ספרי מורים - המכללה האקדמית הרצוג

השתמרותם של רבים משמות המקומות הקדומים בארץ ישראל בפי תושבי הארץ מהתקופות הקדומות ביותר ועד העת החדשה היא מעין נס תרבותי שאין דומה לו בארצות עתיקות אחרות. בצד ההתרגשות שמעוררת פגישה בלתי אמצעית זו עם ארץ ישראל הקדומה, יש כאן גם כלי מחקרי בעל חשיבות עצומה לחקר הגיאוגרפיה ההיסטורית של הארץ וגם לחקר תולדות הלשון העברית ולשונות אחרות שהילכו בארץ במשך ההיסטוריה הארוכה שלה. ספר זה שהוא כיום ספר היסוד המובהק בתחום שמות המקומות הקדומים של ארץ ישראל והשתמרותם, הוא פרי עמל של שנים רבות של מחקר לשוני, גיאוגרפי והיסטורי שלווה בשוטטות רבה בנופיה ההיסטוריים של ארץ ישראל. הספר עוסק במאות שמות מקומות שנשתמרו. 60 מתוכם נידונו בפרוטרוט, ונאספו מרבית תיעודיהם בכל הזמנים ובכל הלשונות. על סמך השמות שנידונו מנסה המחבר להציב קריטריונים אמינים לזיהוי שמות אחרים שנתוניהם פחות ודאיים, ובכך להשתחרר מן החופשיות היתרה של זיהויים על סמך דמיון לשוני קלוש שאפיינה לעתים קרובות את חקר הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.הספר מגיש סקירה דקדוקית שיטתית של כל תופעות הלשון המשתקפות בשמות שנשמרו, בהשוואה למקובלות בחקר הלשון, וכן עשרות חידושים בגיאוגרפיה היסטורית. חידושים אלו רוכזו בחלק האחרון של הספר. הספר יצא לאור בשנת 2009 ואזל לאחר זמן קצר. עתה הוא יוצא במהדורה שנייה משופרת. המהדורה הנוכחית כוללת מאות תיקונים והוספות. הספר הוא רב-תחומי ויש בו תרומה חשובה לחקר הארץ ותולדותיה, ללימוד המקרא ולחקר הלשון העברית ולשונות אחרות. הספר כתוב בלשון בהירה, ונועד לכל קורא שוחר דעת.

בסוד היחוד

רון וקס

עלמות אהבוך

ימימה חובב-בנמלך

עלמות אהבוך הוא החיבור הראשון המתאר באופן יסודי ומקיף את חייהן הדתיים והרוחניים של נשים בחברה האשכנזית בראשית העת החדשה. החיבור בוחן את תפיסות העולם והדימויים שרווחו בחברה זו באשר לייעודן הדתי של הנשים ולמהותן הרוחנית - הן מנקודת המבט הגברית והן מנקודת המבט הנשית - ועומד על היחס שבין תפיסות ודימויים אלו לבין המציאות ההיסטורית. בלשון קולחת מוצג עולמן הדתי והרוחני של הנשים על ביטוייו השונים: טקסי מעגל החיים, נורמות הצניעות והדרישה שהופנתה לנשים ל"מידות טובות", הפעילות הרוחנית והמיסטית, תפקידיהן הדתיים של הנשים במסגרת הבית והמשפחה, תפילתן של נשים ומקומן בבית הכנסת, צדקה ומעשי גמילות חסדים, וכן לימוד תורה ולימודי חול. כך נחשפת והולכת מערכת עשירה ומגוונת של עשייה דתית של נשים, הן במישור האישי והמשפחתי והן במישור הציבורי והקהילתי, ונפרשת לראשונה צמונה מרתקת של "קהילת נשים" ופעילותה הדתית. עלמות אהבוך מתבסס על מגוון רחב של מקורות מראשית העת החדשה, ומבקש להעלות מהם קול עשיר ומגוון של בני אותה תקופה; קולם של גברים ושל נשים; קולן של נשים בשלבים שונים בחייהן, מגיל ילדות ועד זקנה; וקולם של בני שכבות שונות בחברה היהודית - בניהן ובנותיהן של השכבות האמידות והלמדניות, לצד בניהן ובנותיהן של השכבות הנמוכות, צעןטןץ ההשכלה והעניות. בכך חורג למעשה החיבור מן הנושא העומד במוקדו, ומאיר באור חדש את פניה של החברה האשכנזית המסורתית בכללה.

