רשימת השיעורים בחוג להיסטוריה – תואר ראשון גברים

הקורס יוקדש להיכרות עם מקצועו של ההיסטוריון המודרני, וינתח את מרכיביו השונים של המחקר ההיסטורי.

בין התחומים שנעסוק בהם: היסטוריה חברתית, היסטוריה צבאית והיסטוריה פוליטית. נדון גם בגישות ובמגמות שניכרות במחקר ההיסטורי בעשרות השנים האחרונות. למשל, תפיסותיהם שלהיסטוריונים ישנים והיסטוריונים חדשים ביחס להיסטוריה של התנועה הציונית ומדינת ישראל.

כמו כן, במהלך הקורס נעסוק בבעיות מתודולוגיות אשר עולות לעיתים במהלך מחקרים היסטוריים. $$

הקורס ינתח את תולדות האסלאם החל מלידתה של הדת בתחילת המאה השביעית.

הוא יעסוק בשנותיה הראשונות של דת האסלאם ובדילמות שהתמודד עמן מבשר הדת מוחמד, בהתפשטות האסלאם ברחבי העולם ובאירועים מרכזיים בהיסטוריה של האסלאם ושל המזרח התיכון.

בנוסף לכך,  הקורס יקנה לסטודנטים ולסטודנטיות היכרות מעמיקה עם מושגים הקשורים גם בנושאים אקטואליים שעומדים לא פעם על סדר היום העולמי.

בקורס יבחנו סוגיות מרכזיות בתולדות מזרח אירופה מהמאה העשירית ועד חלוקות פולין, כרקע להבנת תולדות היהודים באזור. המבנה המדיני של האזור בימי הביניים: נסיכויות קייב בין הסקנדינבים, הביזנטים והכוזרים. האיחוד בין הליטאים לבלרוסים וההשתלטות על אדמות רוסיה הקייבית. כתר פולין וכיבוש אדמות הליץ על-ידי קזימיר הגדול. בעת החדשה המוקדמת נתמקד ברפובליקת האצילים של ממלכת פולין-ליטא ויבחנו הסוגיות הבאות: המבנה המדיני (רפובליקת האצילים והאוליגרכיה של המגנטים),המבנה החברתי- כלכלי (הקולוניזציה של אוקראינה, אגראריזציה, הצמתת האיכרים והפיכת האזור לאסם התבואה של אירופה, הפונדקים וכלכלת משק הפולווארק), והמבנה הדתי- לאומי (קאתולים,אוניאטים, פרבוסלאבים, פרוטסטנטים, מוסלמים, קראים ויהודים).

הקורסיתמקד בתולדותיהם של היהודים בארצות המוסלמיות מתחילת העת החדשה עד הקמתה של מדינתישראל.

במהלךלימוד הקורס ננתח מקרי בוחן בחייהן של קהילות יהודיות בארצות האסלאם, לאור תמורותמקומיות ועולמיות: תחילתה של העת החדשה והשינויים שנלוו אליה$$ כניסתן של ארצות מערביותלארצות האסלאם והשפעתן$$ מודרניזציה ושינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים, ובנוסףלכך השפעתן של תנועות לאומיות: התנועה הציונית מחד, ותנועות לאומיות מקומיותמאידך.

 רוב יהודי ממלכת פולין-ליטא חיו בעיירות פרטיות, שנקראו ביידיש – שטעטל ובכפרים שמסביבן. בקורס יבחנו הנושאים הבאים: הסיבות לתופעה הייחודית של השטעטל ולמעבר היהודים מערים מלכותיות גדולות לעיירות פרטיות. מבנה העיירה ומקומם של היהודים בה. הריבוד החברתי ומבנה הקהילה היהודית בעיירות פרטיות ומקומם במערכת השלטון העצמי של יהודי ממלכת פולין-ליטא. יהודי העיירה וסביבתם – הפריץ, הכנסייה, העירוניים והאיכרים. התפקיד הכלכלי שמלאו היהודים בעיירה, במערכת הכלכלית עם כפרי הסביבה ובאחוזת האדון.