לשם כך הסטודנטים ילמדו את הרקע המלא לביצוע מחקר כמותי החל במאפייני המשתנים, הדגימה, מהימנות ותוקף וסטטיסטיקה תיאורית בסיסית. 

העצמה הוא מושג שכיח בכל סוגיהארגונים העסקיים, בתעשייה, בארגוני שירותים ואומץ כבר גם בארגון הבית ספרי. העצמת עובדים נחשבת למרכיב מרכזי בהשגת אפקטיביות ניהולית וארגונית ומאפשרת לחברי הארגון מימוש פוטנציאל אישי וצמיחה מקצועית. ניסיון בפיתוח צוותים מלמד כי לטכניקות שלהעצמה יש תפקיד חשוב בפיתוח ובשימור הצוות. הקורס בוחן תיאוריות של העצמה ופיתוח צוות. הסטודנט יתוודע לחשיבות של העצמת עובדים ופיתוחם כפרטים וכצוות. בנוסף,ירכוש הסטודנט כלים ומיומנויות לפיתוח הצוות והעצמתו ולשיפור האפקטיביות הארגונית בבית הספר וכן ישתתף בתרגיל קבוצתי במהלך הקורס.

האידאולוגיה מציבה בפנינו ערכים, בעוד שהמעשה מציב בפנינו ריאליה, בדרך כלל פחות אוטופית. מתחזה כמעט מובנה במלאכת הניהול. המנהל בחמד מוצא אפוא את עצמו תדיר נתון במטוטלת החזון מזה והיומיום מזה. מקורות ישראל עשויים וצריכים להוות עבורו משאב מעצים. העבודה הסמינריונית היא גולת כותרת המביאה לידי ביטוי כישורים שונים של הסטודנטים כשבראשם יכולת סינתזה בין דיון בסוגיות ניהוליות וארגוניות על צדדיהן התאורטיים והמעשיים לבין עיון מעמיק במקורות חזל , באותן הסוגיות.  

הקורס מכוון להעמיק את הידע וההבנה בתהליכי קבלת החלטות מנקודת מבטו של מנהל מסגרת חינוכית. בקורס ייבחנו היבטים תיאורטיים ומעשיים בקבלת החלטות, ייסקרו מודלים ודפוסים התנהגותיים, ויומחשו שלל גורמים בעלי השפעה על מקבלי ההחלטות במערכות חברתיות וחינוכיות. הסטודנטים ילמדו לנתח מצב ונתונים הנוגעים לו, יפיקו לקחים ויציעו דרכים לקבלת החלטות בהתאם. הקורס יכלול סימולציות בהן ישוחקו תפקידים שונים, אשר יאפשרו התמודדות עם מצבי אמת הלקוחים מחיי הניהול, ניתוח מצב וקבלת החלטות על בסיס מודל נבחר. במהלך הסמסטר הראשון ילמדו נושאי הקורס, ולקראת סיומו תבשיל שאלת המחקר. בסמסטר שני תתבצע עבודהקבוצתית ואישית על המחקר הסמינריוני, לצד חזרה על תכנים מתודולוגים.

הקורס יעסוק באפיונים של נוער במצבי סיכון ונשירה מהיבטים חינוכיים , פסיכולוגיים וסוציולוגיים. בחלק הראשון יוצגו המאפיינים הבולטים של נוער זה כמו הישגים נמוכים, בעיות משמעת ושוטטות, מעברים רבים בין מסגרות חינוך ודפוסי התנהגות אנטי חברתיים ועברייניים. בחלק השני של הקורס ידונו היבטים מערכתיים ובית-ספריים בדרכי הכשרה, מניעה, חינוך וטיפול וכן בשיקום של נערים ונערות אלו בתחום החינוך פורמלי והחינוך הבלתי פורמלי בארץ ובעולם.

בקורס זה נלמד את המיומנויות לבצע מחקר חינוכי באופן עצמאי, תוך בחירת שיטות מחקר הולמות לבעיה נתונה.

מנהיגות היא אחת התופעות שקשהלפצח, כי היא כביכול מובנת מאליה וקשה מאוד להגדרה (פופר, 2007). ברמה העקרוניתמנהיגות היא היכולת להשפיע על התנהגותם של יחידים, קבוצה או ארגון שלם. הקורסיעסוק בתופעת המנהיגות, מיהו מנהיג ובמנהיגותו החינוכית של מנהל בית ספר, וכן, בסגנונות מנהיגות וסגנונותניהול, במטרה לסייע לסטודנטים בדרכים שונות לגבש דימוי של דפוס מנהיגות וסגנוןניהול המתאימים להשקפותיהם ולתפיסות עולמם. 

 נושאי הקורס:

1. מנהיגות מהי, הגדרות, תיאוריות, מודלים של מנהיגות, דפוסי מנהיגות ותכונות המנהיג.
2. ניהול מהו, הגדרות תיאוריות, סגנונות ניהול.
3. ניהול ומנהיגות  – יחסים בין שני מושגים.

