המכללה האקדמית הרצוג - המכללה האקדמית הרצוג
       

Font Size

Cpanel

מאמרים

מחקר אודות הוספות רמב"ן לפירושו על התורה פרופ' יוסף עופר וד"ר יהונתן יעק?בס

מחקר אודות
הוספות רמב"ן לפירושו על התורה
 
פרופ' יוסף עופר וד"ר יהונתן יעק?בס
 
 
רקע מדעי:
לאחר הגיעו לארץ ישראל הוסיף רמב"ן לפירושו לתורה, שנכתב בספרד, יותר ממאתיים הוספות. בהוספות אלו הרחיב רמב"ן והעמיק את הדיון בפירושיו שכתב בספרד. חלק מההוספות נובע מגילויים חדשים שגילה רמב"ן עם בואו לארץ, כגון תופעות גיאוגרפיות, ספרים חדשים וכן הלאה. חלק מההוספות נובע מעיון מחודש של רמב"ן בפירושיו הישנים.
הוספות אלו מתועדות ברשימות מסודרות בחמישה כתבי יד, תחת הכותרת 'הוספות רמב"ן'. לדוגמה, בסוף כת"י לונדון הרלי 5703 עשרים ושניים עמודים, המוקדשים ל'אלו התוספות שהוסיף הרב ז"ל בפירוש זה בהיותו בעכו'.
עובדת קיומן של הרשימות נודעה כבר במחצית השנייה של המאה הי"ט, בקטלוגים של שטיינשניידר, נויבאור ומרגליות.
בשנת 1969 פרסם הרב קלמן כהנא מאמר[1] ובו רשימת ההוספות המתועדות. במאמר תוארו ארבעה כתבי יד המכילים את רשימת ההוספות, ופורטו 136 הוספות הנמצאות ברשימות. התברר שלרוב ההוספות המתועדות ברשימות ניתן למצוא אישוש גם בהשוואת כתבי היד של הפירוש: חלק מכתבי היד איננו כולל את קטע ההוספה, וחלק אחר כולל אותו בגוף הפירוש או הגיליון. באותו מאמר ביאר כהנא מספר מצומצם של הוספות, שנראו בעיניו מיוחדות.
כהנא לא התייחס כלל לאפשרות של הוספות נוספות, שלא מתועדות ברשימות המסודרות. אולם, בדיקת כתבי יד עתיקים המייצגים את 'מהדורא-קמא' של פירוש רמב"ן והשוואתם לכתבי יד מאוחרים יותר מעלה, שניתן לאחר בדיקה קפדנית ומדוקדקת, לחשוף הוספות לא מתועדות, שלא נמצאות באותם כתבי יד עתיקים, או נזכרות בגיליון כתב היד.
לאחרונה פרסם מרדכי סבתו מאמר[2] בו הוא מונה ומנתח את ההוספות הלא-מתועדות בספר בראשית. סבתו בדק שני כתבי יד, והצביע על דרכי מבחן שבעזרתם ניתן להבחין בין הוספה שהוסיף רמב"ן לפירושו, ובין השמטת מעתיקים.
יצוין שהמהדורות הקיימות כיום [שוול; מהדורת הכתר] לא מתייחסות כלל לעניין ההוספות.[3]
בעקבות מחקרו של ד"ר מרדכי סבתו, שהתקיים במסגרת מכון המחקר של מכללת הרצוג, עוסקים כיום בנושא ד"ר יוסף עופר וד"ר יהונתן יעקבס. הוקמה וועדה אקדמית המלווה את הפרויקט, בה חברים פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' יום טוב עסיס ופרופ' שמחה עמנואל. המחקר זוכה לתמיכה של הקרן הלאומית למדעים (ISF). שלושה עוזרי-מחקר יסייעו בבדיקה מקיפה של כתבי היד.
 
מטרות המחקר:
א.      חיבור מבוא כולל המבאר את התופעה ומקבילותיה. המבוא יכלול רקע היסטורי על עליית רמב"ן לארץ, פעולותיו בארץ, דיון ביחסים בין רשימות ההוספות השונות, דיון שיטתי בסוגי ההוספות, שיטת ההוספה ושינויים בעקבות ההוספה, יחסם של פרשנים מאוחרים להוספה: ר' בחיי, ר' יונה, רשב"א ופירוש הטור לתורה.
ב.       הוצאת טקסט מלא, על פי כתבי יד, של קטעי פירושי התורה שבהם שינה רמב"ן מהמקור, תוך אבחנה בין הפירוש המקורי ובין ההוספה. עיון בשאלה מה גרם לרמב"ן להוסיף בכל מקרה לפירושו המקורי.
 