אגדה למעשה

יהודה ברנדס

נקודת פתיחה

אמנון בזק

תקווה ממעמקים

יעקב מדן

פרשות

חיים נבון

פרקי האבות

ארכיון מורים

על פי דרכו

יהודה ברנדס

נס קיבוץ גלויות

ארכיון מורים

נאחז בסבך

חיים נבון

לחפור את התנ"ך

ארכיון מורים

דניאל - גלות והתגלות

יעקב מדן

במלכות הקדושה

יהודה ברנדס

דוד ובת שבע

יעקב מדן

מידה כנגד מידה בסיפור המקראי

יהונתן יעקבס

פאר תחת אפר

מיכל שאול

דרך תשובה הורית

דניאל רייזר

Imagery techniques in twentienth century Jewish mysticism

דניאל רייזר

Promise to Keep

יעל ציגלר

רצון חירות והכרח

אליעזר מלכיאל

מהם חופש, אוטונומיה ואחריות? ספר זה מציע שאדם חופשי, אוטונומי ואחראי הוא אדם שמעצב בעצמו, באופן רפלקטיבי ומתוך דיאלוג תבוני עם אחרים, את חייו והתנהגותו, ובעיקר את אישיותו. עיצוב עצמי – והחופש והאחריות הכרוכים בו – אינו מתרחש בחלל ריק אלא מתהווה בתוך רשת סבוכה של נסיבות, סיבות ומסובבים: בנסיבות מבורכות בני אדם נעשים – בהיבטים מסוימים של חייהם, לתקופות זמן מסוימות, במידה רבה או מועטה – חופשיים, אוטונומיים ואחראיים. אבל גם אז אין הם מוגנים מהשפעות חיצוניות, סגורים ומסוגרים מפני העולם על לקחיו ומסריו. השיח-ושיג שלהם עם אחרים ועם העולם, והיותם חשופים להשפעותיהם, הם היבט מהותי של חירותם. הספר מתמודד עם אתגר כפול: הוא מבקש להראות שתפיסת החופש המוצגת בו אכן מתיישבת עם היות האדם יצור טבעי שעלילותיו ניתנות לביאור על יסוד חוקי הטבע, בדומה לעלילותיהם של שאר יצורי תבל, בהסבר סיבתי-מכניסטי; וכן שהיא נאמנה למהותם העמוקה של חופש ואחריות ולמובנם האמתי של מושגים אלו בלשוננו. לסוגיית החופש והאוטונומיה יש השתמעויות אתיות, קיומיות ורוחניות. מאחורי הקלעים של הפולמוס התאורטי ניצבים חזונות אתיים וקיומיים שונים בעבור האדם, וחשיפת הכוח האידאולוגי, מבקש-ההתמרה, מאחורי החזות הניטרלית של הבהרת המושגים הפילוסופית מאפשרת למחבר לבחון את העמדות התאורטיות בהיבט אתי וקיומי

מסע אל הסוד

אליעזר מלכיאל

מסעו של רבי נחמן מברסלב לארץ ישראל, בסוף המאה השמונה-עשרה, הוא פרשה שהנסתר בה רב על הגלוי. מניעיו וכוונותיו של רבי נחמן ביציאתו למסע, המטרות שהציב לעצמו וגם ההישגים שהשיג בו, אפופים ערפל של רמיזות סתומות. למסע היה תפקיד מרכזי בהתפתחותו הרוחנית, ומזמן ששב מן המסע ועד מותו שתים-עשרה שנים לאחר מכן, הוא חזר אליו שוב ושוב בהגיגיו, באמירותיו ובדרשותיו.. מלבד היותו אירוע ביוגרפי קונקרטי מתוחם בזמן ובמקום, המסע לארץ ישראל הוא פרויקט חיים תמידי, תנועה קיומית שמאפיינת חיים שלמים, 'כל עוד נפשי בי אסע לשם', 'המקום שלי הוא רק ארץ-ישראל, מה שאני נוסע אני נוסע רק לארץ-ישראל'. המסע הוא הזמנה לעולמו הרוחני של רבי נחמן, והעיון בו מפלס שבילים להבנת אישיותו. אבל מעבר לזה ולעומקו של דבר, המסע לארץ ישראל הוא הזמנה למושג הסוד בכלל ולממד הסוד בחיים ובמציאות. רבי נחמן היה בעל סוד --'רבנו אמר: אני סוד, ואפלו כשאני כבר מלגה את הסוד אף על פי כן אני נשאר סוד''. מסעו לארץ ישראל, והגילוי המתמשך של משמעויותיו הנסתרות של מסע זה ביתרת חייו, ממחישים באופן עמוק ומאלף מהי 'תודעת סוד' ומהי 'עמידה נוכח סוד'. האזנה לרמזים האופפים את סיפור המסע ואת 'בחינת נסיעת ארץ ישראל' והארת הממד הנסתר של המסע והמשמעויות הסמויות בו (סמויות גם מעיניו של הנוסע עצמו), פותחות צוהר להשלכותיה הקיומיות והרוחניות של עמדת סוד כהתגלמותה בחייו של בעל סוד אחד מובהק, רבי נחמן. מתוך כך העיון פותח לנו צוהר גם לתוקפו ולממשותו של הסוד בחיינו ובעולם בכלל.

