'הֵן קוֹלָהּ בִּי רָן' – נשים מקראיות בשירה המודרנית
ימי רביעי 9:30-11:00, מכללת הרצוג- קמפוס 'היכל שלמה' בירושלים.
מרצה:
ד"ר רחל עופר
12 מפגשים
פתוח לקהל הרחב
הסדרה תתקיים בימי רביעי בין השעות 11:30-13:00
בקמפוס 'היכל שלמה' של מכללת הרצוג, רח' המלך ג'ורג' 58, ירושלים.
על הסדרה:
הסיפור המקראי מתאפיין בסגנון חסכני ותמציתי. הוא אינו מרחיב את הדיבור על מחשבותיהם של הגיבורים ועל רגשותיהם, וגם הדיאלוגים בין הדמויות אינם מורכבים ומפורטים. אל החללים הריקים שהותיר המקרא נכנסת השירה המודרנית, המתארת את הרגשות הנסתרים והמחשבות הכמוסות של הדמויות המקראיות, ומוסיפה פרטים שונים שלא הוזכרו בסיפור המקראי.
השירים, שהם בבחינת 'מדרשים מודרניים', מעניקים משמעויות אקטואליות לסיטואציות המקראיות. הם מחיים אותן מחדש, מקרבים אותן לעולמנו, ומעלים שאלות הרלוונטיות לחיינו. באמצעות הנשים המקראיות פורשים בפנינו המשוררות והמשוררים את השקפת עולמם, רגשותיהם ואמונותיהם.
במהלך הקורס ניפגש עם שירים מרגשים, המשמיעים קולות נשיים נאלמים. הקולות הללו מאירים את הסיפורים המוכרים מזוויות חדשות ולעתים מפתיעות.
פירוט התוכן ותאריכי המפגשים:
| א' חשון תש"ף
30.10.2019 |
שפחה במדבר; שירים על הגר
השירים המודרניים על הגר מתמודדים עם סוגיות מוסריות מורכבות, אשר בהן דנו גם המדרשים הקדומים ופרשני המקרא. כגון: מה הביא לגירוש, מה הייתה עמדתו של אברהם בנושא, מה היה טיב היחסים בין אברהם להגר והאם צדקה שרה, או שמא חטאה שרה ביחסה להגר. נקרא בשיריהם של: איציק מאנגר, יצחק למדן, דליה רביקוביץ, שירלי קאופמן, לין גוטליב ועוד.
|
י"ג כסלו תש"ף
11.12.2019 |
נקרא בשיריהן של: אסתר ראב, יוכבד בת מרים, רחל חלפי ועוד. |
|
| ח' חשון תש"ף
06.11.2019 |
השירים השונים עוסקים במגוון רחב של משמעויות אקטואליות הנקשרות לדמותה של הגר: הגר היא השפחה הנמלטת, שהיחס כלפיה היה כאל חפץ; הגר היא האם הפונדקאית, העובדת הזרה הנמלטת ממעסיקיה; הגר היא האישה הגרושה, האם החד-הורית חסרת הבית, שחייה תלויים בחסדי האחרים. הגר היא גם אמו של ישמעאל, והיא מייצגת – בשירים רבים – את אמו של האויב. נקרא בשיריהם של: אנדה עמיר פינקרפלד, אלכסנדר פן, זלדה, יהודה עמיחי, יוסף עוזר, שור ענתבי ועוד. במסגרת מפגש זה נעסוק גם ביצירות אומנות על הגר |
כ' כסלו תש"ף
18.12.2019 |
בין נשיות למאגיה; שירים על בעלת האוב: ערב מלחמתו בפלישתים, שאול המלך מבקש את שירותיה של בעלת האוב מעין דור. וזאת, למרות שהוא עצמו ציווה על השמדתם של האובות והידעונים. דמותה המורכבת והמפתיעה של האישה שהמתמחה בהעלאת רוחות מתים, התגלגלה ליצירות ספרותיות מודרניות, ובאמצעותה הביעו היוצרים השונים את יחסם להוויה המאגית האסורה. הווייתה הנשית, המיסטית ואפופת הסוד, של בעלת האוב הציתה את דמיונם של יוצרים רבים.