4.      ניהול ומנהיגות חינוכית, קשרים והשתמעויותלחיי בית-הספר.

5.      המנהל כמנהיג פדגוגי תפקידו של מנהל ביתהספר בישראל.

6.      פיתוח מנהיגות אישית וזהות חינוכית, החזוןהחינוכי האישי.

מערכתהחינוך עתירה בנתונים - בגרויות, מיצב, סקרי אקלים, פיזה, TIMMS, שיעור מתגייסים ועוד כהנה וכהנה.

היחס לנתונים המתפרסמים חדשים לבקרים - אופן איסופם, משמעותם, והשלכותיהם החינוכיות -איננו יורד מסדר היום החינוכי והציבורי.

המנהל נדרש בעבודתו להסתמך על נתונים אלו, לקבל החלטות ולפעול לשינוי.

ברוח גישת הניהול המבוסס נתונים ננסה בקורס להפוך את הנתונים למקור ללמידה ולהתחדשות, לצד הבנת המגבלות וההשלכות מתוך גישה של התנסות מעשית בניתוח נתונים ובבניית תוכנית פעולה מבוססת נתונים.

הקורס מומלץ במיוחד למי שמתעניין בנתונים בית ספריים – מיצב אקלים בכלל המסגרות, מיצב הישגים ביסודי ובחטב ובגרויות בחטע, ומתאים לא רק למנהלי מוסד אלא גם למנהלים בדרגי הביניים – רכזי שכבה, רכזי מקצוע, רכזים פדגוגיים, ועוד.

 הלומדתלמוד או מדרש מוצא את עצמו לא פעם נתקל באגדה תמוהה.

ישמספר סוגים של אגדות תמוהות, יש כאלו שאינן מתיישבות עם הטבע המוכר או ההגיון, כךלדוגמא מתואר עוג מלך הבשן בדברי חזל כמי שגובה קרסולו הוא 30 אמה.

ישאגדות שאינן הולמות את פשוטו של מקרא, למשל וה ברך את אברהם בכל... אחריםאומרים - בת הייתה לאברהם ובּכֹּל שמה.

ישנןמעשיות על שדים, על חכמים שעשו ניסים מופלאים ועוד.

אגדותכאלו מעוררות בלומד שאלות:  האם חכמיםהתכוונו לדברים כפשטם? האמנם אמת היסטורית כאן? מדוע חזל יצרו את האגדה? האםחייבים להאמין בה? האם כאשר אנו מפרשים את האגדה בדרך אליגורית אנו מפרשים אותהנכון או אולי מעוותים את כוונתם של יוצרי האגדה?

שאלותאלו עולות כמובן גם כשאנו כמורים מלמדים תלמוד, או פרשת שבוע ונתקלים באגדה שמובאתברשי או במדרש. ותוהים כיצד עלינו לנהוג עם דברי אגדה?

בקורסננסה לעיין בגישותיהם של מספר ראשונים ואחרונים לשאלות אלו, נכיר עמדות שונות,וננסה לראות מה המשמעות החינוכית של עמדות אלו וכיצד ניתן ליישמן גם בהוראה.

קשה להפריז בחשיבות המפעל החזלי והאופן שבו הם כוננו מחדש את חיי העם היהודי כעם שהתפילה היא לב פעילותו: מה תולעת אין כוחה אלא בפיה, כך אין להם לישראל אלא התפילה.

מתוך עולם התפילה העשיר של חזל, בקורס זה נתמקד באופן שבו עיצבו חזל את עולם התפילה היהודי אשר במוקדו קריאת שמע ותפילת העמידה. 

בסד

הקורס הבא מבקש לעשות הכלאה בין שניתחומי לימוד משיקים. תחום אחד הינו פרשנות המקרא ותחום שני הינו ההגותהחסידית. שאיפתנו בקורס זה, לנסות לרתום את התחומים אחד לשניולנצל את הזיקה שביניהם בכדי להעמיק גם בהבנת נושאי יסוד בחסידות וגם בהבנת הגישה הפרשניתשל אדמורי החסידות. לכל אלו, נשתדל להוסיף בכל פעם את ההיבט החינוכיהנגזר מתפיסה זו. המגמה לגעת בהיבט החינוכי, איננה חיצונית לעניין אלא היא היא מהותו.אדמורי החסידות בהעניקם אינטרפרטציה לפרשיות המקרא ולגיבוריהן, לא ראו עצמם כמפרשיהמקרא, אלא כמחנכים, מורי דרך. הפרשנות, מבחינה זו, שימשה כלי בידם להוראת דרכי עבודהומוסר לשומעי לקחם.בקורס זה, אני מבקש להיות נאמן לדרכי העברה זו שלאדמורי החסידות ולכן סדר הלימוד יהיה על פי הדרשות של האדמורים לפרשותהשבוע. מסיבה זו, קצב הלימוד של הקורס גם יהיה על פי פרשותהשבוע. וכך הערך המוסף של לימוד קורס זה, שתוכלו להביא לשולחן שבת, כל שבוע דרשהחסידית עמוקה ומשמעותית.