חכמה ותמימות

אליעזר מלכיאל

כוונה, תחושה, רגש

אליעזר מלכיאל

אהבת הרע בשיטתו של הרמן כהן

אליעזר חדד

הרמן יחזקאל כהן, הפילוסוף היהודי-גרמני (1918-1842) הציג פרשנות ביקורתית לשיטתו הפילוסופית של עמנואל קאנט, אשר הובילה אותו לפיתוח שיטה פילוסופית עצמאית שנודעה כאסכולה הנאו-קאנטיאנית המרבורגית. בשנות חייו האחרונות, בספרו דת התבונה ממקורות היהדות, גילה כהן את מקומה של הדת בתוך השיטה הפילוסופית האידאליסטית שלו. בעוד שהאתיקה הפילוסופית מאופיינת בכלליותה ובתביעתה המוחלטת המוצבת בפני כל אדם באופן זהה, הדת גילתה את קלסתר פניו של היחיד. המוסר המוחלט מתייחס אל האדם כאל נציגה של האנושות. התביעה המוסרית המוחלטת לא לשאת פנים לאיש, אינה מאפשרת התייחסות ייחודית לפרטיותם של האנשים הנוכחים מולנו. כל התייחסות כזו נשפטת כהפליה בלתי-מוסרית. "דת התבונה", לעומתה, משהה את מבטה על פני המושגים היחסיים של האדם וצומחת מהכרתו של האדם במוגבלותו. מתוך הכרה ענוותנית זו מתייחס האדם לזולתו ולעצמו באהבה הרגישה לחסרונות בני אנוש. האהבה ממתנת את הדרישה המוסרית המוחלטת ומגלה את הרע מתוך סבלו. בכך "דת התבונה" החזירה לאתיקה את אנושיותה והפכה אותה למעשית. ‬ ‫ מאידך, האהבה לפי טיבה המעדיף עלולה ליפול אל השרירותיות ואל ההפליה העיוורת. אחדות התודעה משמשת כתריס בפני נפילה זו. "דת התבונה" מכשירה את האדם, מתוך כיליון הנפש שלו אל אלוהים, לאחד בקרבו את כול כוחות נפשו ועל ידי כך לטהר את האהבה מחושניותה המתפעלת. ספר זה מברר את מהלך מחשבתו השיטתי של כהן, מהנחות היסוד שלו ועד לגילוי היבט אחד של היחיד, המתמצה ברע (ה"אתה"). הוא מצביע על חשיבותה של האהבה כגורם בתוך האתיקה ומבהיר את אפשרות כינונה רק מתוך קורלציה בין האדם לבין אלוהים. ‬

