין ופרנץ רוזנצווייג – ובאמצעותם הקורא מזומן להשתתף באנליזה שחודרת אל תוך המסורת היהודית והאות, אשר אנו, כבני המרחב המקראי הארץ-ישראלי וכבני ברית, נושאים על בשרנו ובהליכות חיינו. אנליזה זו נתרמת ומועצמת על ידי עיון והתפלמסות עם דברי מבשר הנצרות, פאולוס, ועל ידי אזכור השוואתי לצורת ההתגלות שמניח נביא האסלאם, מוחמד, בקוראן. דווקא מתוך התפיסה שלהם כמבטאים את דרכיו של האלוהי בעולם, הם מאפשרים לעמוד על הממשות התיאולוגית שעליה נסבה המסורת היהודית. ההצטרפות של כל אלו יחדיו היא מבוא שמוליך אל 'תיאולוגיה של אי-הלימה'