מכון עמיטל לחקר השואה והוראתה

מכון מחקר

“מכון הרב עמיטל לחקר השואה והוראתה” במכללת הרצוג, קם על מנת להנחיל את תודעת השואה למורים ולמחנכים מתוך תפיסה הרואה בשואה מרכיב חשוב בבניית הזהות היהודית והדתית בדורנו. המכון מתמקד בחקר החיים הדתיים בשואה ובדילמות דתיות, ערכיות וקיומיות העולות מחורבנה של יהדות אירופה. כמו כן המכון חוקר את תקומת העם היהודי בכלל, ואת תקומתה של היהדות הדתית בפרט, לאחר השואה.

פרויקט מחקר החיים הדתיים בזמן השואה מתוך ארכיונים לא ידועים של “מכון הרב עמיטל לחקר השואה והוראתה” במכללת הרצוג, כולל תיעוד, קיטלוג, פיענוח, תיִעתוק, תרגום ומחקר של מספר ארכיונים פרטיים מהארץ ומחו”ל הכוללים חומרים אודות השואה, שטרם תועדו או נחקרו. חומרים אלו מלמדים אותנו פרק עלום על הווי החיים הדתיים בשואה ובשנים הסמוכות לה.

ארכיון משפחת צימברג מוורשה (וכיום ירושלים)

רבי יהודה לייב צימברג (1942-1898), שימש כרב בוורשה ערב מלחמת עולם השנייה. מדובר בדמות שאין אנו יודעים עליה רבות. בנו, רפאל זאב, נסע בשלהי שנת 1938 לאנגליה, בכדי ללמוד בישיבת עץ חיים ולרכוש השכלה אקדמית. עוד בעוזבו של הבן באוקטובר 1938, האב החל לשלוח אליו מכתבים וגלויות ביידיש. תכתובת זו התקיימה באופן תדיר ורצוף עד למלחמה, ולאחר מכן בזמן המלחמה – באמצעות הצלב האדום. בכל מכתב נהג האב לכתוב, בין השאר, דברי תורה לבנו. דברים אלו כתובים על רקע מצב הולך ומחמיר (עד מותו הטרגי של האב בגטו) וניתן לראות את הזיקה של דברי התורה הללו לאירועים ההיסטוריים. תכתובת נדירה ויוצאת דופן זו חושפת פרק חשוב בתולדות החיים הדתיים של יהודי ורשה ערב השואה ובמהלכה.

תיעוד ומחקר הגניזה בבית הכנסת הרמ”א בקרקוב

בבית הכנסת הרמ”א בקרקוב פעלה גניזה לפני השואה (אין מידע על ראשית הגניזה), במהלך השואה ומספר שנים לאחריה. גניזה זו הועברה לבית הקברות החדש בשנת 2011 בעת שיפוצי בית הכנסת. גניזה זו מעולם לא תועדה ולא נחקרה. בדיקה יחידאית וראשונית שערך פרופ’ דניאל רייזר בשנת 2011 העלתה כי הגניזה כוללת כמה אלפי ספרים ומסמכים. הספרים כוללים גם חותמות והקדשות היכולות לשמש מסד נתונים על הקהילות בפולין, כתובות של בתי כנסת וספריות, שטיבלעך חסידיים ועוד. בחלק מן הספרים יש הערות של הקוראים המצביעים לנו על הווי החיים הדתיים בקרקוב בזמן השואה ולאחר מכן בין שארית הפליטה.

המחקר כולל רישום מיון וצילום של עמודי השער והחומרים הרלוונטיים. התיעוד והצילום ייעשה על ידי חוקרים וסטודנטים ממכללת הרצוג ואנו מקווים לעשות זאת בשיתוף פעולה עם חוקרים וסטודנטים מן האוניברסיטה הייגלונית בקרקוב (אנו בשלבים ראשונים של מפגשים לשיתוף פעולה).

ארכיון אלי ויזל שאצל ד”ר יואל רפל

ד”ר יואל רפל ניהל את ארכיון אלי ויזל בבוסטון והיה עוזרו האישי של ויזל במשך 8 שנים. בנוסף לארכיון בבוסטון רפל מחזיק בארכיון בביתו בגבעת שמואל, וביקש לתרום אותו לספריית מכללת הרצוג. הארכיון כולל תכתובות שונות ביניהם, חומרים ספרותיים נדירים שמסר לו אלי ויזל ולא פורסמו מעולם, ראיונות בעברית שניהל רפל עם ויזל כל שבוע במשך 8 שנים, טיוטות וגרסאות שונות של יצירות של ויזל שלא ראו אור ולא תורגמו לעברית. הארכיון כולל כעשרת-אלפים עמודים וחומרים. הארכיון כולל גם מסמכים מצולמים שצילם רפל במשך שנים מ-סופרים בארץ ובעולם, היסטוריונים, חוקרים שהתכתבו עם ויזל וקיבלו ממנו מכתבים (לדוגמא – יש לו צילומי תכתובת ענפה בין קצטניק לבין אלי ויזל)