מיעוטים במדינה יהודית

אליעזר חדד

התורה והטבע בכתבי הרמב"ם

אליעזר חדד

בשביל ירושלים

אייל דוידסון

שירת הרמ"א

מאיר נזרי

עד היום הזה

אמנון בזק

‫ "מאז ימי ההשכלה נחלקו לומדי התנ"ך לשתי קבוצות עיקריות: אלו המאמינים בקדושתם של ספרי המקרא ובמקורם האלוהי ואלו המתייחסים אל התנ"ך כאל יצירה ספרותית אנושית. בני הקבוצה הראשונה התעלמו בדרך כלל מטענותיהם של מבקרי המקרא, ואילו בני הקבוצה השנייה חידדו עוד יותר את עמדתם. בדורות האחרונים חל מפנה בחלוקה זו, עת עולם הישיבות הציוני-דתי שב לעסוק בהעמקה בלימודי התנ"ך, ורבנים ואנשי רוח החלו להציג משנה סדורה ביחס לשאלות היסוד של לימוד התנ"ך, תוך כדי התמודדות מעמיקה ורצינית גם עם הגישה הביקורתית. כך החלו להתפתח כלי לימוד חדשים וסינתזות מרתקות בין המתודות המדעיות לבין דרכי הלימוד המסורתיות, והוראת התנ"ך יצאה לדרך חדשה, מרעננת ומבטיחה. שיטות הלימוד החדשות לא נוסחו ברובן באורח סדור, ודומה שהגיעה העת להציגן לקהל הרחב. ‬ ‫ עד היום הזה מציג לראשונה את כלל השאלות הנוגעות לסוגיות אלו באופן ברור, כמו גם את התשובות אליהן, וכל זאת מתוך נקודת מוצא המאמינה בקדושתם של ספרי המקרא. הספר עוסק, בין היתר, בשאלת התהוותם של ספרי התנ"ך, בגישה לסתירות הנמצאות בהם, ביחס לממצאים הארכיאולוגיים ולידע שנחשף על עולם המזרח הקדום, בשאלת נוסח המקרא, ביחס שבין פשוטו של מקרא לבין המדרש ועוד. זהו ספר חובה לאוהבי התנ"ך ובמיוחד לאדם המאמין המבקש להתמודד באופן מעמיק וישיר עם שאלות היסוד בלימוד התנ"ך". -- (כריכה אחורית) ‬

סִיַּיעְתָּא לְתַלְמוּדָא – כרטיס גמרא

ארכיון מורים

ספר האגדה- מהדורת שנאן

ארכיון מורים

Sanctuary of the King – City Royal

אייל דוידסון

תלמודם של גאונים

עוזי פוקס

איש האמונה הבודד (מתרגם)

קלמן נוימן

המראֶה כמראָה: טכניקת הַדִּמְיוּן במיסטיקה היהודית במאה העשרים

דניאל רייזר

אשנב לאבולוציה

מרב סיאני

מראש צורים אראנו

ארכיון מורים

פנים אל פנים

ארכיון מורים

The Masora on Scripture and Its Methods

יוסף עופר

משכמו ומעלה

רחל עופר

שאול המלך כבש את ליבם של סופרים ומשוררים רבים לאורך הדורות והפך לאחד מגיבורי התרבות העברית. דמותו המורכבת של שאול – אשר הרוח הרעה מבעתת אותו, שאלוהיו לא נענה לפניותיו, שהלך לבעלת האוב, שנפל על חרבו בקרב על הגלבוע – הפכה לדמות מכוננת בהוויה הישראלית המתחדשת, והספרות העברית נשבתה בקסמה. היוצרים המודרניים שעסקו בדמותו של שאול מגלים אמפתיה לחולשותיו ומצדיקים אותו, גם כאשר המקרא מבקר אותו ומסתייג ממעשיו. היוצרים המודרניים השכילו להחיות מחדש את העבר המקראי ולהופכו לרלוונטי לקוראים בני ימינו. היצירות הספרותיות על שאול, למן תקופת ההשכלה ועד ימינו, נוגעות בסוגיות תיאולוגיות ולאומיות מרכזיות השנויות במחלוקת, תוך שהן מזמנות שיח ספרותי-תרבותי מחודש על זהות יהודית שעוברת תהליכי שבר והתגבשות. משכמו ומעלה עוקב אחר גלגולי דמותו של שאול בספרות העברית הקנונית לצד יצירות פוסט-מודרניות; הוא מציע חלוקה של מכלול היצירות לשלושה נושאים מרכזיים: מרידתו של שאול בערכי הדת, גבורתו של שאול כמנהיג לאומי ודיכאונו של שאול המאזין למוזיקה. במהלך העיון נחשפים שינויים חברתיים ותרבותיים עמוקים בהוויית החיים של עם ישראל בדורות האחרונים. משכמו ומעלה לוקח את קוראיו למסע מרתק בין יצירות ספרות ובין תקופות ועמדות שונות בתרבות העברית, ובוחן את הדיאלוגים המורכבים של הספרות העברית עם המקורות המקראיים.

