בשנת תש"ו (1946) קנה רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1888–1959), חלקת קרקע בירושלים שעליה חלם להקים את משכנה של הרבנות הראשית לישראל. לחלומו הצליח לרתום את סר אייזיק וולפסון, נדבן יהודי בריטי, מקים 'קרן וולפסון' למען בריאות, רווחה והשכלה גבוהה.
בשנת תשי"ב (1952) הונחה אבן הפינה, ובל"ג בעומר בשנת תשי"ח (1958) נחנך בטקס רב רושם בניין 'היכל שלמה' – מרכז דתי־רוחני בירושלים. מאז פעלו בבניין זה משרדי הרבנות הראשית לישראל ומוסדות דת נוספים: בית הדין הרבני הגדול, המחלקה להסברה דתית, הוועד לבירורי הלכות, איחוד בתי הכנסת ועוד. בנוסף פעלו ב'היכל שלמה' בית כנסת הרמח"ל, המוזאון לאומנות יהודית והספרייה התורנית המרכזית בישראל, שבה נמצאו עשרות אלפי ספרי קודשובנהם ספרים שנמצאו בעיזבונות קהילות שנחרבו בשואה.
בסוף שנות ה־90 עברה הרבנות הראשית לישראל למשכנה הנוכחי בשכונת רוממה, סמוך לכניסה הראשית לירושלים. החל משנת תשע"ז החלה המכללה האקדמית הרצוג לנהל את בניין היכל שלמה ולהפעילו ברוח מטרותיו הראשוניות. הבניין משמש קמפוס המכללה בירושלים ובו בית הספר ללימודים מתקדמים על שם הרא"ם ליפשיץ, היחידה ללימודי המשך ופיתוח מקצועי, בית המדרש לנשים ומחלקת "הרצוג עולמי".
במקביל לפעילות האקדמית הקימה המכללה בהיכל שלמה את המרכז העולמי למורשת היהדות. בית הספר ללימודי חוץ של המכללה מפעיל במקום תוכניות מגוונות המיועדות לקהל רחב בגילים שונים, מירושלים, מרחבי הארץ ומן העולם היהודי כולו.
מלבד חדרי לימוד, משרדים וספרייה, פזורים ברחבי הקמפוס מוקדים ייחודיים המשמרים היבטים שונים של מורשת העם היהודי:
מוזאון לאומנות יהודית המציע דרך ייחודית וחווייתית לעיסוק בזהות היהודית ובמורשת העם היהודי. האוסף הגדול כולל חפצים מקהילות יהודיות רבות בארץ ובעולם מימי בית ראשון ועד ימינו והוא נחשב אחד האוספים החשובים בעולם. התצוגה המשלבת בין חפצי יודאיקה שלהם רקע היסטורי מרתק, ציורים ופסלים, עוסקת בנושא הקיום היהודי, ומשלבת את ההיבט המוזיאלי בעשייה החינוכית. זהות יהודית, ירושלים והשואה הם חלק מהמוטיבים העולים מן המוצגים. במוזאון מוצגות תערוכות קבועות ותערוכות המתחלפות מעת לעת.
בית כנסת הרמח"ל הוקם בבניין 'היכל שלמה' במגמה לשמש את עובדי המקום ואורחיו. בבית הכנסת אחד עשר חלונות ויטראז' צבעוניים שהוכנו בידי האמן דוד הילמן בשנותיו הראשונות של בית הכנסת. כל חלון הוקדש לנושא אחר בהווי החיים היהודי דוגמת שבת, ראש חודש, פסח, יום כיפור ואפילו מצוות שילוח הקן ומגילת שיר השירים. הפריט המפואר ביותר בבית הכנסת הוא ארון הקודש העתיק שנבנה בשנת 1728, וניצב במשך יותר ממאתיים שנה בבית הכנסת הספרדי בעיר פדובה שבצפון איטליה. לכבוד חנוכת ארון הקודש חיבר רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) סדר מיוחד של שירים וזמירות בשם 'חנוכת הארון'. ארון הקודש האיטלקי ובימת הקריאה בתורה התואמת לו הובאו ארצה בשנות החמישים עם ארונות קודש אחרים מקהילות באיטליה, במסגרת מבצע העלאת ארונות קודש מאיטליה לישראל. מקורם של חלק מן הארונות בקהילות שלא נותרו בהן מתפללים לאחר ימי השואה.
בקומה העליונה של ההיכל ממוקם האודיטוריום על שם אדית וולפסון ובו כשבע מאות מושבים. האודיטוריום משמש אולם הרצאות והופעות. מדי שנה קהל רב משתתף בפעילויות של תורה וחוכמה הנערכות בו.
בשנת תשע"ט החל שיפוץ האודיטוריום ושדרוגו. האודיטוריום המחודש יוקדש לזכרו המבורך של מנחם פריבס, מראשוני תלמידי מכללת ליפשיץ, ולזכר מעשה ההקרבה שלו.
מנחם פריבס הי"ד
מנחם פריבס נפטר בכ"ד באדר א' ת"ש לאחר שהוכה בידי שוטרים בריטים, במחאה נגד מדיניות הספר הלבן.
מנחם פריבס, מצאצאי הצמח צדק, נולד בפולין לחיים יהודה לייב ולמוסיא פריידה פריבס, בכור לשלושה אחים. בשנת תרצ"ג (1933) עלה ארצה עם משפחתו.
מנחם היה תומך נלהב בהתיישבות היהודית המתחדשת בארץ ישראל והקריב את חייו למען הערכים שבהם האמין.
בגיל 17 החל ללמוד כסטודנט בבית המדרש למורים 'מזרחי', לימים המכללה למורים ע"ש הרא"ם ליפשיץ.
בחודש אדר א' ת"ש (1940) פרסם השלטון הבריטי בארץ ישראל את 'תקנת העברת קרקעות' שהגבילה, כחלק ממדיניות הספר הלבן, מכירת קרקעות ליהודים בארץ ישראל. היישוב העברי התנגד לתקנה בכל תוקף והמחאות התבטאו בהפגנות ובשביתה כללית. במהלך השביתה נדרשו מסעדות, בתי קולנוע ומקומות בידור אחרים לסגור את דלתותיהם כמחאה על התקנה.
במוצאי שבת כ"ב באדר א' ת"ש עלה מנחם, כנציג ארגון 'ההגנה', על בימת בית הקולנוע הירושלמי 'עדן' שהפר את השביתה, ונשא נאום נרגש בניסיון לשכנע את בני עמו להצטרף למחאה ולצאת מאולם הקולנוע. הוא נגרר מן האולם בידי השוטרים הבריטים שהוזעקו למקום, ובאכזריות הוכה בראשו באלות, על אף שהיה נער צעיר שלא נשא נשק ורק ביקש בנאומו למחות ללא אלימות.
למרבה הצער נפטר מנחם מפצעיו לאחר שלושה ימים, כשהוריו לצד מיטתו. במסע הלווייתו השתתפו רבבות מתושבי ירושלים.
הרבנים הראשיים באותם ימים, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, ואישי ציבור ירושלמים אחרים הספידו את הגיבור הצעיר בטרם הובא למנוחות בהר הזיתים.
יהי זכרו ברוך.
חנוכת האודיטוריום ע"ש מנחם פריבס הי"ד
לסרט זיכרון לחצו כאן
לאתר היכל שלמה לחצו כאן