נקרא בשיריהם של יעקב כהן, שאול טשרניחובסקי, אנדד אלדן, רבקה מרים, ובקטעים מתוך סיפורה של גיל הראבן. |
|
| ט"ו חשון תש"ף
13.11.2019 |
העקדה מזווית נשית העקדה הפכה למוטיב המקראי הדומיננטי ביותר בספרות העברית החדשה. היא מבטאת במקביל גם את השבר הנורא של השואה וגם את הטרגדיה שבהקרבת בנים על מזבח המולדת. כל שיר שעוסק בעקדה עומד במתח מתמיד עם הסיפור המקראי ופרשנותו מחד ועם שירי העקדה שקדמו לו מאידך. נקרא משיריהם של נתן אלתרמן, חיים גורי, יהודה עמיחי, בנימין גלאי ועוד. |
ד' טבת תש"ף
01.01.2020 |
'אחות רחוקה'; שירים על מיכל: אחת הדמויות הנשיות הטרגיות ביותר במקרא היא דמותה של מיכל בת שאול. המקרא אינו מאריך בתיאורה ובכל זאת, המעט שהוא מסגיר מאפשר לנו לעמוד על קווי אישיותה המיוחדת. בארבע תמונות שונות מתגלית לנו מיכל, ובכל אחת מהן עולה פן אחר באישיותה. נבחן את ארבע התמונות המקראיות, ונקרא בשירים שנכתבו על מיכל, מנקודות מבט שונות.נקרא בשיריהם של רחל (בלובשטיין), מלכה שקד, מנחם פרומן ועוד. | |
| כ"ב חשון תש"ף
20.11.2019 |
נשווה בין ההתייחסות ההרואית לעקדה מזווית היסטורית-לאומית, המובעת בשירי המשוררים הגברים, להתייחסות הנשית והאימהית המובעת בשירי המשוררות. נבחן שירים המעמידים במרכזם את דמותה של שרה – שהיא דמות אילמת בסיפור העקדה המקראי, ונדון בהשלכות של סיפור העקדה להוויה הנשית-הישראלית-המודרנית. נקרא משיריהן של חוה פנחס כהן, רעיה הרניק, אסתר אטינגר ועוד. |
י"א טבת תש"ף
08.01.2020 |
'אחות רחוקה'; שירים על מיכל – המשך: נקרא שירים על מיכל ונראה כיצד כל שיר ושיר משלים את הפערים הקיימים בסיפור המקראי, וחושף בתוך כך את רגשותיו והשקפת עולמו של המשורר.
נקרא בשיריהם של ש. שפרה, יעקב אורלנד ובקטעים מתוך 'מלכים ג' מאת יוכי ברנדס. |
|
| כ"ט חשון תש"ף
27.11.2019 |
'הן דמה בדמי זורם'; שירים על רחל ולאה:
דמויותיהן של רחל ולאה זכו למגוון עצום של עיבודים ספרותיים. המתחים ששררו ביניהן סבבו סביב נושאים משפחתיים ואישיים-אינטימיים. הכמיהה לאהבה, כמו הכמיהה לפרי בטן, הם רגשות אנושיים שכל אישה יכולה להזדהות עמהם. נקרא בשיריהם של אריה סיון, חמוטל בר-יוסף, דליה רביקוביץ ועוד. |
י"ח טבת תש"ף
15.01.2020 |
נערה מואבייה; שירים על נעמי, רות ועורפה: ריבוי השירים שנכתבו על מגילת רות מעלה את השאלה מה משך את המשוררים והמשוררות לעסוק בדמותה של נעמי וכלותיה; רות ועורפה. אישיותה המיוחדת של רות – 'אמה של מלכות', היחסים המיוחדים שבין הכלה לחמותה – כל אלו מתוארים בשיריהן של משוררות המעצימות בשיריהן את האחווה הנשית. נקרא בשיריהם של: רבקה אהרון, טניה הדר, אסתר אטינגר ועוד. במסגרת מפגש זה נעסוק גם ביצירות אומנות על נשות מגילת רות. |
|
| ו' כסלו תש"ף
04.12.2019 |
'לאה הייתה לאה'; שירים על רחל ולאה – המשך: המשוררים והמשורות שכתבו עליהן הפכו אותן לרלוואנטיות לימינו, ולבעלות משמעות אקטואלית לכאן ולעכשיו; רחל רועת הצאן היא מקור השראה למשוררת בת העלייה השנייה, העובדת את אדמת המולדת. השירים שבהם נעסוק ייבחנו מן ההיבט האינטר-טקסטואלי, המתמקד בזיקה שבין השירים השונים למקורות המקראיים, והן מן ההיבט המגדרי, המתמקד בשימוש בדמויות נשיות מן הקאנון התרבותי לצורך ייצוג הזהות הנשית.נקרא בשיריהם של: רחל (בלובשטיין), יונתן רטוש, לאה גולדברג, יהודה עמיחי, ועוד. | כ"ה טבת תש"ף
22.01.2020 |
נערה מואבייה; שירים על נעמי, רות ועורפה – המשך: תיאורי הטבע והחקלאות מהווים מוטיב מרכזי בשירים רבים העוסקים במגילת רות. שדות בית לחם ונופיה של המולדת האהובה, מקשרים בין הסיפור של העבר המקראי ובין סיפורם של דור החלוצים, ואוהבי הארץ ובוניה, בדורות האחרונים. באמצעות תיאורי הנוף והטבע ניתן לראות כיצד המשוררים עושים שימוש בסיפור המקראי לצורך עיצוב המציאות האידאולוגית והחברתית של דורם. וגם המפגש הרומנטי שעל הגורן הצית את דמיונם של היוצרים השונים.
נקרא בשיריהם של: יצחק שלו, בנימין נחום סילקר, שמואל בס, איציק מאנגר, שולמית קלוגאי ועוד. |
| בני זוג* | יחיד | |
| הרשמה מוקדמת עד ה 15.9 | ₪ 565 | ₪ 590 |
| הרשמה מאוחרת | ₪ 600 | ₪ 630 |
100 ₪ דמי הרשמה (לא כלול במחיר)
- המחיר לכל אחד מבני הזוג
ההרשמה הסתיימה!
לפרטים נוספים: 02-9937337 / rishum@herzog.ac.il