חורבן וגבורה

תהלה הרץ

בדרכן

תמי קמינסקי

בדרכן מספר את סיפורן של חברות קיבוץ עין חרוד שהובילו מהפכה מגדרית בקיבוצן והשפיעו על כלל החֶברה היישובית במחצית הראשונה של המאה העשרים. מי הן היו? אילו שינויים הן חוללו? ומה הייתה תרומתן לעיצוב החֶברה הקיבוצית והחֶברה היישובית? מייסדות עין חרוד – נשות העלייה השנייה, השלישית והרביעית, ראו את עצמן ככוח מוביל וחוד חנית של מהפכה מגדרית-ציונית במגוון תחומים. הן הדגישו את היעדר השוויון המעמדי והמגדרי בחֶברה ומתחו ביקורת על מצבן, עודדו נשים להתבטא ולממש את עצמן בחייהן האישיים והציבוריים ובה בעת האמינו בקבוצה ובחיים הקולקטיביים. ברוח זו הן חוללו שינויים הדרגתיים, צעד אחר צעד, בדפוסי העבודה בקיבוץ, בתפיסת המשפחה והאימהוּת ובתפקידן של נשים בהגנה על היישובים, והוסיפו לחתור להשגת שוויון זכויות וחובות לנשים בכל התחומים. ואולם דווקא בקיבוץ שביקש לחולל מהפכה בתפיסת הבית והמשפחה ולהחליף את התא המשפחתי בחיי הקולקטיב התקשו נשות עין חרוד להטמיע את רעיונותיהן ולשמֵר את הישגיהן הציבוריים והלאומיים. היחס אליהן היה חשדני, ונטו ללעוג להן על עסקנותן ועל התדמית ה"גברית" שיצרו לעצמן. הספר מגולל גם את מכאוביהן ואת התלבטויותיהן הסמויים והגלויים, הנחשפים בכתביהן שהשתמרו בעין חרוד. תמי קמינסקי מציירת בסגנון בהיר וקולח ביוגרפיה קולקטיבית שנשענת על מקורות ארכיוניים עשירים, מאירה את האירועים והתהליכים הציבוריים של התקופה והמרחב שבהם צמחו ופעלו נשות עין חרוד, ומוסיפה נדבך חשוב למחקר ההיסטורי של ישראל בכלל ולחקר נשים ומגדר בתולדות ההתיישבות והיישוב בפרט.

יהדות וזכויות אזרח

יהודה ברנדס

שיעוריו על מסכת מקוואות של הרב רא"ם הכהן

רא"ם הכהן

סביבות חיים

מרב סיאני

היא שיחתי

שוקי רייס

מחזור היוצרות של ר' שלמה סוילמן אלסנג'ארי לפרשת השבוע

עדן הכהן

החינוך הבלתי פורמלי במציאות משתנה

שלמה רומי

ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל. כרך א'. תמונת מצב של התחום ותוכני ליבה

שלמה רומי

ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל. כרך ב'. קולם של בני הנוער וסוגיות מעולמם של עובדים בשדה החינוכי-טיפולי

שלמה רומי

מדע תורתך - על מסכת כתובות בשני כרכים

יהודה ברנדס

יהדות וזכויות אדם

יהודה ברנדס

בעיני אלוהים ואדם

יהודה ברנדס

The Believer and the Modern Study of the Bible

יהודה ברנדס

מדע תורתך- מסכת ברכות

יהודה ברנדס

נצחוני בני

אמנון בזק

ממשמעות לשימוש

אליעזר מלכיאל

מהסתר לגילוי

אליעזר מלכיאל

אדם לאדם: מחקרים בפילוסופיה יהודית בימי הביניים ובעת החדשה מוגשים לפרופ' זאב הרוי במלאת לו שבעים

