עלמות אהבוך הוא החיבור הראשון המתאר באופן יסודי ומקיף את חייהן הדתיים והרוחניים של נשים בחברה האשכנזית בראשית העת החדשה. החיבור בוחן את תפיסות העולם והדימויים שרווחו בחברה זו באשר לייעודן הדתי של הנשים ולמהותן הרוחנית - הן מנקודת המבט הגברית והן מנקודת המבט הנשית - ועומד על היחס שבין תפיסות ודימויים אלו לבין המציאות ההיסטורית. בלשון קולחת מוצג עולמן הדתי והרוחני של הנשים על ביטוייו השונים: טקסי מעגל החיים, נורמות הצניעות והדרישה שהופנתה לנשים ל"מידות טובות", הפעילות הרוחנית והמיסטית, תפקידיהן הדתיים של הנשים במסגרת הבית והמשפחה, תפילתן של נשים ומקומן בבית הכנסת, צדקה ומעשי גמילות חסדים, וכן לימוד תורה ולימודי חול. כך נחשפת והולכת מערכת עשירה ומגוונת של עשייה דתית של נשים, הן במישור האישי והמשפחתי והן במישור הציבורי והקהילתי, ונפרשת לראשונה צמונה מרתקת של "קהילת נשים" ופעילותה הדתית. עלמות אהבוך מתבסס על מגוון רחב של מקורות מראשית העת החדשה, ומבקש להעלות מהם קול עשיר ומגוון של בני אותה תקופה; קולם של גברים ושל נשים; קולן של נשים בשלבים שונים בחייהן, מגיל ילדות ועד זקנה; וקולם של בני שכבות שונות בחברה היהודית - בניהן ובנותיהן של השכבות האמידות והלמדניות, לצד בניהן ובנותיהן של השכבות הנמוכות, צעןטןץ ההשכלה והעניות. בכך חורג למעשה החיבור מן הנושא העומד במוקדו, ומאיר באור חדש את פניה של החברה האשכנזית המסורתית בכללה.
באביב 1902 מוצאת את עצמה חנה מוסקוביץ', צעירה יהודייה מהעיירה ליפשיק שבפלך קייב, על אונייה העושה את דרכה אל ארצות הברית של אמריקה. ימים ארוכים של מסע מפרך מסתיימים כשהספינה חולפת מול דמותה האדירה של האישה נושאת הלפיד – סמל החירות של המולדת החדשה. אך סופו של המסע מתגלה כתחילתו של מסע אחר – קשה ומפותל בהרבה. קרועה מגעגועים דורכת חנה לראשונה על האדמה הזרה וקולו של אביה, שנהג לומר כי אמריקה היא עמא ריקא, שאבניה טמאות ורחובותיה טמאים, מהדהד בראשה. אבל היא תיכנס בשעריה באומץ רק כדי להשיב לעצמה את חירותה שנגזלה ממנה; את החירות וגם את האמון שאיבדה בכוחה של האהבה.
אי החירות הוא סיפורה הנוגע ללב של חנה, אך גם סיפורם הגדול של היהודים שדרכו בחרדה ובהתרגשות על סיפו של העולם החדש. הוא מוליך אותנו אל הדירות הצפופות של הלואר איסט סייד בניו יורק, אל החדרים המחניקים של סדנאות היזע ואל הרחובות שוקקי החיים שהעתיקו את חיי העיירה אל העולם החדש. בתוך כל אלה ומול עוצמה בלתי-נתפסת של רוע אנושי, אבל גם בחסותה של מידה בלתי-מבוטלת של נדיבות ואהבה, נאבקת חנה לפלס את דרכה לקראת חיים של חופש, שהשגתם קשה שבעתיים בעבור אישה יהודייה. המסע הזה יהיה מלווה בכאב שיפיל אותה פעם אחר פעם. האם תמצא את הכוח לקום ממנו שוב ושוב?
"נוגה לרמן, רווקה ירושלמית מבריקה, צמאה לאהבה ולהצלחה אקדמית. כשהאהבה מכזיבה היא מתמסרת לכתיבת דוקטורט בהיסטוריה, אלא שמה שאמור היה להיות מחקר אקדמי שגרתי, הופך למסע בלשי המפר את שגרת חייה השלווים. באופן מקרי נחשפת נוגה לסיפור משפחתי שהוסתר במשך שנים רבות, סיפור השזור בסערות שפקדו את היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה, במאבקים, ביריבויות ובהיעלמותה המסתורית של תיבה יקרת ערך שהוטמנה בשלהי מלחמת העולם הראשונה. בשעה שהיא תרה אחר האמת ההיסטורית שמאחורי המיתוס המשפחתי, מתמודדת נוגה גם עם אינטריגות בחיי האקדמיה, עם משברים בחיי האהבה הפרטיים שלה, ועם קשר סבוך ומפתיע שנרקם עם גיא, דוקטורנט לספרות רוסית. ועל אף שעולמו של גיא רחוק כל כך מעולמה של נוגה, ייתכן שהמפתח לפיצוח התעלומה ההיסטורית הוא ההבנה המשותפת שאחרי ככלות הכול זהו תמיד הסיפור של עצמנו שאנו מנסים לספר. אורנים הוא רומן סוחף הנוגע בשאלות עומק על מהותה של הזהות הישראלית והיהודית, על מקומו של העבר בחיינו וביצירת זהותנו הפרטית והקולקטיבית ועל הגבול החמקמק שבין האמת ההיסטורית לבין המיתוס. החלקים ההיסטוריים בספר מבוססים על מחקר יסודי, ומשקפים נאמנה הן את אירועי התקופה והן את האווירה ששררה בה". -- מהמעטפת האחורית.
תיאור