הוראת השואה

חינוך בדור השאלה

תכנית עמיטל ללימודי שואה והוראתם במכללת הרצוג היא תכנית שמטרתה להקנות לסטודנטים את הידע ואת הכלים הקשורים בהוראת השואה בראייה בין תחומית ובדרכים לפיתוח הזהות היהודית בימינו אנו. מטרת התכנית היא להכשיר אנשי מקצוע איכותיים שישתלבו בענף החינוך וההוראה, אשר ידעו כיצד להעלות בכיתה את הדילמות הדתיות ואת השאלות הקיומיות הנובעות מעיסוק בשואה, ושישכילו להכיל סוגיות אלו ולדון בהן בדרך נכונה וטובה.

על התכנית

הסטודנטים בתכנית זו לתואר ראשון בחינוך מכירים את החיים היהודיים בזמן השואה, מנקודת המבט ההיסטורית, כמו גם מנקודות המבט החברתיות והתרבותיות. בנוסף, הם מכירים את היהדות הדתית לדורותיה, בדגש על תקומתה לאחר השואה, ועל השינויים שחלו בה.

הסטודנטים רוכשים מתודות להוראת השואה בגישה בינתחומית, המותאמת לגילאי חטיבות הביניים והתיכון, ולמערכות החינוך החילונית והדתית. בנוסף, הם נחשפים לתיעוד היסטורי הקשור בתקופת השואה, דנים בתופעה זו לאור ההלכה, מכירים את ההגות היהודית מזמן השואה ואת זו שהתפתחה לאחריה, מכירים יצירות ספרותיות הקשורות בשואה ועוד.

מתכונת הלימוד

התכנית בנויה מקורסים המתמקדים בלימודי שואה, המוצעים בכל אחד מן החוגים הבאים בתחום מדעי הרוח: היסטוריה, ספרות, אנגלית, מחשבת ישראל, חינוך, לימודי ארץ ישראל והחוג לתורה שבעל פה. היקף התכנית הוא 20 שעות סמסטריאליות, כאשר היא נלמדת במקביל לתואר הראשון. במסגרת התכנית קיימים לימודי חובה ולימודי בחירה. חלק מן הקורסים הם מקוונים, ובחלקם נערכים סיורים מחוץ לבית הספר. הלימודים במכללת הרצוג נערכים בהפרדה בין גברים ובין נשים.

נושאי הלימוד

הצלת יהודים בתקופת השואה
המדיניות הנאצית כלפי היהודים
שואה וביטוייה בספרות העברית
שאלות הלכתיות בעקבות השואה
זיכרון השואה בחברה הישראלית
דילמות ותגובות יהודיות בזמן השואה
תעמולה אנטישמית
קולנוע וזיכרון השואה
מלחמת העולם השנייה
דידקטיקה בהוראת השואה
הגות יהודית בעקבות השואה
ועוד

פרטים נוספים

תכנית עמיטל ללימודי שואה במכללת הרצוג פתוחה בפני כל הסטודנטים במכללה, המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם ולאפשר לעצמם ללמד נושא טעון ומשמעותי זה מתוך נקודת מבט מקיפה ועשירה. את הלימודים בתכנית זו מרכזת ד”ר שמומחיותה בתחום ההיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בנושא “ניצולי השואה וזיכרונה בחברה החרדית בישראל 1961-1945”.

אפשרויות התעסוקה

בתום הלימודים בתכנית עמיטל במכללת הרצוג יזכו הבוגרים, בנוסף לתואר הראשון, גם בתעודת “מרכז הוראת שואה בבית הספר ובקהילה”. עם סיום הלימודים בתכנית, יוכלו הבוגרים להשתלב בהוראת התחום בבתי ספר שונים, לרכז תכניות חינוכיות העוסקות בשואה בשילוב עם היבטים נוספים, לפתח תכניות ייחודיות בתחום, וכן להשתלב בהדרכה חינוכית במוסדות העוסקים בשואה, להשתלב בתפקידים שונים בגופים המארגנים מסעות לפולין ועוד.

פרסומי המכון

מאמרים:

Zaglada

דניאל רייזר