אסתי אייזנמן

תלמוד שנוי במחלוקת

אליסף תל אור

משפטיך למדני

מיכל טיקוצ'ינסקי

מגילת נאמנים

שמעון קליין

פירוש 'מדרש חכמים' על התורה

יואב ברזלי

שפת אמת בשפת האם

דניאל רייזר

כבוד האדם וצלם אלוהים

אליעזר חדד

ספר זה בוחן את היחס בין המושג "כבוד האדם" במסורת ההומניסטית לבין המושג "צלם אלוהים" בתפיסה המקראית על השתמעויותיהם השונות בהקשר לערכי השוויון והחירות. ישנה נטייה לטשטש את ההבחנות בין כבוד האדם לצלם אלוהים, מתוך מגמה ראויה של מציאת המכנה המשותף בין הקבוצות החברתיות השונות הדרות יחדיו במדינת ישראל. מגמה זו משתקפת בין השאר בהסתפקות במונח "צלם" כדי לתאר את כבוד האדם או בשימוש ביציר הכלאיים הלשוני "צלם אנוש". השפעות השיח הדתי על כבוד האדם ניכרות גם בשימוש במונחים כמו "קדושת החיים" או "נברא" כדי להבהיר את משמעותו. אבל ישנה גם השפעה ברורה של השיח הליברלי על אופן הבנת "צלם אלוהים". אין ספק בכך שהעשרת הרעיון של צלם אלוהים במשמעויות נוספות התאפשרה רק הודות להתפתחות ההבנה במושג כבוד האדם בעולם המערבי. עקרונות של שוויון וחירות שהובהרו וחודדו בעולם המערבי אפשרו למעוניינים בכך לחשוף יסודות דומים הנובעים מהתפיסה המקראית של צלם אלוהים. בכל זאת, ההבדל בין מבני העומק של שני המושגים בסיסי כל כך, שקשה לראות כיצד לא נובעות מהם הבנות שונות בנוגע לערכי השוויון והחירות. כיצד נגזרים ערכי השוויון והחירות מ"כבוד האדם" ו"מצלם אלוהים"? האם יש הבדל באופן הבנת השוויון והחירות אם הם נגזרים מ"כבוד האדם" או אם הם נגזרים מ"צלם אלוהים"? האם הבדלי התפיסה בין כבוד האדם לצלם אלוהים יכולים להעשיר את עולמנו המוסרי באשר להבנת השוויון והחירות ולאופני החלתם? האם מאמץ לעמוד על הבדלי היסוד בין שני המושגים יכול להפרות את המחשבה, לתרום להעמקת הצד המשותף ביניהם, או שהוא עלול להוביל לקיטוב יתר בתוך החברה הישראלית? ד"ר אליעזר חדד הוא מרצה בכיר בחוג למחשבת ישראל ומרכז התואר השני בתנ"ך במכללת הרצוג ומרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. תחומי התמחותו הם הפילוסופיה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה בדגש על היחס בין אתיקה להלכה.

test

אביחי קלרמן

Holocaust Memory in Ultraorthodox Society in Israel

מיכל שאול

כי בענן אראה

ארכיון מורים

ירושלים מכל מקום

אייל דוידסון

Hasidism, Renewal and Suffering: The Prewar and Holocaust Legacy of R. Kalonymus Kalman Shapira

דניאל רייזר

Kazania rabina Kalonimusa Kalmana Szapiry z lat 1939–1942

דניאל רייזר

דיוקן בשביל הדורות

ברכי אליצור

דיוקן בשביל הדורות" עוקב אחר קבוצה של דמויות מקראיות, שזכו לעיצוב מחודש במסורות מימי בית שני, המשנה והתלמוד. השאלה המסקרנת העומדת בבסיסו של המחקר היא מהו הגורם לתנודות באופי פרשנות מעשיהם; לעיתים דמות המוצגת במקרא באופן שלילי, נצבת במלוא פארה בספרות המאוחרת, ולהפך: דמות מקראית חיובית עטופה בביקורת המפקפקת בטוהר מעשיה. המעקב אחר אופי התגבשות המסורות על דמויות מקראיות פותח צוהר רחב לחשיפת היבטים נסתרים של תקופות היצירה, ומאפשר לשרטט אפיונים חברתיים, דתיים ופולמוסיים שלעיתים הוסוו בסוגות ההלכתיות והאגדיות, או שהוצגו מנקודות מבט חד ממדיות. בספר שלפנינו, הדמויות המקראיות הן אמנם אבני בניין, אולם עיקר עיסוקו הוא בהעמקת ההכרות עם מי שבחר לעסוק בהן, ולייחס להן מניעים ומעשים שאינם נצמדים למתואר בפסוקים. ככל שהמרחק בין הדמות המקורית לדמות בלבושה החדש הוא גדול יותר, כן נדרשת הבנת מניעיו של הדורש, הכרת סביבתו התרבותית-חברתית ולעיתים אף הביוגרפית. הספר מחולק לארבעה שערים, העוסקים באתגרי חיי היהודים בדורות שמבית שני ועד לתקופת התלמוד: ישראל ושכניו הנכרים; ייחוס וגדולה בתורה; הנהגה; מעמד הנשים. בכל חלק נבחרו אבות טיפוס מקראיים שהיוו בסיס להבעת עמדותיהם של הדרשנים בכל אחד מהתחומים. הערכת אב הטיפוס לחיוב או לשלילה, התכונות שיוחסו לו, והחירות שנטל הדרשן בפרשנות מעשיו בשונה מהמתואר במקרא, הן רסיסי המידע שבאמצעותם נתן לעמוד על השקפותיהם המגוונות של יוצרי המסורות והדרשות.