דרך העבודה:
ידועים כיום כארבעים כתבי יד מלאים של פירוש רמב"ן על התורה. עיון ראשוני העלה שבדיקת כעשרים כתבי יד מתוך הארבעים עשויה לסייע בחשיפת הוספותיו של רמב"ן.
 
תוכנית העבודה תכלול את השלבים הבאים:
א.      בדיקה מחודשת של ארבעת כתבי היד שהיו מול עיני כהנא,[4] שבהם רשימת ההוספות המתועדות.
ב.       בדיקת כתב יד חמישי המכיל רשימת הוספות מתועדות,[5] שלא עמד לנגד עיניו של כהנא.
ג.        בדיקה של עשרים כתבי יד עתיקים המייצגים את 'מהדורה-קמא' של פירוש רמב"ן ואינם מכילים חלק מההוספות [כגון פרמה דה-רוסי 1378; ותיקן ניאופיטי 7; פולדא] והשוואתם לכתבי יד מאוחרים יותר או דפוסים ראשונים, על מנת לאתר הוספות שלא תועדו ברשימות המתועדות.
ד.       בדיקת פרשנים קדומים שעליהם הסתמך רמב"ן [תרגום ירושלמי; רס"ג; ר"ח] וציון התלות בין פירושיהם לבין הוספות רמב"ן.
ה.      בדיקת פרשנים קדומים המצטטים את רמב"ן [כגון ר' בחיי; פירוש הטור לתורה] ויחסם להוספות רמב"ן.
 
מבנה המחקר:
1. מבוא:
א.      רקע היסטורי: עליית רמב"ן לארץ ישראל.
ב.       סקירת תולדות המחקר על הוספות רמב"ן.
ג.        היחס בין רשימות ההוספות השונות.
ד.       מקורות ההוספות: ספרים חדשים; מנהגי ארץ ישראל; שיקול דעת מחודש ועוד.
ה.      שיטת ההוספה: קטע חדש; מחיקת הקטע הישן; שילוב קטע בפירוש קיים; שינוי מילים ועוד.
ו.        מיון וסיווג של ההוספות: התייחסות לחז"ל; התייחסות לתרגומים; התייחסות לרש"י; ביאור פרשיות בנביאים; תיקון טעויות ועוד.
ז.        תופעות מיוחדות: הפניות פנימיות מהוספה להוספה; חידושים בעקבות מסעותיו בארץ ישראל ועוד.
ח.      יחס פרשנים מאוחרים להוספות: דרשות ר' יונה גירונדי, פירוש הרא"ש, פירוש הטור, ר' בחיי.
 
2. טקסט מלא של קטעי הפירוש בהם שינה רמב"ן מהמקור, כולל דיון בהוספות, חילופי נוסחאות, מקבילות, עדים משניים וכיו"ב.
 
3. נספח ובו הטקסט המלא של רשימות ההוספות המתועדות על-פי חמשת כתבי היד.
 
 



[1] ראה: כהנא קלמן, "הוספות הרמב"ן לפירושו לתורה", המעין [תשכ"ט א], עמ' 47-25. נדפס שוב בספרו חקר ועיון ג, תל אביב תשל"ב, עמ' קט-קלז.
[2] ראה: סבתו מרדכי, "הוספות רמב"ן לפירושו לתורה", מגדים מב [תשס"ה], עמ' 124-61.
[3] מהדורת איזנשטט (ראה: איזנשטט מנחם צבי, פירוש רמב"ן לספר בראשית כרך א ניו יורק תשי"ט, כרך ב ניו יורק תשכ"ב) ציינה חלק מההוספות, ברם בצורה חלקית ולא מדויקת.
[4] לונדון הרלי 5703; פרמה-פלטינה 3535; מינכן 137; פרמה דה רוסי 1878.
[5] אוקספורד 2253/17.