מנותקים: מה קורה כשמאה בני נוער מתעוררים ללא הסמארטפון שלהם?

חננאל רוזנברג

מדרש אגדת בראשית

עזרא קהלני

אוקימתא – שיח הרמנויטי, שיח פרשני ומשמעות תיאולוגית בתלמוד הבבלי

איתמר ברנר

מכפרת המקדש לכפרת הקהל

יוסף מרקוס

אי החירות

ימימה חובב-בנמלך

המסורה הבבלית לתורה - עקרונותיה ודרכיה

יוסף עופר

מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים

חמוטל בר יוסף

להבת אש קודש

רון וקס

השתוות

חמוטל בר יוסף

אהבת הרע בשיטתו של הרמן כהן

אליעזר חדד

הרמן יחזקאל כהן, הפילוסוף היהודי-גרמני (1918-1842) הציג פרשנות ביקורתית לשיטתו הפילוסופית של עמנואל קאנט, אשר הובילה אותו לפיתוח שיטה פילוסופית עצמאית שנודעה כאסכולה הנאו-קאנטיאנית המרבורגית. בשנות חייו האחרונות, בספרו דת התבונה ממקורות היהדות, גילה כהן את מקומה של הדת בתוך השיטה הפילוסופית האידאליסטית שלו. בעוד שהאתיקה הפילוסופית מאופיינת בכלליותה ובתביעתה המוחלטת המוצבת בפני כל אדם באופן זהה, הדת גילתה את קלסתר פניו של היחיד. המוסר המוחלט מתייחס אל האדם כאל נציגה של האנושות. התביעה המוסרית המוחלטת לא לשאת פנים לאיש, אינה מאפשרת התייחסות ייחודית לפרטיותם של האנשים הנוכחים מולנו. כל התייחסות כזו נשפטת כהפליה בלתי-מוסרית. "דת התבונה", לעומתה, משהה את מבטה על פני המושגים היחסיים של האדם וצומחת מהכרתו של האדם במוגבלותו. מתוך הכרה ענוותנית זו מתייחס האדם לזולתו ולעצמו באהבה הרגישה לחסרונות בני אנוש. האהבה ממתנת את הדרישה המוסרית המוחלטת ומגלה את הרע מתוך סבלו. בכך "דת התבונה" החזירה לאתיקה את אנושיותה והפכה אותה למעשית. ; מאידך, האהבה לפי טיבה המעדיף עלולה ליפול אל השרירותיות ואל ההפליה העיוורת. אחדות התודעה משמשת כתריס בפני נפילה זו. "דת התבונה" מכשירה את האדם, מתוך כיליון הנפש שלו אל אלוהים, לאחד בקרבו את כול כוחות נפשו ועל ידי כך לטהר את האהבה מחושניותה המתפעלת. ספר זה מברר את מהלך מחשבתו השיטתי של כהן, מהנחות היסוד שלו ועד לגילוי היבט אחד של היחיד, המתמצה

Ruth

יעל ציגלר

כל אחד הוא ילד מיוחד

ציפי מאק

תורת אמך

יהודה ברנדס

השוה הכתוב אישה לאיש

אליעזר חדד

קהילות תאפילאלת

מאיר נזרי

פרשת דרכים

ארכיון מורים

קוצק

דניאל רייזר

רש"י כפרשן וכבלשן

חנוך גמליאל

אמונה ואדם לנוכח השואה

ארכיון מורים

ההלכה והעולם המודרני

עמירם דומוביץ

שמחת הרגל בתלמודם של תנאים

דוד הנשקה

שמואל א': מלך בישראל

אמנון בזק

שמואל ב': מלכות דוד

אמנון בזק

אסתר : מגילת סתרים

יונתן גרוסמן

מקבילות נפגשות

אמנון בזק

תוספות רמב"ן

יהונתן יעקבס

תוספות רמב"ן

יוסף עופר

דרשות משנות הזעם, כרך ב

דניאל רייזר

דרשות משנות הזעם, כרך א

דניאל רייזר

ספר אהבה בתענוגים

אסתי אייזנמן

החיבור 'אהבה בתענוגים' נכתב בין השנים 1353–1356 בידי משה בן יהודה והוא אנציקלופדיה המסכמת את ענפי הידע המרכזיים של התקופה: הפיסיקה והמטפיסיקה האריסטוטלית וכמה מעיקרי היהדות. על אף שאנציקלופדיה מטבעה אינה באה לחדש אלא לסכם ידע קיים, המחבר לא היה מעביר של תכנים גרידא. הוא דן בנושאים המרכזיים של המדעים על פי הפילוסופים החשובים של המסורת האריסטוטלית, תוך שהוא מרחיב, מפתח ומפרש את דעותיהם באופן עצמאי החורג לא פעם מדעותיהם המקוריות ואף סוטה לעיתים מאבני היסוד של השיטה האריסטוטלית כולה. בפרשנות המקורית והחדשנית הוא תרם תרומה לפילוסופיה ולמדע של ימי הביניים בנושאים כגון החומר, אטומים, זמן ותנועה. לפיכך יש לראות בחיבור זה חלק מחוליה רחבה בשרשרת התפתחותן של הפילוסופיה והמדע, שבמאה י"ד התבטאה בביקורת הולכת וגוברת על הפילוסופיה האריסטוטלית עד לשלילתה המוחלטת. בספר מוצגת מהדורה מדעית של שבעת המאמרים הראשונים של חלקה הראשון של האנציקלופדיה העוסקים בפיזיקה. כל מאמר דן בסוגיה מדעית אחת וחותם בפרקים פרשניים שמטרתם להראות כיצד הסוגיה תואמת את דעת התורה ואת הסודות הצפונים בכתביהם של ר' אברהם אבן עזרא ור' משה בן מיימון מחד ומקובלים שונים, בעיקר הרמב"ן, מאידך. למהדורה קודם מבוא העוסק בשאלות היסודיות והבסיסיות העומדות מאחורי החיבור, כגון: מי כתבו, היכן ולשם מה, מהו מבנה החיבור, מהם מקורותיו של המחבר וכיצד הוא נדרש להם? המבוא גם סוקר ומבאר את תוכני הדיון של שבעת המאמרים המוצגים במהדורה תוך שימת דגש על החידושים העיקריים הטמונים בהם ותרומתם להתפתחות המדע.

הפילוסוף המקובל

יהודה ביטי

ספר זה הוא מונוגרפיה רחבה על ספר "קול הנבואה" לרב דוד כהן (תרמ"ז–תשל"ב) ,תלמידו המובהק של הראי"ה קוק, הקוראת לבחינה מחודשת של הגותו המקורית של "הרב הנזיר" - אותה הוא מכנה: "ההגיון העברי השמעי". על בסיס יומניו האישיים של הרב הנזיר נבחנו שנות לימודיו והתפתחותו הרוחנית בתקופה בה התחיל לערוך את מחשבותיו בכתב. מאחורי נדודים אינטלקטואליים וגיאוגרפיים חסרי מנוח מצטיירת דמותו של הרב הנזיר הנעה בין העולם היהודי המסורתי וערכיו לבין התרבות הפילוסופית האירופית ודרכיה. בעזרת חומר ארכיוני ובו רשימות שהוכנו לפרסום בספר "קול הנבואה" המחבר שחזר את רובדי העריכה השונים של הספר שנמשכה כחמישים שנה ועמד על מרחק בין התכנית המקורית לבין הספר המודפס. תמונה זו מאפשרת לדון לעומק באמירה הפילוסופית הטמונה ב"הגיון העברי השמעי" ובהשלכותיה במישור הרעיוני: למה הגיון? במה עברי? כיצד שמעי? הפרק האחרון של הספר מוקדש להיבטים הקבליים של ספר "קול הנבואה" ומציע קריאה כפולה בספר "קול הנבואה" וביומנים האישיים. קריאה זו מגלה שאצל הפילוסוף שהפך למיסטיקן, התורה והחוויה מזינות ומפרות זו את זו: החוקר את מקורות הקבלה הוא בעצם המקובל הקורא בספר שלפניו את תיאור החוויה אותה הוא חווה בעצמו. ד"ר יהודה ביטי הוא מרצה בכיר במכללה האקדמית הרצוג מייסודן של מכללות ליפשיץ והרצוג ומרכז את התכנית להגות בחינוך היהודי (M.Ed.).

חוגים

תכניות לימודים ייחודיות

לימודי חינוך והוראה

הסבת אקדמאים להוראה

מסלולים

תוכניות לימודים ייחודיות

לימודים לקהל הרחב

אירועים וכנסים

דעת ומחקר

הוצאת תבונות וכתבי עת